לא חיסנתם את הילדים? מה זה אומר עליכם
בשנים האחרונות התחזקה האופנה לא לחסן ילדים נגד מחלות. גם התפשטות מחלת החצבת לא מוציאה הורים מאדישותם, כאשר חלק מהסיבות לדחיית או אי חיסון הילדים מקורן באמונות טפלות או הזנחה.
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו קשר הפוך בין איחור בהתחסנות ילדים ופעוטות לבין מספר שנות ההשכלה של האם. המחקר שבדק חמש תחנות טיפת-חלב בנגב, מצביע על כך שככל שהאם משכילה יותר, כך שיעור האיחור בהתחסנות ילדיה נמוך יותר.
ילדים של נשים לא משכילות נמצאים בסיכון גבוה יותר לדחיית חיסונים. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics, מראים כי ילדים בגילאים 6 חודשים עד 18 חודשים, נטו לקבל בזמן את החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות בהתאמה לשנות הלימוד שאימותיהם השלימו.
המחקר נערך על ידי ד"ר גיא חזן מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה ומחטיבת הילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בהנחיית פרופ' רון דגן ופרופ' מיכאל פריגר מהפקולטה למדעי הבריאות. נכללו בו 2072 ילדים בני 2-4 שנים, שנולדו במועד והשלימו את כל מנות החיסון שלהם בחמש תחנות טיפת-חלב במגזר היהודי בדרום הארץ בין השנים 2015-2016. עבור ילדים אלה, החוקרים התמקדו בחמישה חיסוני שגרה הניתנים בתחנות טיפת-חלב בגילאי 6 עד 18 חודשים: חיסוני צהבת מסוג A ו-B, דיפטריה-טטנוס- שעלת, חצבת- אדמת-חזרת ואבעבועות רוח.
- מזנקת 420% - מה הסיבה ומה קורה לרוב אחרי זינוקים
- סערה בארה"ב: קנדי פיטר את כל חברי ועדת החיסונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוקרים ערכו השוואה יחסית בין ילדים שחוסנו באיחור לבין ילדים שחוסנו בזמן, בכל אחת מתחנות טיפת-חלב בנפרד, תוך השוואת ממוצע שנות ההשכלה של ההורים בין שתי הקבוצות.
"מצאנו שרמת ההשכלה של אבות אינה קשורה לדחיית חיסונים", אומר ד"ר חזן "אולם ממוצע שנות ההשכלה של האימהות עמד ביחס הפוך לסבירות שיחול איחור במתן החיסון ב-4%-9% (תלוי בסוג החיסון) עבור כל שנת לימוד מעבר ל-10 שנות לימוד. כלומר, ככל שאם משכילה יותר - כך הסבירות לדחיית חיסונים נמוכה יותר".
עוד אמר ד"ר חזן: "חשוב לציין, שהשתמשנו בשיטה בה האיחור נמדד באופן יחסי לטיפת החלב הספציפית, ובכך גם לשכונה בה המשפחה מתגוררת, ולכן מנוטרלים גורמים סוציו-דמוגרפייים-תרבותיים-טכניים של טיפת החלב הספציפית וניתן ללמוד על הקשר בין השכלת האם ובין איחור בחיסון".
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 2.שפינוזה 28/11/2018 18:54הגב לתגובה זוקודם איחור לא רלוונטי. בדקו אי התחסנות או התחסנות חלקית (כזאת בה חלק מהחיסונים לא ניתנים כלל) ותגלו: התופעה נפוצה במס' קהילות: 1. מעמד סוציו אקונומי מאוד נמוך (בדואים) 2. קהילות אולטרא דתיות 3. מעמד סוציו אקונומי והשכלה גבוהים מהממוצע.
- 1.יחס ישר בין שנות שטיפת המוח לציות לפקודות (ל"ת)מנשה 27/11/2018 15:54הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
