אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

קבוצת דלק: זינוק של 27% בהכנסות הרבעון השלישי של 2018

הרווח הנקי הסתכם בכ-323 מיליון שקל לעומת כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד אשר נבע, בין היתר, ממכירת 9.25% ממאגר תמר
ערן סוקול | (1)

דלק קבוצה 2.34% פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2018 עם זינוק של 27% בהכנסות ורווח נקי של 323 מיליון שקל. הקבוצה תחלק דיבידנד של כ-150 מיליון שקל, המשקפת תשואת דיבידנד של כ-7.2% (כולל החלוקות מתחילת השנה).

הכנסות הקבוצה ברבעון השלישי זינקו בכ-27%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה דיווחה הקבוצה על רווח נקי של 323 מיליון שקל, נמוך בכ-68% לעומת רווח נקי של כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד אשר נבע, בין היתר, ממכירת 9.25% ממאגר תמר, כאשר בנטרול השפעה זו, רשמה הקבוצה רווח נקי ברבעון השלישי של שנת 2017 של כ-151 מיליון שקל.

הזרמת הגז מלוויתן צפויה במהלך שנת 2019

הרבעון הנוכחי סומן כרבעון-שיא במכירות הגז הטבעי והקונדנסט מתמר, אשר עלו בכ-7.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ועמדו על כ-BCM 2.8. בנוסף, דיווחה הקבוצה כי נכון למועד פרסום הדוחות הושלמו כ-70% מהעבודות לפיתוח לוויתן, והזרמת הגז מהמאגר צפויה להתבצע במהלך שנת 2019.

עליה בקצב התפוקה בים הצפוני

פעילות האנרגיה של הקבוצה בים הצפוני באמצעות חברת איתקה, הניבה לקבוצה רווח נקי של כ-88 מיליון שקל, לעומת כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה מיוחסת בעיקר לעלייה בתפוקה היומית, וכן מעלייה במחירי האנרגיה.

פעילות הדלקים בישראל – עלייה של 16% ברווח הנקי במהלך התקופה

פעילות הדלקים תרמה לרווח הנקי של הקבוצה כ-93 מיליון שקל ברבעון השלישי, עליה של כ-16%, לעומת רווח של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. פעילות שיווק הדלקים בישראל תרמה לרווח הנקי של קבוצת דלק כ-34 מיליון שקל ברבעון השלישי, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

לאחר מימוש 16% מניות הפניקס נותרו עוד 30% למימוש

תרומת הפניקס לרווח הנקי של הרבעון הסתכמה בכ-269 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-333 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך תקופת הדו"ח התקשרה החברה עם שלושה תאגידים בנקאיים בעסקאות החלף (SWAP) למכירת כ-14.7% מההון המונפק והנפרע של הפניקס, במחירי שוק. העסקאות בוצעו בתמורה במזומן שקיבלה הקבוצה בסכום כולל של כ-770 מליון שקל. בנוסף, נמכרו כ-1.4% ממניות הפניקס בתמורה לכ-75 מיליון שקל. לאחר ביצוע העסקאות עדיין נותרו בידי הקבוצה כ-30% מההחזקות בחברת הפניקס, המיועדים למימוש. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תוך 5 חודשים שעה 100000 (ל"ת)
    שאלה 29/11/2018 11:09
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.