בשנת 2017 חילקו החברות הציבוריות 26.3 מיליארד שקל בדיבידנדים
על פי סקירה שהוכנה על ידי יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך ופורסמה היום (ג') בשנת 2017 חילקו החברות הציבוריות דיבידנדים בסך של 26.3 מיליארד שקל – הסכום הגבוה ביותר שחולק מאז שנת 2010 בה חולקו דיבידנדים בסך של 27.4 מיליארד שקל, כאשר היקף הדיבידנד שחולק בשנת 2017 גבוה ביותר מ-50% ביחס לשנת 2016.
לבעלי המניות מהציבור שולמו כ-14 מיליארד שקל, שהם כ-54% מהדיבידנדים שחולקו, היתרה חולקה לבעלי העניין. עוד עולה מהסקירה כי 201 חברות שמניותיהן נסחרו בבורסה בסוף 2017 חילקו דיבידנד במהלך השנה. מספר המחלקות מהווה כ-44% ממספר החברות הבורסאיות - שיעור שיא של כל הזמנים.
תשואת הדיבידנד הסתכמה בשנת 2017 ב-3.3%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2011. בשנה החולפת נבלמה מגמת הירידה בתשואת הדיבידנד הממוצעת, אשר ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2.0% בשנת 2016.
מדד ת"א-35
תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-35 הסתכמה ב-3.1% בשנת 2017, כאשר תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לשותפויות הנפט והגז ישראמקו (22.3%) ודלק קידוחים (17.8%), להראל השקעות (10.3%), לקבוצת דלק (9.2%) ולבזק (8.4%).
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף שנת 2017, מבין החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א 35 חילקו 26 חברות בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-17.3 מיליארד שקל, כ-66% מסך כל הדיבידנדים. זאת לעומת כ-12.1 מיליארד שקל שחילקו חברות אלו אשתקד - עלייה של 43%.
מדד ת"א-90
מבין 98 החברות שמניותיהן היו כלולות במדד ת"א-90 בסוף שנת 2017 חילקו 68 חברות בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-5.5 מיליארד שקל, כ-21% מסך כל הדיבידנדים.
תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-3.5% בשנת 2017, כאשר תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-90 שייכות לדיסקונט השקעות -5.2% (27.7%), ליבואניות הרכב דלק רכב -2.99% (14.4%) וקרסו מוטורס (13.0%), ולנפטא 0.2% (12.3%).
מדד תל-דיב
המניות הכלולות במדד תל-דיב בסוף שנת 2017 רשמו תשואת דיבידנד של 5.5%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2013.
המחלקות הגדולות
שנת 2017 לא הייתה קלה עבור חברת טבע -0.79% , והיא נאלצה להפחית לראשונה את הדיבידנד למניות הרגילות שהיא מחלקת. החל מהמחצית השנייה של שנת 2017 קיצצה טבע את הדיבידנד למניה ב-75% מזה ששולם בעשרת הרבעונים הקודמים. למרות זאת, טבע ניצבת גם השנה בראש רשימת מחלקות הדיבידנדים זו השנה החמישית ברציפות לאחר שחילקה כ-4.1 מיליארד שקל – מהם כ-3.2 מיליארד שקל לבעלי המניות הרגילות וכ-0.9 מיליארד שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2016 (כ-5.1 מיליארד שקל למניות רגילות, 253 מיליון למניות בכורה) וכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 (מניות רגילות).תשואת הדיבידנד של טבע עלתה מ-2.2% בשנת 2015 ו-2.8% בשנת 2016 ל-3.3% בשנת 2017.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...
הסיבה העיקרית לעלייה בתשואה הינה הצניחה החדה בשערי מניית טבע של כ-44% בשנת 2016 וכ-51% בשנת 2017 ובסה"כ ירידה של כ-73% בשנתיים.
במקומות השני, השלישי והרביעי ברשימה נמצאות שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים, ישראמקו וחברת דלק אנרגיה, אשר חילקו רווחים בשיעור חריג בשנת 2017.
דלק קידוחים יהש חילקה 2.2 מיליארד שקל (ויחד עם שותפות אבנר טרם מוזגה לתוכה במאי 2017 – 2.8 מיליארד שקל) ורשמה תשואת דיבידנד של 17.8%. אחד המקורות העיקריים לתשלומי הדיבידנד בשנת 2017 היה התקבולים מהנפקת תמר פטרוליום, אשר גייסה כ-2.3 מיליארד שקל מהנפקת אג"ח וכ-700 מיליון שקל בהצעה של מניות למוסדיים.
דלק אנרגיה, אשר קיבלה השנה דיבידנדים משותפויות הבת שלה דלק קידוחים ואבנר בסך של כ-1.5 מיליארד שקל, חילקה השנה דיבידנדים לראשונה בתולדותיה אשר הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 14%.
