אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: 4 מתוך 5 חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאת הריבית

בישיבה בה החליטו להעלות את הריבית סברו חברי הוועדה המוניטרית כי המשך תהליך העלאת הריבית ייעשה באופן הדרגתי וזהיר
אלי שמעוני | (1)

הפרוטוקולים של בנק ישראל מראים כי 4 מתוך 5 חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאת הריבית לחודש דצמבר. בסוף נובמבר האחרון הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הפתיעה כאשר העלתה את הריבית במשק מרמה של 0.1% ל-0.25%.

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון (הפורום המוצמצם הכולל רק 5 בכירים) מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. 

בדיון על הפעילות הכלכלית אמרו חברי הוועדה כי האינדיקטורים לפעילות המשק מראים שהיא התמתנה אך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב קרוב לקצב הפוטנציאלי. החברים העריכו כי ההאטה ברבעונים השני והשלישי ככל הנראה נובעת בחלקה מכך שקצב הצמיחה ירד מהשיעור הגבוה ששרר בשנים האחרונות לסביבה הפוטנציאלית, ובחלקה היא נובעת מגורמים זמניים. 

 

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בכלכלה העולמית והעריכו כי הסיכונים עלו והמומנטום ירד. החברים ציינו כי המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב נאה אך הצביעו על כמה סיכונים שעלולים להעיב על המשך מגמת הצמיחה: החרפה של מלחמת הסחר, הירידות בשוק המניות האמריקאי, עליית המרווחים וחולשה במגזר הטכנולוגיה.

אחד החברים העיר שנראה כי הירידה בשוק המניות אינה אלא תיקון, מאחר שהיא לא לוותה בירידה ברווחי החברות. בנוגע למשק האירופי סברה הוועדה שהירידה בצמיחה התרחשה על רקע שינוי בענף הרכב, התקדמות הברקזיט, והעובדה שהמתיחות בין איטליה לרשויות האירופיות התגברה לאחרונה. לגבי סין ציינה הוועדה כי ישנה האטה מסוימת בקצב הצמיחה אך היא נותרה גבוהה. 

בנוגע לשער החליפין אמרו חברי הוועדה כי מאז החלטת הריבית האחרונה נחלש השקל במונחי השער הנומינלי האפקטיבי בשיעור 3.6%, ומול הדולר בשיעור דומה (3.2%). השקל נותר מיוסף מנקודת מבט היסטורית, אם כי במונחי שער החליפין הריאלי האפקטיבי הייסוף מתון מאשר בשער הנומינלי. חברי הוועדה העריכו כי הסיכון העיקרי להמשך התבססות בתוך תחום היעד (של האינפלציה) הוא ייסוף של השקל.

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בשוק הדיור ובנתונים על מחירי הדירות. הם ציינו כי נתוני הקצה על היקף העסקאות מצביעים על התייצבות, לאחר שבתחילת השנה הנתונים עלו. בנוגע למחירי הדירות אמרו החברים כי בחודשים האחרונים מסתמנת יציבות. כמו כן נידונה ההתייצבות בהיקף המשכנתאות החדשות, על רקע העלייה בריבית על המשכנתאות. בנוגע להתפתחויות הפיננסיות בישראל ציינה הוועדה כי האשראי העסקי הלא-פיננסי ממשיך להתרחב ויש עלייה קלה במרווחי האג"ח. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה תמכו בהחלטה להעלות את הריבית. הם סברו שהשיקולים הכלכליים הם הגורמים המכריעים בקבלת החלטת הריבית, ולא העובדה שהבנק נמצא בתקופה של חילופי נגידים. 

הוועדה הדגישה כי המשך הנסיגה מהמדיניות המרחיבה (כלומר מתווה של העלאת ריבית) מותנה באינדיקטורים הכלכליים, וההחלטות בעתיד ימשיכו להתקבל בהתאם להתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, ובמטרה להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית. חברי הוועדה העריכו כי המשך תהליך הנורמליזציה ייעשה באופן הדרגתי וזהיר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנק ישראל עושה רק נזקים וצריך לסגור אותו !!!!!!!!!! (ל"ת)
    צדיק 10/12/2018 15:08
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"