מחשבות ערערה ללשכת עורכי הדין: אחוז הנכשלים בבחינת ההסמכה גבוה במיוחד
חברת ההכנה המובילה לבחינות הלשכה, מחשבות, פנתה היום (ד') לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, במכתב עם העתק לשרת המשפטים שקד, בו הפצירה בו להעניק פקטור לטובת המתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה שנערכה ביום ראשון האחרון לאור מה שהגדירה "עוול שנגרם לנבחנים".
כזכור, הבחינה הפעם כללה לראשונה שאלון בדין מהותי שמשקלו 40% מהציון הסופי, לצד מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי ושאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (דין דיוני). על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה.
לאחר הבחינה, עלו טענות הן מצד חברת "מחשבות" בנוגע לרמת הבחינה, והן מצד נבחנים שתיארו תחושות קשות לפיהן נאלצו להתמודד עם לחץ זמן ושאלות קשות ופינתיות במיוחד. בהודעת "מחשבות" לנבחנים לאחר הבחינה נכתב בין היתר כי הקושי העיקרי בחלק הדין המהותי היה אורך השאלות: "שאלות רבות היו ארוכות או מורכבות. שאלות אלו ודברי החקיקה שנלוו להן דרשו מהנבחן התמצאות והבנה משפטית מעמיקה בתוך זמן מוקצב בלתי סביר של 3 דקות בממוצע לשאלה. כל אלו הכניסו את הנבחן למצוקת זמן קשה. לפיכך, מגבלת הזמן החמורה הפכה את הבחינה בחלק המהותי לקשה ביותר". עוד נאמר בהודעת החברה כי "המבחן התאפיין בקפיצה מתחום משפטי אחד לתחום משפטי אחר וחוזר חלילה. אלמנט זה גרם לנבחן קושי "להתפקס" על המטריה המשפטית בכל פעם מחדש, והחריף את מגבלת הזמן, שהייתה קצרה ממילא. בשקלול הכללי של כל חלקי המבחן, הבחינה הייתה בדרגת קושי גבוהה ביותר".
כאמור, היום שלחה החברה מכתב לראש הלשכה נווה עם עותק לשרת המשפטים איילת שקד, בו הפצירה בו לשקול בחיוב הענקת פקטור לנבחנים: "כפי שעולה מניתוח ראשוני של הנתונים, אחוז הנכשלים גבוה במיוחד", כותבת "מחשבות" ולאחר מכן מפרטת מספר עובדות שלשיטתה מצדיקות הענקת הפקטור לנבחנים.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין היתר, נכתב כי בפרק הזמן שהוקצה לשאלה בחלק הדין המהותי, שעמד על 3 דקות בלבד, היה על הנבחנים לבצע משימות רבות ובהן קריאת השאלה וזיהוי הסוגיות והבעיות העולות ממנה, קריאת החלופות והבנת המשמעות של כל אחת, פניה לחוברת החקיקה ואיתור סעיפים רלוונטיים לשאלה ועוד. "כבר מלכתחילה ביצוע כל המשימות הללו בפרק הזמן שהוגדר היה מאתגר מאד", נכתב.
עוד נאמר כי חלק לא מבוטל מן השאלות היה ארוך במיוחד, חלקן למעלה מחצי עמוד, וכלל דיון במספר סוגיות או סוגיות מורכבות במיוחד. בנוסף, נכתב, מבדיקה שערכה החברה עולה כי אורך בחינת ההסמכה היה כמעט כפול מהבחינות לדוגמה שפורסמו למתמחים ערב הבחינה. לכך מצטרף היקפה העצום של מעל 100 עמודים של חוברת החקיקה שחולקה לנבחנים במעמד הבחינה, שלדברי "מחשבות" הוסיף למצוקת הזמן הקשה עמה התמודדו. "יצוין כי גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש", נכתב מ"מחשבות".
- 6.מוטי 14/12/2017 08:04הגב לתגובה זובכל תחום במדינה יש הצפה והלשכות רוצים לסנן, ולכן מקשים את הבחינות בצורה הזויה .זה נכון במשפטים, נכון בתחום של ניירות ערך, ונכון בתחום הפנסיוני .מי שעשה בעבר בחינות הרוויח, מי שיעשה בעוד 5 שנים יסבול הרבה יותר מעכשיו .
- 5.רוי 13/12/2017 21:47הגב לתגובה זוריבוי עורכי דין גורם לעוולות כלפי האזרח הקטן. ממציאים תביעות כדי להצדיק את התעודה שלהם והאזרח הקטן נדפק בגדול.
- 4.מתעניין 13/12/2017 21:46הגב לתגובה זומעניין מה תגובתה של חב' המתמחה, שגם היא מכינה לבחינות הלשכה, מה המצב אצלם.
- 3.א 13/12/2017 21:42הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה שנכתבה על ידי חב' מחשבות, יש לדרוש לבטל את הבחינה אם זה המצב.
- 2.מי 13/12/2017 19:36הגב לתגובה זומנת לעשות כסף והרבה . לשכת עורכי הדין לא רוצה אותכם. מדינת זבלים ומושחתים
- 1.הכי 13/12/2017 19:15הגב לתגובה זומדינה של זבלים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
