כיתת לימוד מבחן שיעור סטודנטים אוניברסיטה לימודים
צילום: Istock

אושר לקריאה ראשונה: ציון המעבר בבחינות לשכת עוה"ד יעמוד על 55

הצעת החוק תחול גם על הנבחנים שנבחנו מנובמבר 2015 ואילך. לשכת עורכי הדין: "לא ניתן להשלים עם התנהלות מופקרת שמניעיה נובעים משיקולי פריימריז"

הצעת החוק תחול גם על הנבחנים שנבחנו מנובמבר 2015 ואילך. לשכת עורכי הדין תקפה את המהלכים במילים חריפות במסר ששיגרה לציבור עורכי הדין: "לא ניתן להשלים עם התנהלות מופקרת שכל תכליתה ומניעיה הינם זרים ונובעים משיקולי פריימריז שבינם לבין איכות מקצוע עריכת הדין ושמירה על הציבור, אין ולא כלום"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ מיקי זוהר אישרה אתמול (ג') את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (ציון עובר במבחני ההסמכה) של חברי הכנסת אסנת מארק, אמיר אוחנה ועיסאווי פריג' וקבוצת ח"כים. עפ"י הצעת החוק, נבחן שקיבל ציון 55 בבחינת ההתמחות של לשכת עורכי הדין, יראו אותו כמי שעבר את בחינות לשכת עורכי הדין. הצעת החוק תחול גם על הנבחנים שנבחנו במבחנים קודמים, החל מהמבחן שנערך בחודש נובמבר 2015 ואילך. מדובר בהצעה אחת שמיזגה שלושה הצעות חוק שהגישו ח"כים בנושא.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר בפתיחת הדיון כי בכוונתו לקיים הליך חקיקה מעמיק ורציני. זוהר פנה לנציגי לשכת עורכי הדין ואמר: "חבריי בלשכה, במידה ואתם בונים על בית המשפט העליון, לא דרך הוועדה. אם אתם מחפשים פגמים לא תמצאו בחוק הזה".

עוד אמר "מיום שעו"ד אפי נווה נבחר, הוא קידם אג'נדה שנועדה להקשות את המבחנים מתוך מגמה לחסום את דרכם של עו"ד חדשים. בבחינה שנערכה ערב בחירתו, עברו 82%. מאז, אחוז המעבר יורד כל בחינה עד כדי 12% בבחינה האחרונה. נבחנים שהורגלו למבחן מסוג אחד, קיבלו סוג אחר. אנחנו רוצים להזכיר למי שחושב שמבית המשפט תבוא לו הישועה, אנחנו המחוקקים. אנו נותנים ואנו לוקחים. גם הלשכה חייבת לפעול עפ"י החוק. כשם שהלשכה קיבלה את הסמכות בחוק לתת רישיון ולעשות מבחנים, כך יש בסמכות המחוקק לקבוע אמות מידה הוגנות שיווניות וסבירות לגבי מבחני הלשכה ואופיים. המחוקק לא יתערב בנוסח או בקושי השאלות. אולם בסמכותנו לקבוע מהו ציון עובר. אני מייצג את הציבור, לא את המתמחים ולא את לשכת עורכי הדין. רצון הציבור הוא ליושר שקיפות והוגנות".

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, התריע מפני חקיקה פרסונאלית על מקרים מסוימים. לדבריו, הדבר הזה חריג ומעורר קושי מפני החשש בפגיעה בשוויון ואסור שתהיה אפליה בין מועד למועד. "אני סבור שהמחוקק יכול להחליט אם ציון מעבר מסוים הוא סביר והגיוני", אמר בליי. "הנורמה המקובלת היא שציון המעבר הוא 60, ומלווה לזה צידוקים". נציגת משרד המשפטים אמרה שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. לדבריה, השרה יצרה מנגנון של טיפול בכשל הנקודתי של הבחינה האחרונה. יו"ר הוועדה השיב כי הכנסת היא הריבון ועמדת הממשלה לא תתקבל בעת הזו.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר בדיון: "הלשכה החליטה על רגולציה בטענה שהשוק מוצף. סטודנט משקיע כמה שנים וכסף רב ללימודים ולבחינות ובסוף נתקל בקיר פלדה שלא נותן לו לעבור. זה העדר הוגנות ואי מתן שיווין הזדמנויות. זו אינה הפעם הראשונה".

