נבחרת הסטארט-אפים של השב"כ נחשפה, אלו 7 הנבחרים
שירות הביטחון הכללי וקרן ההון סיכון TAU Ventures, מיסודה של אוניברסיטת תל אביב, הכריזו היום (ד') על 7 הסטארטאפים שנבחרו לקחת חלק במחזור הראשון בתכנית
תוכנית ההאצה The Xcelerator, מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית ושאינם מכוונים בהכרח לשוק הביטחוני. למחזור הראשון של התכנית, נבחרו 7 סטארט-אפים מתחומי ה-AI וה-Machine Learning, והיא תמשך כ-4 חודשים. המיזמים נבחרו על ידי ועדה משותפת של גורמים מקצועיים מטעם השב"כ ו-TAU Ventures וקיבלו מענק של 50 אלף דולר משירות הביטחון הכללי, ללא אקוויטי וללא מגבלות.
ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, אמר: "אנחנו מבינים שארגון חפץ חיים בעידן שלנו, חייב להיות בחזית הטכנולוגיה. המשמעות היא לעצב מחדש את התפיסה הטכנולוגית של הארגון ולחבר אותנו לרעיונות ולפתרונות הכי חדשניים, שיתנו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלנו. אם הייתם שואלים מישהו מאנשי השב״כ לפני שלוש שנים האם תוכנית כזו יכולה להתקיים בארגון שלנו, התשובה שהייתם שומעים היא ככל הנראה שלא. עצם הקמת התוכנית מעידה על רוח חדשה בשב"כ. לכם הסטארטאפיסטים - המון בהצלחה, אני מאמין בכם!".
נמרוד כהן, מנהל שותף של TAU Ventures אמר: "כשהקמנו את הקרן, הגענו למסקנה שחשוב לייצר אקוסיסטם שלם סביבה, ואחד הדברים החשובים הוא כבונים אקוסיסטם, הוא בחירת השותפים לדרך ויצירת תוכניות יוצאות דופן ובעלות ערך אמיתי ליזמים. במהלך העבודה עם השב"כ גילינו גוף פתוח, חדשני ומהיר ואני מאמין ששני הצדדים שמחים וגאים על החיבור שנוצר. שבעת הסטארט-אפים שנבחרו לקחת חלק בתוכנית נבחרו בקפידה רבה ומהווים בעיני את חוד החנית של הטכנולוגיה העמוקה בישראל ונעשה הכל על מנת לסייע לאותם סטארטאפים להגיע למקומות אליהם הם שואפים להגיע".
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסטארטאפים שנכנסו לתוכנית הם:
CannyAI - טכנולוגיה שמאפשרת לערוך, לשנות ולסנתז וידיאו בעזרת בינה מלאכותית עבור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה.
AutoPlay AI - בוטים שבודקים מוצרי תוכנה באופן אוטונומי.
לנו מאפשרת ובכך, לרחפן האדם יכולות בין חיבור ידי על המציאות את מרחיבהאשר טכנולוגיה – אקסטנדשונים. מתחומים אפליקציות במגוון השמיים על להשתלט
Clone - מפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר למשתמש ״לשגר״ באופן וירטואלי כל אדם מרוחק אל הסביבה שלו.
Talamoos- מפתחת את הדור הבא של פלטפורמות חיזוי מבוססות Machine-Learning ו Big-Data. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, Talamoos חוזה בדיוק רב את הפעולות וההעדפות העתידיות של כל משתמש בזמן אמת, בהתאם לצרכים ולדרישות המיוחדות של כל לקוח.
Cyabra - מגנה על מותגים וארגונים ציבוריים מפני דיס-אינפורמציה, זהויות בדויות ועוד.ברשתות .

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
