אדוארדו אלשטיין
צילום: דרור עינב
ניתוח Bizportal

האופטימיות שמנעה מבעלי מניות דסק"ש מחיקה של חצי מיליארד שקל

הערכת שווי סלקום אשר פורסמה במסגרת דו"חות דסק"ש מציגה פרמיה של כ-60% על מחיר השוק של המניה – מיצאו את ההבדלים

ערן סוקול | (9)

נוכח התגברות התחרות בענף הסלולר, הירידה החדה בשווי השוק של סלקום וההרעה בתוצאותיה הכספיות, במסגרת דו"חות דיסקונט השקעות 0.06% לרבעון הראשון של 2018 פרסמה החברה הערכת שווי של פעילות חברת סלקום 2.24% בה מחזיקה דסק"ש כ-41.2% מהמניות, אשר הובילה למחיקה של כ-270 מיליון שקל.

בשורה התחתונה קבע מעריך השווי לסלקום שווי פעילות של כ-7 מיליארד שקל, המשקף שווי חברה של כ-4 מיליארד שקל ופרמיה של כ-60% על מחיר השוק הנוכחי של סלקום. הערכת השווי, אופטימית ככל שתהיה, הובילה לרישום הפסד של כ-270 מיליון שקל כתוצאה מירידת ערך פעילות סלקום בספרי דסק"ש, אשר היתה רשומה בספרים לפי שווי פעילות של כ-7.7 מיליארד שקל. מדובר בירידת שווי הפעילות בכ-652 מיליון שקל, כאשר חלקה של דסק"ש (41.2%) הינו כ-270 מיליון שקל.

נוכח הפער הגבוה של כ-60% בין מחיר השוק של מניית סלקום אשר עומד כיום על כ-24.5 שקל למניה, לעומת מחיר המניה המשתמע מהערכת השווי – 39.5 שקל למניה (או פער של כ-30% בין שווי הפעילות לפי מחיר השוק ביחס להערכת השווי), עולה השאלה האם המשקיעים פסימיים? או שמא הערכת השווי אופטימית?

2 בעיות מרכזיות בהנחות היסוד של הערכת השווי

בדיקת Bizportal העלתה שתי נקודות בעייתיות מרכזיות בקשר עם הנחות היסוד של הערכת השווי, אשר השפעתן על שווי פעילות סלקום בספרי דסק"ש מסתכמת בכ-1.2 מיליארד שקל – או במונחי חלקה היחסי של דסק"ש (41.2%) – כחצי מיליארד שקל.

1. צמיחה מואצת בסלולר החל משנת 2021

בחינת הכנסות סלקום לאורך השנים האחרונות העלתה שיעור צמיחת הכנסות שנתי ממוצע (CAGR) שלילי של כ-8.3% בשנים 2017-2012, עם ירידה של כ-2.7% בהכנסות הרבעון הראשון של 2018. מעריך השווי הניח שיפור בתוצאות כבר החל מהרבעון השני של השנה, כאשר בשנת 2021 צפויה לשיטתו צמיחת הכנסות בשיעור של כ-5.7%.

נוכח כניסתה של סלקום לתחום שידורי הטלוויזיה, ניתן להניח כי התחום ישמש את החברה כמנוע צמיחה, לכן לא נדון בצמיחת ההכנסות במגזר זה. אולם, נוכח התחרות הגוברת בתחום הסלולר, תחזית צמיחת הכנסות סלקום במגזר זה, כפי שהונחה בהערכת השווי מעוררת תהיה.

בעוד הכנסות שנת 2018 צפויות לצמיחה שלילית של כ-7.6%, כבר בשנת 2019 צפויה צמיחה של כ-0.3% בהכנסות המגזר, עם עליית מדרגה בשנת 2021, בה מניח מעריך השווי צמיחת הכנסות של כ-8.4% משירותי סלולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בדיקת Bizportal העלתה כי שימוש בהנחה חלופית הכוללת שיעור צמיחת הכנסות שנתי של 1.5% בלבד החל משנת 2021, בהתאם לשיעור הצמיחה הטרמינלי שהניח מעריך השווי, תפחית את שווי פעילות סלקום בספרי דסק"ש בכ-600 מיליון שקל - שיעור הצמיחה הטרמינלי הינו שיעור הצמיחה השנתי של הכנסות החברה החל משנת התחזית האחרונה ועד אין סוף, אשר מבוסס על פי רוב על שיעור גידול האוכלוסייה.

נוכח התחרות המשתוללת בתחום הסלולר וניתוח צמיחת הכנסות סלקום בעבר, הנחה זו עשויה אף היא להתברר כאופטימית בעתיד.

2. שיפור פנטסטי בשולי הוצאות התפעול

בהתאם לחישובי מעריך השווי, שולי הוצאות התפעול של סלקום אשר עמדו על כ-33.5% בשנת 2017 ועלו לכ-36.3% ברבעון הראשון של 2018 צפויים אף הם להציג שיפור מהותי כבר מהרבעון השני של השנה, באופן אשר יביא להקטנת שולי הוצאות התפעול לרמה של כ-34.9% בשנת 2018 להשתפר בממוצע בכ-1% מדי שנה, עד לרמה של כ-30.1% בשנה המייצגת.

כך למשל, אילו היינו מניחים כי החל משנת 2018 יחול שיפור בשיעור ממוצע של כ-0.7% בלבד בשולי הוצאות התפעול, כלומר התכנסות לשולי הוצאות תפעול של כ-31.4% בשנה המייצגת (לעומת 30.1% כפי שהניח מעריך השווי) – היתה חלה הפחתה של כ-550 מיליון שקל בשווי פעילות סלקום – כלומר מחיקה של כ-230 מיליון שקל בספרי דסק"ש.

שורה תחתונה

הפחתת שיעור צמיחת ההכנסות בסלולר ל-1.5% בשנה החל משנת 2021 היתה מביאה למחיקה של כ-260 מיליון שקל; הפחתת שיעור השיפור השנתי בשולי הוצאות התפעול החל משנת 2019 משיפור של כ-1% בממוצע בשנה לשיפור של כ-0.7% בממוצע בשנה היה מביא למחיקה של כ-230 מיליון שקל בספרי דסק"ש; שינוי שתי ההנחות האמורות היה מפחית את שווי פעילות סלקום בכ-1.2 מיליארד שקל, אשר משמעותו מחיקה של כ-500 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אהרון 06/06/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    מרוב הנחות אפשר כבר לשמוע אנחות . מי יכול להגיד מה יהיה ב20120 כל ההנחות אין להם שום משקל
  • 6.
    ריקי 06/06/2018 13:20
    הגב לתגובה זו
    שטויות וקומבינות חשבונאיות!
  • 5.
    יוני 06/06/2018 13:01
    הגב לתגובה זו
    אג"ח אידיבי יד' ו- ט' מאוד אטרקטיביים
  • 4.
    איזו 06/06/2018 12:45
    הגב לתגובה זו
    שבוצעו לאחרונה על דסקש? הכתב מניח הנחות מרחיקות לכת לשנת 2020 , מספיק שנכסים ובנין תמכור את הנכס הגדול בניו יורק או שופר סל תנפיק את מגזר הנדלן שלה וכל המחירים שרואים היום יהיו הסטוריה. קרוב לוודאי שגם אחד המפעילים הסלולארי יפשוט את הרגל בשנתיים הקרובות,
  • 3.
    שווי נכסי דסק"ש= 2.1 מילארד ש"ח לפי מחירי שוק (ל"ת)
    רן 06/06/2018 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 06/06/2018 11:26
    הגב לתגובה זו
    שופרסל רשומה בשווי נמוך מהותית. בקיצור תעשו NAV לפי שווי אמיתי של סלקום,שופרסל,נכסים ובניין : תגיעו לכך שדסקש צריכה לעלות 40%
  • אהרון 06/06/2018 15:36
    הגב לתגובה זו
    קונים בזול והפריירים מוכרים
  • צודק- שופרסל נסחרת לפי 2.8 מילארד שזה פי 2 מבספרים!!! (ל"ת)
    אנליסט חוב 06/06/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגולש 06/06/2018 10:47
    הגב לתגובה זו
    ולקבל תוצאות אבסורדיותהונאה לשמה!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?