הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

משכילות יותר, מרוויחות פחות

יותר נשים בישראל משתלבות בשוק העבודה ולמרות פער הולך ומצטמצם ברמת ההכנסה, הוא עדיין קיים - שיעור של 34.6%. מי שולט בעשירון העליון?

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה אדריכלות אוניברסיטאות הלמ"ס נשים שכר

מדי שנה, ב-8 במרץ, מצוין יום האישה הבין-לאומי המוקדש לבחינת ההשתלבות של נשים בתחומים שונים מאז ראשית המאבק למען השגת שוויון זכויות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי ב-26 השנים האחרונות הצטמצמו פערי ההכנסות בין גברים ונשים שכירים באופן איטי ב-8 נקודות האחוז, כאשר בשנת 2016 פער ההכנסה בין המינים דווקא גדל מעט.

בחישוב ההכנסה החודשית הממוצעת ניכר הבדל של אלפי שקלים לטובת הגברים כאשר אישה השתכרה 7,633 שקלים לעומת 11,664 שהרוויח גבר שכיר – פער של 34.6% המבטא הפרש של למעלה מ-4,000 שקלים. 

בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער אמנם הצטמצם ל-26.6% אך הוא עדיין משמעותי בבחינת אי השוויון בחלוקת ההכנסות. בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין אחוז הנשים לגברים, שכן עשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון ההכנסות העליון שיעור הגברים הוא 76.8%.

הנתונים לפי הכנסה חודשית ברוטו, שנת 2016

משתלם להיות עצמאית?

נראה שאין הבדל משמעותי לעומת אישה שכירה. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית עמדה על 7,675 שקלים בשנת 2016, הבדל של כמה עשרות שקלים יותר מאישה שכירה. בהקשר זה ניתן אף לציין פער משמעותי יותר לעומת הגברים שהכנסתם הייתה 13,272 שקלים - פער של כ-5600 שקלים.

ביחס לגובה ההכנסה, 56% מהנשים טענו לשביעות רצון, זאת לעומת 62% מהגברים. לצד זאת, 61% מהמועסקות העריכו שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן.

עובדות פחות

אין ספק שקיים הבדל במספר שעות העבודה בין גברים ונשים וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לפערים. בקרב השכירים מדובר ב-44.6 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.9 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-18.8%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בקרב העצמאים, גברים עבדו בממוצע 13.5 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות. זאת כאשר הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 42.2%, ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-41.7%.

משכילות יותר

רמת ההשכלה של נשים עצמאיות גבוהה יותר מזו של שכירות, 15.4 ו-14.2 שנים בהתאמה. כמו כן, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות גבוהה יותר מההכנסה של מקבילתן השכירות, אולם נשים עצמאיות עובדות 6 שעות בשבוע פחות מהשכירות. חלק מהפערים בהכנסות בין הנשים השכירות לעצמאיות נובע מגיל העבודה הממוצע - נשים עצמאיות מבוגרות ביותר משש נשים משכירות.

ביחס לגברים, ממוצע שנות הלימוד של אישה עצמאית היה גדול בשנה. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה בשנת 2016 הייתה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר ההכנסה הממוצעת של גבר שכיר. הפער הגדול ביותר עמד על 23.9% בקרב בעלי שנות לימוד 16 ומעלה.

בחלוקה לפי מוסדות לימוד, אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.7%, באוניברסיטה הפתוחה שיעורן עמד על 56.9%, במכללות האקדמיות הוא היה 57.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.1%.

הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.2 שנים לעומת 26.1 בקרב הגברים. הגיל החציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 31.5 שנים בהשוואה ל-32.1 שנים בקרב הגברים. בתואר שלישי היו הגילאים החציוניים 34.8 ו-34.6, בהתאמה. הגיל החציוני של נשים שלמדו לקראת לימודי תעודה היה 30.8 לעומת 34.7 בקרב גברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״. 

להמשך הכתבה לחץ כאן