מצב לא נורמלי: שמרנות יתר מונעת את עליית הריבית
בנק ישראל דואג יותר מדי. הריבית הייתה צריכה לעלות מזמן ולכל הפחות לסמן כעת את הדרך.
החלטת הנגידה לגבי גובה הריבית המוניטרית במשק הייתה צפויה (לכתבה המלאה). אמנם כמו בהגרלת 'וינר', אנחנו מנסים כל חודש לנחש מה תהיה ההחלטה, אך בניגוד ל'וינר' רבים כבר אמרו שנגידת הבנק לא תחרוג ממדיניותה מזה 3 שנים וחצי, וכך שומר בנק ישראל על ריבית אפסית של 0.1% כבר תקופה ארוכה.
לפני למעלה משנה, כאשר הריבית בארצות הברית הייתה אפסית דובר על כך שברגע שבארה"ב הריבית תעלה - היא תעלה גם אצלנו. אלא שמאז הריבית בארה"ב עלתה מספר פעמים ולעומת זאת אצלנו היא נשארה ללא שינוי, כאשר לפחות חלק מההסבר היה החשש מתיסוף של השקל, כלומר התחזקות גדולה מדי של המטבע המקומי.
כפי שידוע גם למקבלי ההחלטות הכלכליות, מספר גורמים עיקריים משפיעים על גובה הריבית הרצוי במשק: שיעור האבטלה, שיעור הצמיחה, מחירי הדיור, השינוי במדד המחירים לצרכן ושכר הדירה בפרט, ושער החליפין של השקל ביחס למטבעות חוץ.
טריטוריה שלילית: למה בנק ישראל מתמהמה עם העלאת הריבית?
שיעור האבטלה בישראל בחודשים האחרונים הוא נמוך ברמה היסטורית (כ-4%), שיעור הצמיחה הכלכלית נמצא מעל 2.5%, מדד המחירים לצרכן נמצא בתוך תוואי האינפלציה הרצוי וכמו כן רצוי גם מבחינה חברתית שמחירי הדיור ירדו מהרמה הנוכחית. כל הגורמים הללו אמורים היו להשפיע על בנק ישראל להחליט להעלות את הריבית. גם החשש מתיסוף אפשרי של השקל לא צריך להרתיע כיוון ששער הדולר כיום הוא מעל 3.6 שקלים, כלומר גבוה בכ-4% מהמחיר שהיה רק לפני מספר חודשים. אך למרות כל זאת - שמרנות יתר מונעת את עליית הריבית במשק מזה תקופה ארוכה כל כך.
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הכלים במדיניות כלכלית הוא שינוי הריבית במשק בהתאם למצב. אלא שכל עוד מדיניות הריבית האפסית הנהוגה כיום נמשכת, מאבד בנק ישראל את האפשרות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה אם וכאשר יהיה צורך. הרי כמה עמוק ניתן יהיה להיכנס לטריטוריה של ריבית שלילית?
בהיותו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר נהג לומר שהריבית הנמוכה בישראל היא מצב לא נורמלי. פישר אמר את הדברים כאשר הריבית במשק באותה עת הייתה הרבה יותר גבוהה מהריבית הנוכחית. מעניין כיצד הוא היה מתבטא היום, כאשר הריבית שואפת לאפס, ומבחינה ריאלית היא ריבית שלילית.
נגידת בנק ישראל פועלת ומתבטאת להערכתי בצורה הנכונה ובהתאם למתבקש במשק בשורה ארוכה של דברים, דווקא בתחום הריבית היא בוחרת לנקוט בשמרנות יתר. הנגידה מסיימת בשבועות אלו את תפקידה ולהערכתי הנגיד הבא (אמיר ירון שמינויו הוכרז היום - לכתבה המלאה) יהיה חייב להתחיל את המהלך של העלאת הריבית במשק, בהתאם לנתונים הכלכליים הברורים.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
הכותב הוא פרופ' יאיר זימון, מרצה לכלכלה ומימון במרכז האקדמי לב
- 7.זאת לא שמרנות זה פחד (ל"ת)אני 15/10/2018 08:20הגב לתגובה זו
- 6.משה 14/10/2018 06:11הגב לתגובה זוהכל בגלל ששער הדולר בקרשים העלאת ריבית תרסק עוד יותר את שער הדולר ואת היצוא בארץ
- 5.ערן 10/10/2018 12:35הגב לתגובה זומסרבת להעלות את הריבית? זה נקרא "אחריי המבול" ע"פ דיווחי הבנקים, רוב הציבור שקוע עד צוואר בהלוואות וכשהריבית תעלה יתחילו הבעיות והמשברים. פלוג לא רוצה שזה יקרה במשמרת שלה. זו הסיבה.
- 4.מבין 09/10/2018 17:34הגב לתגובה זובקלות אפשר להוריד את מחירי הדיור והכל דרך התשקורת ... והמבין יבין
- אופיר 09/10/2018 20:57הגב לתגובה זוברגע שהתקשורת תחליט לתרום לפיצוץ הבועה - היא תצליח להחזיר את ערך הדירות למחירים שפויים.
- 3.טל 09/10/2018 16:48הגב לתגובה זוהנגידה ניפחה את הבועה יותר מדי. זה הגיע כל כך גבוה שעכשיו כל פיצוץ יגרום לריסוק של כל השוק. עדיף במצב הנוכחי להמשיך ולנפח את הבועה מאשר לפוצץ אותה. זה שקול למישהו שעומד לקפוץ מהחלון של בניין בוער. אם הוא יקפוץ מהר מקומה ראשונה יש לו סיכוי להינצל. אם הוא ימשיך לעלות למעלה לברוח מהאש אז הוא יגיע לקומה שנייה ושלישית וככל שהוא יעלה יהיו לו פחות סיכויים להינצל מהאש. באיזשהו שלב הוא יגיע לגג ואז יגיע הסוף שלו!
- אז אתה רוצה להביא אותנו לגג??? תעלה ועוד איך תעלה. (ל"ת)ממי 11/10/2018 21:53הגב לתגובה זו
- 2.דרור 09/10/2018 15:16הגב לתגובה זומר זימון הנכבד. ראשית לא הנגידה קובעת את הריבית אלא ועדה של חמישה. אם יעלו את הריבית השקל יתחזק והאינפלציה תרד. מה נרויח מכך? מה בדיוק בוער? למה צריך לקלקל מה שלא מקולקל? את הריבית צריך להתאים להתפתחות האינפלציה. כשזו תעלה תהיה סמוך ובטוח שהועדה תעלה את הריבית. עד אז צריך להמתין בסבלנות.
- nuyh 09/10/2018 16:35הגב לתגובה זוהעלאה כזאת היתה מעמיסה עוד על לוקחי המשכנתאות
- אני 09/10/2018 15:55הגב לתגובה זובמחירי הדירות. מיותר להתכחש
- למדתי אצלו 09/10/2018 15:55הגב לתגובה זואת טיעונך ועוד ועדיין חושב וכותב את מה שמתבקש.
- בני גור 10/10/2018 18:55שנים לא שומעים ממך
- 1.אפי 09/10/2018 15:04הגב לתגובה זוגם מה שחשבתי שתקרה בעיה פיננסית אין דרך להוריד ריבית וגם למתן את מחירי הדירות המטורפים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
