ניתוח

לקראת הבחירות, עד כמה כדאי להשקיע בכלכלה ההודית?

ניתוח על כדאיות ההשקעה במדינה שמציגה ביצועים מרשימים בראייה שנתית אך מושפעת לשלילה מעליית מחירי הנפט שעשויה להוביל להידרדרות בגירעון השוטף

מוטי כהן | (3)

בסוף פברואר השנה פורסם כי הודו, אחת המדינות היותר גדולות בעולם פר אוכלוסיה ושטח, ניפצה את תחזיות הצמיחה (GDP) ועלתה בשיעור של 7.7% ביחס ל-6.1% בינואר 2017. שיעור מרשים למדי.

ועדיין, אם מסתכלים על שיעורי הצמיחה של המדינה הזו צריך להסתכל על הסיבות שגרמו להודו לרדת מאותם שיעורי צמיחה ב-2015-2016 של 8.4-9.2%. לא כי אני מחפש מה לא טוב אלא כי אני רואה קורלציית חסר בין שיעורי צמיחה גבוהים לביצועי השוק ההודי בראייה שנתית. קצב הצמיחה השנתי בראייה רבעונית בשנים המדוברות הינו ללא ספק מרשים ביותר במיוחד לאור הנתונים שמגיעים מאירופה וארה"ב.

כיצד משפיע מחיר הנפט על הכלכלה ההודית?

על פי האנליסטים שמסקרים את הכלכלה ההודית ישנה סיבה אחת מרכזית מדוע כלכלת הודו מושפעת לשלילה בשנתיים האחרונות ביחס לשנים עברו והיא מחיר הנפט.

 

להלן גרף של סחורת הנפט בשנים 2015-2016 בה הצמיחה בהודו הגיעה לשיא של 9.2%. שימו לב למחיר הנפט באותם זמנים שהגיע ל-36 דולר לאחר ירידה של 32% בתקופה שבין ינואר 15 לינואר 16.

כמשקיע שאוהב לחפש קורלציות תמיד מרתקת אותי הקורלציה בין סחורת הנפט שהינה הסחורה החשובה בעולם לרוב המדינות. בהודו הקורלציה הזו בולטת במיוחד כפי שראיתם בגרפים הקודמים ועדיין איך זה משפיע על הביצועים של שוק המניות ההודי?

 

צריך להבין שכאשר הנפט עולה אין זה אומר שביצועי החברות המקומיות בהודו ישר יורדות - זה עניין שמשפיע על הכלכלה בתפיסה היותר רחבה שלה כמו דירוג האג"ח וביקושים מקומיים ופחות חברות שיש להן חשיפה גלובלית. דוגמה טובה היא ישראל - הכלכלה שלנו יציבה וצומחת ואין זה אומר שמדד המעוף או ת"א 125 סיפקו את התוצאה הרצויה מכלכלה יציבה וצומחת.

 

שימו לב לגרף הזה שמציג ניתוח יחסי של תעודת הסל קסם הודו NIFTY לעומת ביצועי הנפט בשנה האחרונה - הייתם מצפים שכלכלה שצומחת בשיעור של 7.7% תעלה בצורה מרשימה יותר מ-6% אבל כאשר מסתכלים על המשקולת הזו של מחירי הנפט שעלו בשנה האחרונה ב43% מבינים למה זה לא התרחש.

הודו - יבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם - היא אחת המפסידות הגדולות ביותר ממחירי הנפט הגבוהים בחודשים האחרונים, שכן עליית מחירי הנפט מגדילה את הגירעון המסחרי שלה, מעמידה את הלחץ על האינפלציה שהמאיימת לחרוג מהיעדים הממשלתיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמו כן, העלייה גוררת הפחתת הצמיחה מצד אנליסטים שרואים את ההשפעה השלילית של הסחורה על הכלכלה המקומית. כל זה קורה כאשר פוליטיקאים וצרכנים הודים (הבוחרים) עומדים בפני סדרה של בחירות בשנה הבאה, עם בחירות כלליות שצפויות להתקיים באביב 2019.

 

רק בשביל לסבר את האוזן, בחודש מרץ השנה שילמה הודו חשבון ייבוא נפט גולמי של כמעט 14% יותר מאשר מרץ 2017. הערך בדולרים של יבוא הנפט של הודו - מהווה יותר מ-80% מצריכת הנפט שלה. בשנה הפיסקלית, אפריל 2017 - מרץ 2018, עלה ב-25.47 אחוזים לעומת שנת הכספים הקודמת.

