אושר: תקציב המדינה לשנת 2019 - 397 מיליארד שקל
מליאת הכנסת אישרה אמש את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2019 אשר יעמוד על 397.3 מיליארד שקל. תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד שקל, תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד שקל, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד שקל, קצבאות הנכות יעמדו על כ- 2 מיליארד שקל, ותקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-63 מיליארד שקל.
שר האוצר, משה כחלון: "היום העברנו תקציב חברתי המצביע על צמיחה וגידול אדיר בהוצאה האזרחית, זהו תקציב שימשיך ויחזק את הכלכלה הישראלית בשנתיים הקרובות. תקציב המדינה שייך לכל אזרחי ישראל ואנחנו כבר לא שואלים איפה הכסף – מצאנו אותו, ואנחנו שמים אותו במקומות הנכונים. התקציב משקף את הערכים החברתיים שאנחנו מאמינים בהם ואת סדרי העדיפויות הלאומיים. שנת תקציב חמישית בקדנציה אחת שמשדרת לכל העולם שהכלכלה הישראלית היא יציבה וחזקה".
בין הנקודות בולטות שאושרו בתקציב המדינה, קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי ל-42 שעות, כאשר על פי ההסכמות, קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר, וממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.
עוד אושרה הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת, כך שאם בעבר כדי לייבא מוצרי תקשורת אלחוטיםי כמו מחשב נייד, טאבלטים, ראוטרים וכדומה, נדרש קבלת אישור משרד התקשורת טרום הייבוא עבור כל דגם מוצר, כעת הוקם צוות לבחינת כלל המוצרים שחייבים היום בקבלת אישור משרד התקשורת, על מנת לפטור כמה שיותר מוצרי צריכה מהצורך בכך. לגבי יתרת המוצרים, במסגרת המודל הרגולטורי החדש, יבואנים יוכלו לקבל את האישור לייבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, לאחר הגשת הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות של המוצר ושקיימים בידיהם מסמכים המעידים.
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "תקציב 2019 הוא אחד התקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל ובעל מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים. התקציב נושא בשורות כלכליות וחברתיות רבות וכולל צעדים ורפורמות שמטרתן להפחית את הרגולציה, להגביר את התחרות ולהגדיל את הצמיחה, ומן הצד השני להקטין את יוקר המחיה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים באמצעות מגוון רפורמות ותוספות תקציביות בעלי השפעה ארוכת טווח. נמשיך להצעיד את המשק הישראלי קדימה ושמור על כלכלת ישראל חזקה ויציבה".
- 6.משה ראשל"צ 17/03/2018 19:16הגב לתגובה זועל בג"צ שודדי הדמוקרטיה
- 5.אזרח 15/03/2018 10:51הגב לתגובה זוקצבות זקנה ונכות ברמה מבישה, מערכת בריאות קורסת , מחירי דיור בשמיים על פי כל השוואה אפשרית ,אפילו במגיפת הכלבת שמשתוללת בצפון לא מטפלים ברצינות כי למדינה לא אכפת מתושבי הצפון.
- אתה עוד שמאלן מרעיל בארות שבוכה כל הזמן (ל"ת)משה ראשל"צ 17/03/2018 19:14הגב לתגובה זו
- החלש ליכודניק 15/03/2018 14:20הגב לתגובה זואני אמשיך להצביע עוד 40 שנה ליכוד בתקווה שמצב "השתנה "
- 4.ליצן נפוטיזם 15/03/2018 10:49הגב לתגובה זוטמבל חסר יכולת שקיבל תפקיד מאבא שלו
- 3.סרגיו 15/03/2018 09:47הגב לתגובה זויש בשום תקציב ולאולם לא היה, כלומר אדם שחולה ולא יכול לעבוד הוא לא נחשב כלל, משפחה צריכה להחזיק אותו על חשבונה ואם אין לאותו איש משפחה , מה הוא צריך לעשות בדיוק ?
- מחלה=נחלה 15/03/2018 14:16הגב לתגובה זואצל ביבי או שאתה עובד או שאתה מת.
- לך לאבי גבאי הוא גנב ממך 52 מליון שקל (ל"ת)משה ראשל"צ 17/03/2018 19:15
- 2.קצבאות הביטוח הלאומי נשארו באותו תת מצב בלתי אפשרי (ל"ת)יעקב 15/03/2018 09:19הגב לתגובה זו
- 1.אפרת 15/03/2018 08:53הגב לתגובה זוהקשישים הסיעודיים שחיים רק על קצבת ביטוח לאומי וצריכים להוסיף כל חודש אלפי שקלים שאין להם למטפלים הסיעודיים סובלים מחרפת רעב אך לא יכולים להפגין ברחובות.! מתי ידאגו גם להם?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
