איזה ציון פסיכומטרי תצטרכו כדי להתקבל ללימודי רפואה?
הדרישה לציון פסיכומטרי גבוה נמשכת לצד עלייה באחוז המועמדים שנדחו ללימודי תואר ראשון; מועמדות גבוהה יותר של נשים במכללות
הביקוש להשכלה גבוהה נמשך. בחמש השנים האחרונות נרשמה יציבות יחסית במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות והמכללות האקדמיות, כאשר בשנת תשע”ז (2016/17) הם עמדו על 31.9 אלף ו-43.2 אלף, בהתאמה. כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ניתן לציין פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המועמדים המתקבלים בעדיפות ראשונה (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע).
המקצועות שבהם נדרשו ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל בעדיפות ראשונה באוניברסיטאות היו רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676).
במכללות, נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הנבחנים בבחינה פסיכומטרית באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות:
אחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות עלה בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז (מ-25.0% ל-26.8%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות (מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).
בהתפלגות לפי מין, נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות. 65.0% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 63.9% בקרב הגברים המועמדים. 73.5% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-72.6% בקרב הגברים המועמדים.
המקצועות שהיו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים הם: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.
- 2.מאוכזב 29/03/2018 06:20הגב לתגובה זוביתי הוציאה 747 לפני כ20 שנה . לא התקבלה מפני "שהוועדה" המהוללת לא מצאה אותה ראויה מספיק.....בושה. היום היא וטרינרית מצליחה. הפסד לבני האדם ורווח נרי לחיות. "וועדה" מפרידה בין מוכשר ופסול לרפואה בישראל.עוד פלופ תוצרת ישראל.
- 1.לימודי רפואה 28/03/2018 15:04הגב לתגובה זוברפואה. תקועים בישראל לנצח
- עושים USMLE כדי לעבוד בארה"ב (ל"ת)דניי 29/03/2018 07:42הגב לתגובה זו
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.