שורת נושאים ארוכה גורמת, לאחרונה, לבלבול בעולם ולעצבנות השווקים; הם מצריכים זהירות רבה, אך התמונה הכללית לא כה עגומה ולא מצדיקה תרחישי worst case scenarios. במאמר זה אציג חלופות up-side להמשך.

מה מציק לשווקים?

1. דברי יו"ר הפד', ג'רום פאואל, בתחילת החודש שכל כך הרגיזו את הנשיא טראמפ, עדיין מהדהדים; לפי פאואל, אפשר שהריבית תעלה אל מעבר לרמתה הניטרלית. הדברים עוררו חשש שכלכלת ארה"ב תיקלע להאטה, בפרט כהשפעות התמריצים הפיסקליים המוקצבים בזמן של הנשיא תתפוגגנה.

2. בסוף השבוע פורסמו דוחות כספיים פושרים, יחסית, של חברות כמו Amazon.com ו-Alphabet, שתחת הרושם הכללי ולנוכח שוויי השוק האדירים שלהן, גררו את השוק לירידות חדות יותר.

3. סימני האטה בסין ויציאת מנהיגיה עם חבילות תמריצים חדשות הצטרפו לדיווחים על העלאות מכסים הדדיות בינה לבין ארה"ב, המעיבים על חברות רבות, כולל אמריקאיות, הפועלות מול סין, או מנהלות שם תהליכי ייצור.

• ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4. הודעת איטליה, שתגדיל את הגירעון התקציבי ב-2019 ל-2.4 אחוזים מהתוצר, בניגוד להתחייבות קודמת שלא יעלה על 1.6 אחוזים, וסירוב הנציבות האירופית לקבל זאת. יש דם רע בין בריסל לכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, שנמשלת ע"י אירו-סקפטיים, ומעורר חשש להמשך דרכו של הגוש ומוסדותיו.

בד בבד, מתעתד הבנק המרכזי של אירופה להפסיק לרכוש אג"ח בסוף השנה, כך שהיצען של האג"ח האיטלקיות עתיד לגדול שעה שהביקוש המוסדי להן יקטן – מה שגורם לעליית תשואות הפדיון עליהן ותורם לחששות.

5. מבוי סתום בין בריטניה לבין האיחוד האירופי לגבי ה-Brexit. אופן הוצאתו לפועל והקשרים שיהיו לאחר מכן, יחד עם מעמדה המעורער של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי; בממלכה החלו להישמע קריאות למשאל עם חוזר.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

6. ההמתנה לבחירות האמצע בארה"ב ולשאלה האם ובכמה יצטמצם הרוב הרפובליקני והאם יוכלו הדמוקרטים להגביל חקיקה ויוזמות של הבית הלבן.

7. הודעת הנשיא טראמפ על יציאה מהאמנה לאי הפצת נשק עם רוסיה.

על רקע נושאים אלו ואחרים, עולה השאלה האם ה-Fed, שחבריו החלו להזכיר את הצורך לעקוב אחר הטלטלות של השווקים, אכן יעלה ריבית ברבע אחוז בדצמבר. הסבירות עדיין גבוהה, אך נראה שפחתה קצת, לאחרונה.

בסך הכל, נראה שהמשקיעים נוטים כעת לתרחישי worst case scenarios. להלן מספר חלופות up-side להמשך הדרך:

בטווח הקצר אכן סביר שתיאבון הסיכון יהיה נמוך ושנאת הסיכון תהיה דומיננטית, מה שירסן את שוקי המניות ואת תשואות הפדיון על האג"ח; אך ככל שהאחרונות תרדנה - כפי שקורה בימים האחרונים - יהיה בכך איתות שבשוק ההון רואים אפשרות שה-Fed יעכב, או ימתן, את העלאת הריבית – מה שיכול להביא רוח גבית לשווקים. להתבטאויות בכיריו תהייה חשיבות רבה בשבועות הקרובים.

עונת הדוחות לפני סיום – מה שיכול, כשלעצמו, להפחית את מידת התנודתיות; משקיעים הורגלו, בשנים האחרונות, לדוחות טובים ואיכותיים, שהכו את ההערכות המוקדמות; גם ברבע השלישי הייתה תמונה דומה, אך הספיקו כמה אכזבות מחברות גדולות כדי להעיב על הסנטימנט. נושא זה ירד, מעתה, מסדר היום.