ישראמקו יהש -1.95% חילקה דיבידנדים בסך 2.1 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל בחודש יוני אשר היוו את מלוא סך הרווחים הראויים לחלוקה של השותפות ומומנו בדרך של גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, בסמוך לאחר השלמת המיזוג עם שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים. בזכות הדיבידנד החריג הסתכמה תשואת הדיבידנד של ישראמקו ב-22.3%.
בזק -3.67% חילקה בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד שקל וכ-1.8 בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה. בעקבות הקשיים אליהם נקלעה בעלת השליטה יורוקום והחקירות והמעצרים של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים, שינתה בזק את מדיניות חלוקת הדיבידנד שלה החל משנת 2018 לפיו תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 70% מהרווח הנקי החצי שנתי (במקום 100% מהרווח לפי המדיניות הקודמת).
כיל חילקה דיבידנדים בסך של 872 מיליון שקל בשנת 2017 לעומת 620 מיליון שקל בשנת 2016. דירקטוריון החברה החליט במאי 2016 על עדכון מדיניות חלוקת הדיבידנד כך ששיעור הדיבידנד יופחת לעד 50% מהרווח השנתי הנקי (לעומת עד 70% מהרווח הנקי במדיניות הקודמת), וזאת לשם חיזוק מצבה הפיננסי של החברה ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות.
בנק הפועלים -4.03% המשיך במגמת הגידול בשיעור הרווח המחולק כדיבידנד, לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון שלו, וקבע מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה של עד 40% מהרווח הנקי הרבעוני החל משנת 2017 (במקום עד 30% מהרווח לפני כן). סך הדיבידנדים שחילק הבנק גדל בהדרגה מדי שנה מ-277 מיליון שקל בשנת 2013 ועד 861 מיליון שקל בשנת 2017.
דיסקונט השקעות -5.2% , אשר לא חילקה דיבידנד מאז שנת 2014, חילקה השנה דיבידנדים בסך של 678 מיליון שקל, אשר הניבו תשואת דיבידנד חריגה של 27.7%. אי.די.בי. אחזקות, בעלת השליטה בדיסקונט השקעות עד נובמבר 2017, קיבלה כ-73% מדיבידנדים אלו, אשר סייעו לה בפירעון חובותיה למחזיקי האג"ח שלה.
בנק לאומי -3.48% החל במהלך שנת 2017 לחלק דיבידנדים רבעוניים, לראשונה מאז שנת 2011, לאחר שאימץ ברבעון הראשון מדיניות חלוקת דיבידנד של 20% מהרווח הנקי מדי רבעון, אשר הוגדלה ברבעון הרביעי של השנה ל-40% מהרווח הנקי לאחר שעמד ביעדי יחס הלימות ההון. סך הדיבידנדים שחילק הבנק השנה הסתכם בכ-628 מיליון שקל.
חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים
תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת השנה לענף האנרגיה, נפט וגז (14.0%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקו שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים וישראמקו, וחברת דלק אנרגיה. זאת לאחר שבשנה הקודמת הציג הענף את תשואת הדיבידנד הנמוכה ביותר מבין כל הענפים.תשואת הדיבידנד של חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז בלבד הסתכמה בשנת 2017 בכ-18.1%.
בזן -3.08% , שלא חילקה דיבידנדים מאז שנת 2010 למרות שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד מדי שנה, חילקה בשנת 2017 דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.
תשואת הדיבידנד השנייה בגובהה (5.1%) נרשמה הן בענף המסחר והשירותים והן בענף ההשקעה והאחזקות. בענף המסחר ושירותים בעיקר בזכות בזק אשר חילקה כ-1.3 מיליארד שקל, ובזכות יבואניות הרכב דלק רכב -2.99% (424 מיליון שקל) וקרסו מוטורס (355 מיליון שקל);ובענף ההשקעה והאחזקות בזכות דלק קבוצה -2.39% (780 מיליון שקל) ודיסקונט השקעות -5.2% (678 מיליון שקל).
ענף השירותים הפיננסיים שמר גם השנה על תשואת דיבידנד ענפית גבוהה (4.2%), לאחר ש-12 מתוך 15 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה.
הבנקים חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, ותשואת הדיבידנד של הענף הסתכמה בכ-2.4%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2007 (4.7%). תשואה זו הושגה בזכות עמידה של רוב הבנקים בדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון נדרש, אשר התבטאה בהגדלת סכומי הדיבידנדים שחילקו פועלים -4.03% , מזרחי טפחות -4.85% , הבינלאומי -4.83% ופיבי -5.36% , וכן בנק לאומי -3.48% שחזר לחלק דיבידנדים לאחר הפסקה של שש שנים.בנק דיסקונט -5.52% , אשר חילק דיבידנד בפעם האחרונה בשנת 2008, אימץ בסוף 2017 מדיניות חלוקת דיבידנד מדי רבעון בשיעור של עד 15% מהרווח הנקי החל מהרבעון הראשון של שנת 2018, אך בפועל לא חולק ברבעון זה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
