איום גדול על שופרסל - לא מה שחשבתם
שופרסל דיווחה השבוע על תוצאות טובות, והמניה בהתאם הגיבה בחיוב. רשת הקמעונאות הגדולה ביותר בארץ, אמנם דיווחה על קיפאון בשורת ההכנסות (כ-3 מיליארד שקל), אך הרווח התפעולי המשיך לעלות ( פלוס 10% ל-115 מיליון שקל). בשורה התחתונה, הרוויחה החברה 65 מיליון שקל לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שופרסל מצליחה להגדיל רווחים למרות העלייה בשכר מינימום. שימו לב לנתונים הבאים:
- רוב עובדי החברה מקבלים שכר מינימום.
- שכר המינימום עלה בכמה פעימות (בשנתיים האחרונות) - מ-4,300 שקל ל-5,300 שקל (האחרונה ממש עכשיו).
- הפגיעה בשופרסל בשנת 2017 כתוצאה מעליית שכר המינימום (הערכות מוקדמות של ההנהלה) - 55 מיליון שקל.
- הפגיעה הצפויה בשנת 2018 ביחס לשנת 2017 (הערכות מוקדמות של ההנהלה) - 55 מיליון שקל ביחס ל-2017 ו-110 מיליון שקל ביחס לשנת 2016.
המשמעות - הוצאות השכר של שופרסל צפויות לעלות ב-2017 ב-55 מיליון שקל לעומת שנת 2016, ולמרות זאת היא הגדילה את הרווח בממוצע של 10 מיליון שקל ברבעון.
המסקנה פשוטה, שופרסל (ויתר הקמעונאיות) גלגלו עלינו את כל העלאת השכר של העובדים ויותר מזה - הם גם הגדילו את הוצאות השכר וגם הרוויחו יותר - הרווח שלהם, זה ההפסד שלנו. אז נכון, בשופרסל עשויים לטעון - 'המחירים לא עלו, מה אתם רוצים?' וזה כנראה נכון (לפחות הפתיח של הטענה), אבל הם יכלו לרדת, ועדיין שופרסל היתה מרוויחה טוב (למרות עליית השכר). אחרי הכל, מאיזה זווית שלא מסתכלים על זה - אנחנו (הקונים) מממנים את העובדים ואת הרווחים של שופרסל, והשנה מימנו הרבה יותר מאשר בשנה קודמת.
מסקנה נוספת היא שב-2018 שופרסל מתחילה את השורה התחתונה עם מינוס 55 מיליון שקל (ההערכות עשויות להשתנות, אך בכל מקרה יהיה מדובר בסכום באזור זה) - הוצאות השכר שלה צפויות לעלות בסכום זה. אז או שהיא תצליח שוב לגלגל עלינו את העלאת השכר, או שיהיה לה קשה יותר לצמוח בשורה התחתונה.
- 5.מנהל השקעות 27/11/2017 14:30הגב לתגובה זוהאדם שכתב את הכתבה הזו עשה בשכל שלא הזדהה, מדובר באדם שלא מבין הרבה מדי בשוק ההון.
- 4.אריה 26/11/2017 09:11הגב לתגובה זו(אם לא לוקחים משכורות ענק לבכירים)
- 3.משה 26/11/2017 09:11הגב לתגובה זודבר חדש בבת ים
- 2.גיא 26/11/2017 09:07הגב לתגובה זונח לפוליטיקאים להעלות את שכר המינימום, זה מצטלם יפה. אבל העלאת שכר המינימום היא אחת הסיבות המרכזיות ששופרסל ורשתות אחרות עוברות לקופות אוטומטיות ובקרוב משרות נוספות יוחלפו ע"י מכונות.
- 1.גיל 25/11/2017 16:38הגב לתגובה זואבל לשופרסל יש נגיעה לעניין. איך לכל הרוחות מצליחה שופרסל למכור גבינה צהובה סטנדרטית (גאודה, או דומה, תוצרת גרמניה או פולין) במחיר נמוך יותר מגבינה צהובה סטנדרטית של תנובה (עמק, גלבוע), כאשר שני פרמטרים לפחות אמורים להשפיע "לטובת" מחיר יותר נמוך של תוצרת הארץ: תנובת החלב- של הפרה הישראלית לפחות כפולה מתנובת החלב של פרה אירופאית. עלות ההובלה-גבינת חו"ל דורשת הובלה יבשתית בחו"ל בקירור, ימית בקירור ארצה, יבשתית בקירור מהנמל עד מחסן מרכזי, ושתי פרוצדורות מכס, יצוא +יבוא, ולבסוף פיזור ממחסן מרכזי לסופרים בארץ, כאשר תוצרת הארץ מצריכה רק פיזור ממחסן מרכזי לסופרים השונים. ועדיין עם כל העלויות הנוספות, המחיר לצרכן של תוצרת חו"ל שמייצרות בעיקר לאירופה, באיכות גבוהה ובטח לא פחותה מתנובה או טרה, יותר סול מתוצרת הארץ (ומשוכנע ששופרסל לא מרוויחה עליהן פחות מאשר על גבינות תנובה או טרה) ????
- שמחה 26/11/2017 10:30הגב לתגובה זוגובה מיסים כנראה יותר מפולין, עד כדי כך ששווה לייבא +הוצאות ייבוא ועדיין למכור יותר בזול

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?