סין הוכיחה בעבר יכולת להתמודד עם סימני האטה ונראה שגם הפעם יש לה די כלים לכך; אחת מתוצאות הלוואי של העימות עם ארה"ב הינה שיפור מערכת יחסיה עם יפן. בנפרד, סין חווה מעבר רב שנתי מכלכלה חקלאית-תעשייתית לכלכלת שוק-ביקושים, תוך עליית רמת החיים והתאמה של קצב הצמיחה לרמה נורמלית יותר.

סביר להניח שתימצא פשרה בין איטליה לבין מוסדות האיחוד האירופי: מצב שני הצדדים יורע אם העימות יתמשך. פרט לכך, איטליה אמרה שלמרות החריגה, לא תזנח את תוואי הגירעון הפוחת בהמשך. חובה במונחי תוצר מהגבוהים בעולם, אך לפחות הגירעון נמוך מרף של 3% תוצר – שמדינות האיחוד חותרות אליו. בהודעתו האחרונה קרא נגיד הבנק המרכזי של אירופה, דראגי, לאיטליה לגלות אחריות פיסקאלית ולהערכתי הדברים לא יפלו על אוזניים ערלות.

לגבי Brexit, מדובר ב-wild card וקשה להעריך כיצד יתפתח; רמז חיובי קל ניתן לראות בדיווחים על הבנות לכאורה בין הצדדים, שקדמו לפיצוץ האחרון בשיחות, אך בשורה התחתונה – קשה לדעת מה ילד יום.

המחלוקת בין ארה"ב לסין, ההצהרות והצעדים שננקטו – מדאיגים. עדיין, פני ארה"ב להמשך סחר החוץ, תוך שיפור מעמדה, ולא להתנתקות, הסתגרות ופרוטקציוניזם. ההסכם החדש עם קנדה ומקסיקו מעיד על כך. סביר שסין וארה"ב תגענה להסכמות וייתכן שסיכומי ביניים, או שקט-תקשורתי, יושגו עוד לפני בחירות האמצע בארה"ב, כדי שהנשיא המכהן יציג זאת כהישג חשוב לבוחריו.

אל נשכח את האיום הצפון קוריאני, שהיה אחראי בשנים קודמות על ירידות חדות של שוקי המניות הגלובליים, הפך (בינתיים, לפחות) ל-non-issue.

לגבי בחירות האמצע, אחד התרחישים הסבירים יותר, נכון להיום, הנו של יחסי כוחות שקולים בין שתי המפלגות, מה שעלול להוליך לשיתוק של פעולות הממשל כפי שקרה בלא מעט מהמחציות השניות של כהונות נשיאים קודמים. פחות סביר תרחיש שהדמוקרטים ישיגו רוב גורף ויסכלו את כל תכניות הנשיא, שיהפוך "ברווז צולע".

בשורה התחתונה, קשה לדעת כיצד יתנהלו השווקים, בתקופה הקרובה, לנוכח ריבוי סימני השאלה. אולם, הנתונים המקרו-כלכליים בארה"ב, יבשת אירופה וחלק מהמשקים המתעוררים, טובים, יחסית.

בסוף השבוע נמסר שכלכלת ארה"ב צמחה 3.5% ברבע השלישי, תוך שקצב עליית המחירים של התוצר פוחת ל-1.6%, פחות מיעד האינפלציה. לא ברור כמה המשקיעים מתחשבים בכך בימים אלו, אך עם סיום עונת הדוחות, כשהם ישובו לסדר היום, ייתכן שיהוו בסיס טוב להתאוששות של השווקים.

אפשרות שה-Fed יתחשב בהתפתחויות שליליות ומערערות בשווקים הפיננסיים הגלובליים עשויה להפחית את שנאת הסיכון. אפשר שהירידה האחרונה של תשואת הפדיון שם מאותתת על כך. רבים חוששים מיציאת ה-Fed משוק האג"ח - לא רוכש אג"ח חדשות כנגד אג"ח שהגיעו לפדיון, אך יש לזכור שאין ואקום ובאווירה של חששות הציבור (בארה"ב ומחוץ לה) רוכש אותן כנכס חוף מבטחים.

לגבי הבנק המרכזי של אירופה ששב והודיע שיחדל לרכוש אג"ח בסוף השנה, להערכתי, אם יראה שהדבר יפגע בתהליך השבת האינפלציה ליעדה –ישקול תמריצים אחרים. דווקא בשל ריבוי גורמי הסיכון האפשרות של פתרון חיובי בו זמני של כמה מהם עשויה להוות טריגר לתיקון של חלק מהירידות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.