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד דוד יצחק, טען כי השלכות הצעת החוק משמעותיות עבור הציבור. "הנזק שעלול להיגרם לציבור הוא אסון אם תסמיכו עו"ד שלא עמדו ברף שקבעה הוועדה שנתמכת בלפחות חמישה פסקי דין שצידדו בדעת הוועדה בה חברים שופטים מכהנים פרופסור למשפטים ומרצה למשפטים".

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד הוסיף יצחק כי אינו סבור שהמבחנים האחרונים היו קשים יותר וכי אחוז הנכשלים הגבוה נובע מאחוז נבחנים חוזרים שצומח מבחינה לבחינה. "אני לא הייתי רוצה שמי שלא עבר את הרף הנדרש יהיה עו"ד. כמבצע עסקה, אני מבקש עו"ד מקצועי שייצג אותי. אני לא מבין מה הדחיפות לחוקק את החוק לאחר שהכנסת פוזרה.. כשם שלא היית רוצה שמנתח שנכשל בבחינות ההסמכה ינתח אותך, כך לא היית עולה על מטוס שמטיס אותו טיס שנכשל בבחינה, כך לא היית רוצה שעו"ד שנכשל בבחינה ייצג אותך. ההשלכות של הצעת החוק הם שהוועדה הבוחנת התפטרה, סיימנו בחינה ואין ציונים, אין עררים, אין השגות, ולא יהיה טקס הסמכה".

בתוך כך, שלחה אתמול הלשכה הודעה לכלל ציבור עורכי הדין, בה תקפה בחריפות את המהלכים המתגבשים בכנסת. זאת, במקביל לקמפיין התקשורתי בו יצאה שכותרתו "הורדת רף בחינת ההסמכה מסכנת את הציבור", אשר נועד לדבריה "להבהיר הן לציבור עורכי הדין והן לציבור כולו את החשיבות העליונה והמקודשת שבשמירה על איכות מקצוע עריכת הדין, רמתו ויוקרתו".

בהודעה ששלחה הלשכה נכתב בין היתר "השימוש בוועדת ההסכמות ובוועדת הכנסת ערב הבחירות, ולאחר שהכנסת הצביעה על פיזורה, לא יכול להיות דרך עוקפת לחקיקת חוקים שיש להם משמעות והשלכות רחבות, ובוודאי כאשר חקיקה זו אינה דחופה או נדרשת באופן המחייב חקיקתה לאחר פיזור הכנסת. לשכת עורכי הדין תתייצב חוצץ נגד הניסיון הבוטה הזה, והיא מבהירה בזאת לכל אותם חברי כנסת כי תציב גבול לתעמולת הבחירות שהם מבקשים לעשות על חשבון הציבור המקבל שירות משפטי, כדי לקנות קולות בפריימריז".

