נתנו לכם מתנה לחג? זה מה שמקבלים בהיי-טק
מה הייתם מעדיפים: IRobot, מכונת אספרסו, תיק בובי נגד גניבות או מחבת גריל כפולה? וגם: אילו ענפים מעניקים את המתנות הכי קטנות, ומי הכי מפנק את העובדים בחג?
בדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות והייטק-זון מציגה את המגמות בראש השנה אצל החברות הלא מאוגדות - מי מקבל מה וכמה, מי הכי הרבה ומי לא מקבל בכלל מתנה לחג וכמובן, מהן המתנות הפופולריות ביותר.
הבדיקה מראה שגם השנה, כמו בכל שנה, עובדי הייטק והפיננסים מובילים את הטבלה והם מקבלי המתנות היקרות ביותר. על פי ההסקר שערכה חברת עוקץ, עובדי הפיננסים יקבלו השנה מתנות בשוווי ממוצע של 360 שקל. בצד השני של המתרס נמצאים ענפי הסיעוד והשמירה שיקבלו שי לחג בשווי של 60 ו-70 שקלים בלבד בהתאמה. עובדי חברות הייטק יקבלו מתנה בשווי מתנה בשווי ממוצע של 300 שקל.
על פי הייטק זון, רוב עובדי ההייטק (70%) יקבלו השנה מתנה מוחשית ורק 14.5% מהעובדים יקבלו שובר גיפט קארד, ו-19.5% יקבלו תווים לרכישת מזון, כאשר הדומיננטיות כרגיל היא של שופרסל (14.5%) מבין התווים.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שכ-45% מבתי העסק הקטנים לא יתנו הנה מתנה לחג לעובדיהם. יתרה על כך, מראה הסקר את הפער בין שווי המתנה הממוצעת בענף הפיננסים לענף הסיעוד שעומד על 600%.
בניגוד לתפיסה לפיה עובדי הייטק מקבלים מתנות ותווי קניה בשווי רב, בפועל כרבע מהם יקבלו הפסח הקרוב שי בסכום שנע בין 200-300 שקל בלבד. רק כחמישית יקבלו מתנה בשווי שגבוה מ-400 שקלים. כך מראה ניתוח ההתפלגות בשווי המתנות בענף הייטק.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ועדים מדווחת כי השנה הוציאו ועדי עובדים וההנהלות יותר מ-4 מיליארד שקל על רכישת שי לעובדים, 10% יותר מראש השנה אשתקד. גם מעגל מקבלי השי מתרחב השנה וכולל 75% מכלל השכירים במשק, שהם כ-3 מיליון עובדים.
מסקר של ועדים, ניתן לראות את תקציבי השי לחג:
שי לחג בסכום של 1750-1600 שקלים יקבלו:
עובדי מפעלי ים המלח וטבע בפתח תקווה
שי לחג בסכום של 1500-1400 שקלים יקבלו:
עובדי משרד הביטחון, אדמה מכתשים, אי די אי טכנולוגיות.
שי לחג בסכום של 1200-1100 שקלים יקבלו:
עובדי הבנק הבינלאומי, חברת החשמל, בנק ירושלים, מועצה אזורית גזר.
שי לחג בסכום של 1000 שקלים יקבלו:
עובדי רשות שדות התעופה, בנק מזרחי טפחות, רכבת ישראל, מקורות בה"ח וולפסון, אליאנס, פריגו טבע כפר סבא, מבטחים, המנהלים בגוגל ישראל, מפעלי תובלה.
שי לחג בסכום של 900-950 שקלים יקבלו:
עובדי נציב שירות המדינה, תנובה, עיריית הרצליה, אלטשולר שחם, עשות אשקלון נשר
שי בסכום של 890-800 שקלים יקבלו:
עובדי מפעל הפיס, הקרן הקיימת, מחלבת טרה, בינת תקשורת ומחשבים, מרכז רפואי איכילוב, משרד הכלכלה, איסכור, מ"מאלפי מנשה, מרכז רפואי שערי צדק, יקב רמת הגולן.
שי לחג בסכום של 750-700 שקלים יקבלו:
עובדי מכון התקנים הישראלי, עובדי קופת חולים מאוחדת, פלרם, מלון שרתון ת״א, עמיגור,מעון טללים דימונה, משרד ראש הממשלה, טבע כפר סבא, הסתדרות עובדים לאומית, שטראוס מים
שי לחג בסכום של 650-600 שקלים יקבלו:
עובדי עיריית תל אביב, דן תחבורה, האוניברסיטה העברית, מועצה אזורית באר טוביה, E.C.I, רפאל, ארגון עובדי צה"ל, EY, כרטיסי אשראי לישראל, אל אופ, אלישרא, תנופורט, אורביט.
"המתנות הפופולריות ביותר שיספקו השנה חברות ההייטק לעובדיהן הן: IRobot, מכונת אספרסו ניידת נטענת, תיק בובי נגד גניבות, מחבת גריל כפולה (מתהפכת). בשנים האחרונות התפתח בהייטק נוהג שבו מאפשרות החברות לעובדים לבחור בין מתנה לתווי קניה, אלא שהשנה אומר דגן רונן, מסתמן שלמעלה מ- 70% מהחברות לא מציעות תווי קניה אלא מציעות לעובדיהן אפשרות לבחור רק מבין מבחר מתנות מוחשיות". אומר מנכ"ל משותף בהייטזון, דגן רונן ומוסיף: " החברות מעדיפות להעניק לעובד מתנה מוחשית, שכן למתנה כזאת יש ערך רגשי גבוה יותר, בעוד שתווי קניה לרשתות המזון "הולכים לארנק" ומשמשים לצריכה השוטפת. רבים משתמשים בתווים שקיבלו ממקום העבודה ומעבירים אותם כמתנה לחג למטפלת, לגננת, למנקה".
- 4.מטריקס 200₪ (ל"ת)בוב 06/09/2018 08:13הגב לתגובה זו
- 3.דורון 04/09/2018 10:48הגב לתגובה זואני עדיין חושב שעדיף להטעין גיפט כארד מוצלח בסכום מכובד ויפה כמו הגיפט כארד של BUYME ושם פשוט לבחור מה שצריכים יש שם המון אפשרויות ולדעתי זה הכי משתלם
- 2.1000 04/09/2018 05:02הגב לתגובה זויש הרבה מקומות שמקבלים 1000 שקל
- 1.סנטיאגו 03/09/2018 15:11הגב לתגובה זומשרד הבטחון למשל.. ברור שהכתבה היא על הלא מאוגדים..ועדין צריך להזכיר את העושק שבא מכיסנו ומשלם על מתנות יקרות ערך ווהטבות רבות לאורך השנה והכל מכיסנו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
