הפערים בחברה הישראלית: "העשירון העליון מכניס פי 7.3 מהעשירון התחתון"

לפי סקר הלמ"ס, ההכנסה החודשית הממוצעת למשקי הבית בישראל עלתה ב-3% בשנת 2016 ל-19.1 אלף שקל לחודש
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה דיור

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום ממצאים ראשונים מסקר הוצאות משקי הבית בשנת 2016, הכוללים נתוני הכנסות, הוצאות ובעלות של משקי הבית על מוצרים המשקפים רמת חיים בסיסית. בסקר השתתפו 8,903 משקי בית המייצגים כ-2.49 מיליון משקי בית באוכלוסייה. אחוזי ההשבה לסקר היו 74.9%.

לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה החודשית הממוצעת למשקי הבית בישראל עמדה על 19.1 אלף שקל לחודש בשנת 2016. מדובר בעלייה ריאלית של 3% לעומת ההכנסה הממוצעת בשנת 2015.

הלמ"ס מצאה כי ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית היא על דיור ועל תחבורה ותקשורת, כאשר הנתון המעניין נוגע לחלוקת ההכנסות, לפיהם פערי ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון גבוהים הרבה יותר מפערי ההוצאות.

לפי הלמ"ס, ההוצאה החודשית של משקי הבית דווקא בשלושת העשירונים התחתונים, גבוהה מההכנסה נטו שלהם. לפי הלמ"ס, הפערים בין העשירון העליון לבין העשירון התחתון בהכנסות גבוהים הרבה יותר מההוצאות, כאשר העשירון העליון מכניס פי 7.3 מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.4 לעומתו. למעשה, רק מהעשירון הרביעי ומעלה ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה. בעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסה להוצאה קטן (פער של 3.2%), ואילו בעשירון העליון ההפרש בין ההכנסות להוצאות גדול מאוד ועומד על 73.7%.

מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות בין משקי הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית, ירד בשנת 2016 ועמד על 0.359 נקודות. נזכיר כי ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא, לבין 1 לציון אי-שוויון מלא.

עוד נמצא בסקר כי מבין כל הסעיפים, כמו מזון וירקות, ריהוט ציוד לבית, בריאות וחינוך - ההוצאה החודשית של משקי הבית על דיור היתה היחידה שהציגה ירידה לעומת 2015 (מינוס 1.3% ריאלי). ההוצאה הכוללת של משקי הבית, כולל דיור, הסתכמה ב-15.8 אלף שקל בחודש. בדומה לצד ההכנסה, גם כאן מדובר בעלייה ריאלית של 3%. בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית היא 15.7 אלף שקל וההוצאה הכספית היא 12.7 אלף שקל לחודש, וזאת כאשר 78.4% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 11.3% בקצבאות ותמיכות והיתר בהון, פנסיות וקופות גמל.

בתוך כך, הכנסתם של שני העשירונים העליונים (החמישון העליון) מהווה 37.8% מסך ההכנסה (כספית נטו) למשקי בית באוכלוסייה (לעומת 38.9% בשנת 2015). לעומת זאת, חלקם של שני העשירונים התחתונים (החמישון התחתון) הוא 6.7% (לעומת 6.4% ב-2015). חלקם של העשירונים האמצעיים (השלישי עד השמיני) מהווה 55.5% מסך ההכנסות של כלל האוכלוסייה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליפז הבגדדי 13/11/2017 08:57
    הגב לתגובה זו
    יש לפתוח בחקירה פלילית כנגד חבורה זו "שממציאה"נתוני הבל.כאשר העשירון העליון מרוויח כ-89,000 ש"ח לחודש-לעומת עשירון תחתון שמרווית-3900ש"ח????????..בחשבון פשוט הפער פי-25....אז איך חבורת הטיפשים הזו ממציאה נתוני הבל?????????????
  • שים לב - "עשירון", לא "מאיון" (ל"ת)
    מקס 13/11/2017 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פרה חולבת 12/11/2017 22:28
    הגב לתגובה זו
    ועולה על עץ.... בחייכם, נמאס לי!!! הטייקונים שקבלו את המפעלים ואוצרות הטבע במבצע מביבי כבר עזבו לול, כי הם לא פריירים לשלם כאן מיסים. הם לא פרה חולבת!!!1 עושקים את השכירים שמרוויחים מעל הממוצע. וגם אנחנו בדרך החוצה. בסוף יישארו כאן רק המביעים של פחלון וביביהו ועובדי מדינה ואנשי קבע אבל לא יישאר להם ממי לקחת ויאכלו אחד את השני!!! וזה יהיה הסוף, אבל לפוליטיקאים ולבוחרים שלהם מעשירונים נמוכים לא אכפת. העיקר שיקחו ממי שיש לו ויחלקו להם מתנות בחירות!!!!
  • 2.
    בין השורות 12/11/2017 21:18
    הגב לתגובה זו
    הפערים הצטמצמו.. אבל למה לפרגן? אחוז העניים יורד התמדה כבר כמה שנים, האבטלה בשפל של כמה עשורים, הנתונים מראים ירידה בפערים. בחינוך - יותר תלמידי פריפריה עושים חמש יחידות (באר שבע - עלייה של 90% בשנתיים, לדוגמה) אבל מי ביזפורטל שיפרגנו?
  • 1.
    מה הפלא? 12/11/2017 17:14
    הגב לתגובה זו
    שכל היום רק מתפללים.
  • דניאח 13/11/2017 03:26
    הגב לתגובה זו
    אפילו לקרוא לא יודע ..א. לא מדובר על חרדים ב. אם היית יודע לקרוא היית נכנס לנתוני תעסוקה של המשק המידע הזה זמין לכל אזרח והיית מגלה ששיעור התעסוקה אצל הנשים החרדיות גבוה יותר מאצלנו ב3% ואילו אצל הגברים נמוך יותר בסך הכל ב10% . עכשיו ... ברור שזה לא קצת אבל להכליל את כולם מראה שאתה עוד רדוד מוח ממחנה לפיד ושותפיו ...
  • לא אנטישמי 12/11/2017 19:14
    הגב לתגובה זו
    נו, זוג מהנדסים שיושבים כל היום במשרד ממשלתי וחצי מתבטלים (שמה אין חרדים), מרויח פי-7 מזוג חרדים שקורע את עצמו ועובד בשכר המינימום, ואל תגידו שזה לא נכון !!!!, תבדקו, זאת אמת לאמיתה.
  • עוזי 12/11/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
    ...מזוג הורים שעובד בעבודות פשוטות כמו סדרן בסופרמרקט או מוכרת בחנות בגדים. המון משפחות מרוויחות שכר נמוך למרות ששניהם עובדים. יש גם מצב שאחד מבני הזוג לא עובד בגלל שלא מצא עבודה ו/או בגלל בעיה רפואית ו/או גיל. אז המצב הכלכלי שלהם לא טוב. זה לא קשור לחרדים כי גם ערבים יש להם מפרנס אחד וקשה להם, תאמין לי. תשאל ערבי נהג משאית בטון ועוד שעובדים כמוהו...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.