 

בתחילת אפריל, שר הנפט של הודו, דהרמנדרה פראדהאן, אמר לבלומברג כי מחירי הנפט ב-70 דולר לחבית הם "גבוהים מדי" עבור כלכלת הודו, שכן היא שוק מאוד רגיש למחיר. "אני אהיה מאושר יותר אם המחירים יהיו בסביבות 50 דולר פלוס", אמר השר, והוסיף כי אם הסעודים היו מתמקדים ב-80 דולר לחבית נפט, זה היה "צובט את הודו בגדול".

 

על כלכלת הבחירות ויעדי האינפלציה 

בעוד שמחירי הנפט בעולם עלו לשיאים של שלוש וחצי שנים בחודש אפריל, מחירי הדלקים בדלהי זינקו לשיאים הגבוהים ביותר מזה ארבע שנים, ומחירי הסולר הגיעו לשיא של כל הזמנים. בשבוע שעבר הביע השר פרדהאן דאגה בנוגע למחירי הדלק הגבוהים, והוסיף כי על הממשלה לשמור על איזון בין האינטרס של הצרכנים לבין המצב הפיסקלי בהודו, לאור עליית מחירי הנפט.

 

הבנק המרכזי של הודו מתייחס למחירי הנפט הגבוהים כאחד הסיכונים העיקריים לעליית האינפלציה העולה על יעד האינפלציה בטווח הבינוני של 4 אחוזים. הצמיחה הכלכלית צפויה כיום ב-7.4% בשנה הפיסקלית 2018-2019 שהחלה באפריל, המהווה עלייה משמעותית לעומת 6.6% בשנה הפיסקלית הקודמת, על רקע גידול בפעילות ההשקעות ומגזר הייצור החזק יותר, אומר הבנק המרכזי.

 

"מחירי הנפט הגולמי הגבוהים בעולם הם שליליים נטו עבור הכלכלה ההודית כמעט בכל ההיבטים", אמר קאושיק דאס, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק במומביי, לבלומברג.

 

לדברי אנליסטים ב-Nomura, כל עלייה של 10 דולר במחירי הנפט תוביל להידרדרות של 0.4 אחוז בגירעון בחשבון השוטף של הודו. בעוד ש-Nomura צופה כי הצמיחה ללא השפעת מחירי הנפט ב 2018 תהיה חזקה ותעמוד על 7.8% , עליית מחירי הנפט והאטה צפויה בפעילות ההשקעות לקראת הבחירות עלולה להוביל לצמיחה של התוצר המקומי הגולמי ב -6.9% ברבעון הרביעי של שנת 2018.

 

המושג כלכלת בחירות מסביר את הלחץ של הממשלה ההודית מצד אחד לרסן את מחירי הדלק הגבוהים במדינה שמשפיעים על דעת הקהל של הבוחר ההודי ומצד שני לשמור על יעדי האינפלציה והצמיחה של הכלכלה.

שימו לב לירידות בשבועיים האחרונים בסחורת הנפט וכיצד הם משפיעים על תעודת הסל קסם NIFTY:

מסקנה לסוחרים ולמשקיעים

 

סוחרים שמזהים ירידה במחיר סחורת הנפט יכולים לקחת שורט על הסחורה ויכולים גם לקחת לונג שמרני יותר על מדינות כמו הודו שרגישות לסחורת הנפט. בראייה ארוכת טווח כדאי לדעתי להימנע מהשקעה בהודו בזמן בחירות וטרנד חיובי של סחורת הנפט, שכן צמיחה חזקה ותחזיות גבוהות מהממוצע בעולם המערבי אינן מחייבות צמיחה בתשואה של אותם סלים מנייתיים.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

הכותב הוא מוטי כהן, יועץ בשירות האיתותים של אלומות ואנליסט שווקים חו"ל מטעם בורסה גרף

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אילן 10/06/2018 22:23
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו על המספרים זה סתם הייפ אחד גדול ההודו הזה . חוץ מקארי אין מה לגעת
  • 2.
    שלמה גרצינברג 10/06/2018 12:10
    הגב לתגובה זו
    השקעה סופר מעניינת לטווח הארוך הודורק עשו זאת בתבונה ודרך etf אמריקאי ולא דרך קרנות ותעודות ישראליות
  • 1.
    לפהק עכשיו או לפני השינה? (ל"ת)
    דודי מהרצליה 07/06/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).