שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין
צילום: יוסי זמיר

ציון פסיכומטרי ושכר גבוה: בוגרי משפטים מאוניברסיטאות פותחים פער

בוגרי משפטים מרוויחים יותר מבוגרי מדעי החברה אך הרבה פחות ממהנדסים ואדריכלים. שיעור הלומדים באזור המרכז ממשיך להיות גבוה

מורן ישעיהו | (5)

נתונים שמפרסמת היום (ב') הלמ"ס מצביעים על פער ניכר בציון הפסיכומטרי בשנת 2017 בין סטודנטים לתואר ראשון במשפטים הלומדים באוניברסיטאות לעומת המכללות האקדמיות: 667 ו-536 נקודות בהתאמה. פערים משמעותיים נמצאו גם בציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים במכללות השונות שנע בין 456 ל-617 נקודות.

בהשוואה בינלאומית, אחוז המסיימים לימודי תואר ראשון במשפטים בישראל גבוה באופן ניכר ממדינות אחרות החברות בארגון, למעט לטביה, מקסיקו, צרפת ולוקסמבורג. כך לדוגמה, בשנת 2015 עמד הפער על כ-3%.

מה המשמעות מבחינת השכר?

השכר החודשי בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטאות גבוה באופן ניכר ממקבלי התואר מהמכללות האקדמיות. ב-2016, השכר החודשי הממוצע של בוגר אוניברסיטה עם ותק של שנתיים עמד על 11,626 שקל, לעומת שכר ממוצע של 8,447  שקל בקרב בוגר מכללה.

12 שנות ותק מקפיצות את השכר החודשי הממוצע בקרב בוגרי תואר ראשון מאוניברסיטאות ל-19,337 שקל לעומת 14,097 שקל בקרב בוגרי מכללות אקדמיות.

בהשוואה לבוגרי מדעי החברה, השכר החודשי הממוצע של בוגרי משפטים גבוה באופן ניכר, אמנם בקרב בוגרי המכללות האקדמיות הפער קטן יותר (22.4%) מאשר בקרב בוגרי אוניברסיטאות (56.8%) לאחר 12 שנות ותק. 

לעומת בוגרי הנדסה ואדריכלות, השכר החודשי הממוצע של בוגרי משפטים קטן באופן ניכר בהתחשב במספר שנות הוותק. 

מרכז או פריפריה?

למרות ייצוג גבוה יותר של בוגרי תואר ראשון במשפטים המגיעים מיישובים פריפריאליים, 9.4%, מספרם עדיין נותר נמוך בהשוואה לכלל הבוגרים, 16.8%, והאוכלוסייה (כלל הגילים), 17.7%.

כמו כן, האחוז של בוגרי תואר ראשון במשפטים המגיעים מיישובים בין המרכז לפריפריה נמוך מייצוגם בקרב כלל הבוגרים ובאוכלוסייה. לעומת זאת, אחוז מקבלי תואר ראשון הגרים באזורים מרכזיים מאוד (55%) גבוה באופן ניכר מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (41.4%) ובאוכלוסייה (39.3%).

**מקבלי תואר ראשון במשפטים, כלל מקבלי תואר ראשון וכלל האוכלוסייה (כלל הגילים), לפי מדד הפריפריאליות של יישוב המגורים בגיל 18, תשע"ז (2016/17), באחוזים

קיראו עוד ב"בארץ"

עלייה הדרגתית בקבלת תואר במשפטים בקרב נשים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחד העם 19/10/2018 16:38
    הגב לתגובה זו
    כמה עו"ד לתושב בישראל הם מהגבוהים בעולם,רמות השכר משתנות אבל בהחלט לא בולטות לטובה. ולכן מי שורצה להיות עו"ד צריך ללמוד במקום הטוב ביותר ,התמחות במקום נחשב והכי חשוב התמחות בתחום בתחומים טובים ובמיוחד מומחיות בתחום ואת זה יש למעטים ולכן
  • 3.
    גד 15/10/2018 20:42
    הגב לתגובה זו
    אחרי 12 שנים מעניין מישהו איפה למדת? או שזה כדור שלג מאיפה שהתחלתה?
  • 2.
    ==================== 15/10/2018 17:56
    הגב לתגובה זו
    אישתי עם ותק של 10 שנים. ותואר במשפטים בעיברית מקבלת 50 ש"ח לשעה. ועובדת לפי שעות. כשעבדה במשרד הבריאות הרוויחה 30 ש"ח לשעה. נכון זה בירושלים ולא במרכז אך בכל זאת.
  • ערן 15/10/2018 22:05
    הגב לתגובה זו
    המקרה של אשתך מצער אבל הוא כנראה אי שם בין כישורים אישיים, חוסר יכולת שיווק עצמי וקידום עצמי, הערכה עצמית נמוכה, הצמדות למקום עבודה גרוע ודברים מהסגנון הזה. אני בוגר מכללת שערי משפט שהיא בהחלט לא ברמה של האוניברסיטאות מבחינת הדרישות ועם 5 שנות ניסיון אני כבר מרוויח 15.5 אלף
  • 1.
    לא חוקי להעסיק עובד בשכר נמוך מאדריכל! (ל"ת)
    אבי 15/10/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).