עורכי דין עורך דין משרד
צילום: istock

מחשבות ערערה ללשכת עורכי הדין: אחוז הנכשלים בבחינת ההסמכה גבוה במיוחד

מחשבות: "נוצר מצב אבסורדי בו הנבחן נבדק בעיקר על ההתמודדות עם לחץ הזמנים ולא עם הבנת הסוגיה המשפטית"
נושאים בכתבה משפט

חברת ההכנה המובילה לבחינות הלשכה, מחשבות, פנתה היום (ד') לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, במכתב עם העתק לשרת המשפטים שקד, בו הפצירה בו להעניק פקטור לטובת המתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה שנערכה ביום ראשון האחרון לאור מה שהגדירה "עוול שנגרם לנבחנים".

כזכור, הבחינה הפעם כללה לראשונה שאלון בדין מהותי שמשקלו 40% מהציון הסופי, לצד מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי ושאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (דין דיוני). על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה.

לאחר הבחינה, עלו טענות הן מצד חברת "מחשבות" בנוגע לרמת הבחינה, והן מצד נבחנים שתיארו תחושות קשות לפיהן נאלצו להתמודד עם לחץ זמן ושאלות קשות ופינתיות במיוחד. בהודעת "מחשבות" לנבחנים לאחר הבחינה נכתב בין היתר כי הקושי העיקרי בחלק הדין המהותי היה אורך השאלות: "שאלות רבות היו ארוכות או מורכבות. שאלות אלו ודברי החקיקה שנלוו להן דרשו מהנבחן התמצאות והבנה משפטית מעמיקה בתוך זמן מוקצב בלתי סביר של 3 דקות בממוצע לשאלה. כל אלו הכניסו את הנבחן למצוקת זמן קשה. לפיכך, מגבלת הזמן החמורה הפכה את הבחינה בחלק המהותי לקשה ביותר". עוד נאמר בהודעת החברה כי "המבחן התאפיין בקפיצה מתחום משפטי אחד לתחום משפטי אחר וחוזר חלילה. אלמנט זה גרם לנבחן קושי "להתפקס" על המטריה המשפטית בכל פעם מחדש, והחריף את מגבלת הזמן, שהייתה קצרה ממילא. בשקלול הכללי של כל חלקי המבחן, הבחינה הייתה בדרגת קושי גבוהה ביותר".

כאמור, היום שלחה החברה מכתב לראש הלשכה נווה עם עותק לשרת המשפטים איילת שקד, בו הפצירה בו לשקול בחיוב הענקת פקטור לנבחנים: "כפי שעולה מניתוח ראשוני של הנתונים, אחוז הנכשלים גבוה במיוחד", כותבת "מחשבות" ולאחר מכן מפרטת מספר עובדות שלשיטתה מצדיקות הענקת הפקטור לנבחנים.

בין היתר, נכתב כי בפרק הזמן שהוקצה לשאלה בחלק הדין המהותי, שעמד על 3 דקות בלבד, היה על הנבחנים לבצע משימות רבות ובהן קריאת השאלה וזיהוי הסוגיות והבעיות העולות ממנה, קריאת החלופות והבנת המשמעות של כל אחת, פניה לחוברת החקיקה ואיתור סעיפים רלוונטיים לשאלה ועוד. "כבר מלכתחילה ביצוע כל המשימות הללו בפרק הזמן שהוגדר היה מאתגר מאד", נכתב.

עוד נאמר כי חלק לא מבוטל מן השאלות היה ארוך במיוחד, חלקן למעלה מחצי עמוד, וכלל דיון במספר סוגיות או סוגיות מורכבות במיוחד. בנוסף, נכתב, מבדיקה שערכה החברה עולה כי אורך בחינת ההסמכה היה כמעט כפול מהבחינות לדוגמה שפורסמו למתמחים ערב הבחינה. לכך מצטרף היקפה העצום של מעל 100 עמודים של חוברת החקיקה שחולקה לנבחנים במעמד הבחינה, שלדברי "מחשבות" הוסיף למצוקת הזמן הקשה עמה התמודדו. "יצוין כי גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש", נכתב מ"מחשבות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוטי 14/12/2017 08:04
    הגב לתגובה זו
    בכל תחום במדינה יש הצפה והלשכות רוצים לסנן, ולכן מקשים את הבחינות בצורה הזויה .זה נכון במשפטים, נכון בתחום של ניירות ערך, ונכון בתחום הפנסיוני .מי שעשה בעבר בחינות הרוויח, מי שיעשה בעוד 5 שנים יסבול הרבה יותר מעכשיו .
  • 5.
    רוי 13/12/2017 21:47
    הגב לתגובה זו
    ריבוי עורכי דין גורם לעוולות כלפי האזרח הקטן. ממציאים תביעות כדי להצדיק את התעודה שלהם והאזרח הקטן נדפק בגדול.
  • 4.
    מתעניין 13/12/2017 21:46
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה תגובתה של חב' המתמחה, שגם היא מכינה לבחינות הלשכה, מה המצב אצלם.
  • 3.
    א 13/12/2017 21:42
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם כל מילה שנכתבה על ידי חב' מחשבות, יש לדרוש לבטל את הבחינה אם זה המצב.
  • 2.
    מי 13/12/2017 19:36
    הגב לתגובה זו
    מנת לעשות כסף והרבה . לשכת עורכי הדין לא רוצה אותכם. מדינת זבלים ומושחתים
  • 1.
    הכי 13/12/2017 19:15
    הגב לתגובה זו
    מדינה של זבלים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.