האם המדד יתוקן בגלל ה'טעות' בחישוב של הלמ"ס?
מדובר בתת סעיף בתוך סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שנקרא בשם 'מדד שכר דירה'. לפי שיטת המדידה שנעשתה עד כה, הלמ"ס עקבה אחרי השכירות שמשלמים השוכרים במקום אחרי השכירות שמשולמת עבור הדירות. ואז, בכל פעם ששכר הדירה ששוכר מסוים שילם עלה, הלמ"ס קיבלה את הנתונים, ומנגד אם השוכר עזב בשל העלאת שכר הדירה, הנתון שאמור לכלול את השוכר החדש שהסכים לשלם את העלאה, חמק מהרדאר. לפי הערכות, בעשור שבין 2004-2015 תת סעיף זה היה צריך לעלות בקצב גבוה יותר ב-6.6% מכפי שהוצג במדד, מה שהיה צריך לתרום בממוצע כל שנה תוספת של 0.05% למדד הכללי.
אם המתנתם למסיבת עיתונאים שתסביר את הטעות, אל תחכו. בלמ"ס טוענים כי מדובר באומדן מנופח כיוון שהוא לא מנכה איכות בצורה טובה ואינו כולל מדגם גדול מהימן, כך שכנראה מדובר על השפעה כמעט זניחה גם היסטורית על המדד. וגם, אם המחקר סיפק ללמ"ס דרך נוספת ומדויקת יותר לחישוב אותו תת סעיף, עדיין מדובר במחקר שאף אחד לא צפוי לאמץ מאותה סיבה שמלכתחילה אותו סעיף לא נמדד- כדאיות.
צריך להגיד לזכות הלמ"ס כי לא נעשתה טעות חישוב, אלא אם אכן היתה סטייה מהמתודולוגיה הקיימת, אך זה לא המצב. בלמ"ס לא הקצו כוח אדם למדידת חישוב השינוי תת סעיף זה במודע, תחת ההנחה כי השינוי באותו תת סעיף לא מצריך הקצאה של כוח אדם. ואכן, בבנק ישראל, למשל, מחזיקים בדעה כי השפעת ההבדל במדידה על האינפלציה במדד המחירים לצרכן קטנה, ובוודאי שלא הייתה מביאה לשינוי במדיניות המוניטרית. ובבנק ישראל לא טועים למרות הכותרות שהתהדרו בטעות, לכאורה, של הלמ"ס.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס, אמר בשיחה עםBizportal: "רובו של סעיף הדיור בישראל לא מיוחס ל'חוזים בשכירות' אלא ל'דיירים בבעלות', שמספק הערכה לשווי השכירות של דיירים שגרים בבית שלהם, ושינוי המדידה המדובר לא רלוונטי לגביהם, כך שמתוך סעיף הדיור במדד, שמשקלו 25%, הסעיף הרלוונטי הוא של 5% בלבד (מדד שכ"ד). ויותר מזה, לפי הערכות הלמ"ס המדידה שהוצעה על ידי המחקר רלוונטית רק ל-15% מהחוזים בתוך התת סעיף הזה, שזה משקל הדיירים ה'מתחלפים'. כלומר, ירדנו כבר לשינוי מדידה ל-0.75% מהמדד הכללי".
בשורה התחתונה, מאחר ומדובר בחלק קטן מסעיף הדיור במדד - השינוי המוצע לא רלוונטי. כמו כן, לא ניתן להשית את השינוי במדד אחורנית ויותר כך שיותר מעניין לראות כיצד יתייחסו למחקר החדש מעכשיו והלאה. "לא ניתן לבצע שינוי רטרואקטיבי למדד", אומר כהנוביץ'. "ולא רק שאין סיבה לבצע, אין כרגע אפילו תקציבים לבצע. לפי לוחות הזמנים שהוצגו ללמ"ס בהנחה שכל התקציבים יתקבלו, תהליך ההתאמה צריך להסתיים עד ינואר 2019. במידה והפער בין המדדים יחזור להיות זניח, כמו לפני השנים של הקפיצה בשכ"ד, לא מן הנמנע שיוחלט שוב שהעלות הנוספת לא מצדיקה את השיפור בדיוק".
- 1.אחד שלא מבין 04/02/2018 09:52הגב לתגובה זוהרי יעשו הכל פה בשביל העסקים וכלום בשביל האזרחים... ממשלת ביבי נטו טייקונים!
- ששי 04/02/2018 12:22הגב לתגובה זואיך זה שכבר שנים רבות שאין תוספת יוקר? הרי עלה מאוד היוקר פה. קשה מאוד היום פה.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