"לשכת עורכי הדין לא תשלים עם חקיקה בלתי חוקית זו ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות פנייה לבג"ץ, כדי לעצור ולבטל את המהלך ההרסני והדורסני העלול להפקיד את רישיון העיסוק במקצוע עריכת הדין בידי מתמחים שלא עברו את הרף המקצועי הנדרש ולסכן בכך את החברה הישראלית כולה", נכתב.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חדאד נידאל 02/01/2021 03:59
    הגב לתגובה זו
    קיבלתי ציון של 60 פעמיים בבחינת הלשכה בשני המועדים ב 27.10.2016 ו ב 27.04.2017 בכל זאת מבחינת הלשכה "לא עמדתי בבחינת ההסמכה"
  • 8.
    נרקיס לביא 04/01/2019 16:16
    הגב לתגובה זו
    נחמד מאוד ופופוליסטי מאוד אבל זה יוריד משמעותית את רמת עורכי הדין.
  • מגיב 07/01/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    רמה שלא זוכה לדירוגי איכות מזהירים ממילא...
  • 7.
    רן 03/01/2019 06:00
    הגב לתגובה זו
    עוד קשקוש ודבר שקר מבית היוצר של ציבור עורכי הדין !!!!
  • 6.
    חן 02/01/2019 21:57
    הגב לתגובה זו
    הציבור נקבל עו"ד עוד יותר חרה.
  • 5.
    Tak 02/01/2019 19:42
    הגב לתגובה זו
    הישועה מגיעה למתמחים סופכלסוף מהרשות המחוקקת לאחר למידה של כל ההתעמרות שנעשתה כלפי המתמחים. מרבית חה"כ שדנו בסוגיה הכאובה הזאת הינם גם עו"ד. ציון המעבר שעבר בחוק מקביל לציון 80 במבחן רגיל. למה כולם שותקים כאשר לסקטורים דומים כמו רואי החשבון ניתנו פקטורים נדיבים ממשרד המשפטים. המתמחים זכו לתמיכה רחבה המולדת על כל המפלגות ובצדק רב !!!!!!!!!
  • 4.
    דיין אמת 02/01/2019 19:33
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לוועדת הכנסת.מקצועיות ועמידה על עקרונות שהלשכה שכחה.הלשכה ניסתה לסחוט ולאיים ללא הצלחה.שילמו וישלמו מחיר כבד
  • 3.
    אחת 02/01/2019 15:29
    הגב לתגובה זו
    פלא אחר כך שיש עורכי דין ירודים שמתהלכים ביננו ועושים ללקוחותיהם יותר נזק מתועלת והלקוחות אפילו לא מודעים לכך.
  • 2.
    חונטה 02/01/2019 13:03
    הגב לתגובה זו
    בושה ללשכה ולעומד בראשה ! הקשו על הנבחנים מעבר לצורך....90%מעורכי הדין בארץ לא עוברים את הבחינות החדשות ! במקום לתת לכוחות השוק לפלוט את החלשים הם עושים ביוד מה שהם רצו שהמפקחת על הביטוח לא תעשה ! בושה של עסקנים קטנים ! עד שלא תעיפו הראש המסריח כבודכם לא יחזור
  • 1.
    נבחנת 02/01/2019 12:11
    הגב לתגובה זו
    בגלל החוק הזה, שהיה דחוף נורא להעביר עכשיו - הוועדה הבוחנת התפטרה, בטרם פורסמו הציונים שלנו, נבחנים תמימים שאין להם שום קשר לחוק הזה. מנהלים פה מאבקים מכאן ומכאן, על חשבון הרוב השקט שבסך הכל מעוניין בבדיקה תקינה ופרסום תוצאות המבחן במועד הגיוני. והכי מתסכל שאף אחד לא סופר אותנו...
  • אמיר 05/01/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
    אולי אצה מרגיש שעברת ולא אכפת לך מאחרים ואולי גם אתה תיכשל. בכל מקרה החוק לטובת כלל המתמחים ובטח לטובת הנבחנים הנוכחיים והעתידיים.
  • ssr 02/01/2019 23:38
    הגב לתגובה זו
    הוועדה הבוחנת איבדה פרופורציות וכיוון.
  • חיים 02/01/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
    גם ככה יש יותר מדי מכם ואתה תקבל כמה שקלים בודדים מעל המינימום וחרא של עבודה בנוסף לכל.. שני חברים שלי ברחו מהתחום אחרי שנתיים במקצוע, לא להתקרב לתחום אין ביקוש לכל המסיימים האלה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי