פסגות על כיל: "הזדמנות כניסה מעניינת"

למרות סימני השאלה סביב הזיכיון בים המלח וחוסר היציבות הרגולטורית סביב החברה, בבית ההשקעות מתייחסים לתמחור המניה כאטרקטיבי
גיא בן סימון | (5)

בית ההשקעות פסגות פרסם לאחרונה סקירה על ענף הדשנים ובה התייחסות למניית כיל תוך המלצה כהזדמנות כניסה מעניינת ברקע להתפתחויות הצפויות בענף הדשנים. 

לפי הסקירה שהגיע לידי Bizportal בפסגות לא כל כך קונים את האופטימיות שהציגו החברות בענף במעמד הדו"חות. כך למשל, חברת Nutrien העלתה את התחזית העולמית למכירות אשלג בחצי טון, אורלקאלי שדרה אופטימיות אגרסיבית יותר, אך בפסגות כותבים כי הביקושים נראים כרגע חלשים מאד כמעט בכל האזורים בעולם על רקע ההמתנה לחוזים הסיניים. "שווקי הספוט כבר מגלמים את עליית המחירים לה מצפים בסין ואפילו יותר", כתבו בבית ההשקעות. "די ברור שההסכם ייחתם לקראת סוף יוני. בינתיים לא ברור איך יסתיים המו"מ בין הצדדים. נראה כי הפער בכל הנוגע למחיר האשלג ממשיך להיות גבוה והם לא מצליחים להגיע לעמק השווה", כתבו בפסגות.

ההמתנה ניכרת בביקושים הקפואים ובמחירים שלא זזים. בפסגות מעריכים כי החוזה עם הסינים ייחתם במחצית השנייה של חודש יוני וייגלם עליית מחירים שנובעת בחלקה מעלייה של מחירי ההובלה. "המלאים בסין גבוהים לתקופה זו גם בהשוואה לשנים 2016-2017\ מה שמאפשר לסינים לדחות את המ"מ עם הספקיות ולגרום ללחץ בזירת המחיר, בעיקר כאשר הפערים בין הספקיות לקניינים הסינים מאד גבוהים. 

בנוגע לאטרקטיבית ההשקעה, בפסגות כותבים, כי "כיל בולטת במכפילים הנמוכים, בתשואת הדיבידנד ובהחזר על ההשקעה בהתבסס על נתוני עבר. הפער הקיים בינה לבין חברות אחרות בתעשייה הינו פער היסטורי שאף התרחב כתוצאה משינויים בענף (מיזוג אגריום ופוטאש) וחששות הנוגעות לחברת כיל באופן נקודתי".

"הלחץ על המחיר של כיל נובע כמובן בעיקר מסימני השאלה המרחפים על החברה בכל הנוגע לחידוש הזיכיון בים המלח כאשר לכך ניתן להוסיף את חוסר היציבות הרגולטורית שאפפה את החברה בשנים האחרונות והיעדרות המשקיעים הזרים נוכח הירידה ברמת העניין בנוגע לשוק הישראלי בכלל ובכיל בפרט", כתבו בפסגות.

"אנו רואים בתמחור של כיל, בפער המכפילים, ובשיפור הקל בנתוני הרקע בתעשייה כהזדמנות כניסה מעניינת. לצד התמחור האטרקטיבי של המניה קיימים בטווח הקצר נתונים שתומכים בהמשך שיפור בשוק גם ב-2018", כתבו בפסגות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    באמת מתומחרת בחסר (ל"ת)
    גבי 06/06/2018 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יקי 06/06/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
    הכל בשליטת הבנקים והמוסדיים אין למשקיע שום סיכוי
  • 3.
    מיקי 05/06/2018 18:33
    הגב לתגובה זו
    או שרוצים למכור לנו באזור הזה כי רוצים להיפתר מכיל. אם אכן יפרוץ מעלה מעל 1750 בצורה טובה אז כנראה שכדאי לקנות ולהחזיק לשנה או עד שיעלה 25% בערך (תלוי אם העסק שם מתאושש...)
  • 2.
    רשמה עליה חחח ואזרחי ישראל רשמו הפסד של עשרות אחוזים (ל"ת)
    כיל 05/06/2018 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אל תקנו 05/06/2018 17:03
    הגב לתגובה זו
    דו"ח נווה מלאים את כיל לא מתחשב במשקיעים ושודד את כספם. גם אם ימצא קונה לכיל מדינת ישראל שודדת את כיל . עדיף כבר שהמדינה תפצה את המשקיעים ותעשה בים המלח ובכיל כרצונה. ואם המדינה תלאים את כיל מובטח לכם שסופה יהיה הפסדי עתק כמו צים ובזן וכמו ים המלח בזמנו. כל עוד ביבי בשלטון וחבורת הסחטנים השקרנים כמו כחלון ושי באבד ושרי אוצר כושלים אין מה לחפש בכיל. הם קנו מפוטאש בשער 12 או 13 כעת הם רוצים שער 22 למכור את המניה על חשבונכם. כולם יודעים שמדינת ישראל והטיפש לפיד וביבי השרדן עשו לאזרחי ישראל הלאמה בדלת האחורית. . כיל ז"ל בצד השני יש מדינה נורמלית כמו ירדן עם פוטאש אותו יתרון בלי הממשלה הפחדנית שיש פה שמשקשקת מיחימוביץ שמא תכתוב פוסט שהם לא חברתיים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?