הורדת מסים? זה מה שהממשלה צריכה לעשות עם העודפים

בבנק ישראל כבר מצביעים על המקום בו ההשקעה בישראל די נמוכה בהשוואה בינלאומית // דעה

גיא בן סימון | 01/11/2017 09:00 (27)

נושאים בכתבה כחלון מסים תשתיות

עודפי הגבייה של המשק צפויים להגיע סביב 17 מיליארד שקל בשנת 2017, מה שהצליח להצית את הדמיון של הפוליטיקאים. ולראייה, שר האוצר משה כחלון אמר אתמול כי בכוונתו להפחית את מס הכנסה לבעלי משכורות של 12-11 אלף שקל בחודש ולהעניק להם נקודות זיכוי נוספות.

כחלון מאמין שהורדת מסים היא הדבר הנכון לעשות. מבחינה כלכלית, הורדת מסים תשאיר יותר הכנסה פנויה לצרכנים, מה שיעודד צמיחה. גם מבחינה מוראלית מדובר בנקודות זכות שכחלון יוכל לגבות מהציבור. אבל... העניין הוא שבהתחשב בנתוני הצמיחה של המשק, ומבחינת סדרי העדיפויות, עדיף לחשוב על העתיד ולאו דווקא לחלק סוכריות כבר עכשיו.

אחת הדרכים להגדיל את העוגה היא הגדלת ההשקעות במשק. הדבר השני, אחרי השקעות, שאפשר לעשות זה להחזיר את הכסף לציבור, והדבר השלישי הוא להקטין את החוב של הממשלה. עם זאת, החוב הממשלתי נמצא מזה זמן במגמת ירידה כך שהדבר הטוב ביותר שהממשלה יכולה לעשות כעת, הוא להסב את עודפי הגבייה להשקעה בתשתיות.

בבנק ישראל מסבירים כי הרמה של התשתיות בישראל אינה מספקת. לזאת יש להוסיף את תחזית האוצר לפיה עד שנת 2040 תוכפל כמות הרכבים שעל כבישי ישראל. לפי הבדיקה של בנק ישראל, היקף ההשקעה השנתי של הממשלה נמוך בהשוואה בינ"ל, לכן אנחנו לא סוגרים את הפער ברמת התשתיות ביחס למדינות המפותחות, מה שמעיב על הפריון ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק.

אך לא מדובר רק על עומסי תחבורה. חשוב לציין, כי כאשר מדברים על תשתיות מדובר גם על תשתית הון אנושי, יותר אוניברסיטאות, יותר חינוך ויותר "שכל" שיביאו לנו צמיחה יותר טובה בעתיד וגם יותר הכנסות ממסים בעתיד. בשורה התחתונה, הדבר הטוב ביותר שהממשלה יכולה לעשות כעת הוא לחשוב על הטווח הארוך, להוציא אותנו מהפקקים ולהסב את עודפי הגבייה לבניית תשתיות.

בואו ניקח את העניין כמה צעדים קדימה. מדוע לא להסב את עודפי הגבייה של 17 מיליארד שקל להקמת קרן תשתיות שתמונף על ידי מוסדיים, כאשר כל אחד מהם ישקיע 20% (במקום לצאת לחו"ל). אותם 17 מיליארד שקל יהפכו ל-100 מיליארד שקל ורק תחשבו כמה דברים אפשר לעשות עם זה.

עם זאת, ההשקעה בתשתיות תניב תוצאות רק בעתיד. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בטוחים כל כך בכהונתם, אזי הם יהיו שם בעתיד כדי לקצור את פרות ההשקעה. אבל, נראה שזה לא המצב ולכן קל יותר לפזר ססמאות עבור קהל הבוחרים. אם פעם הפוליטיקאים היו מעבירים הילוך בשיווק עצמי רק כמה חודשים לפני הבחירות, כיום, העידן האינטרנטי מעמיד את הפוליטיקאי בקמפיין תמידי, בו בכל יום הוא עומד למבחן ומפזר הבטחות. כבר שבועות שאנו שומעים על הורדת מסים אך הודעה רשמית - אין.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

25.
לקנות 06/11/2017 08:55
הגב לתגובה זו
כדי להציל עוד 2000 עובדים בארץ צריך לקנות או לתת לטבע הלוואה ל5 שנים בריבית מינימאלית של נגיד 2-3 מיליארד דולר זה עדיף על פיטורי אלפי עובדים בארץ מחוסר ברירה, עדיף להיות חכם ולא צודק כי זה יעלה בדמי אבטלה של כל אותם אלה שנותנים שירותים לטבע
24.
לקניית קולות בוחרים כמובן, מה קיימות מטרות נוספות ? (ל"ת)
מושיקו שר הממון 06/11/2017 08:10
הגב לתגובה זו
23.
בקומבינה 06/11/2017 07:57
הגב לתגובה זו
למרצים בסגל הבכיר באונבירסטאות לפנסיה של משרד הביטחון לעובדי מפעל הפיס למגזר הציבורי , לעובדי חברת חשמל בנק ישראל ומקורות הרי אנחנו מדינת הקומבינטורים אבל לא מספיק 17 מילארד , צריך 60 לפחות כי אוכלי החינם אף פעם לא שבעים
22.
אפשר לבטל את סל התרופות ואז יהיה עודף שניתן לחלק לציבור (ל"ת)
השכל של כחלון 06/11/2017 07:48
הגב לתגובה זו
21.
ולמה לא לסל התרופות לנכים להורדת מיסים לדירות (ל"ת)
רוני 05/11/2017 22:27
הגב לתגובה זו
20.
כשאראה תוספת בנטו אאמין.... (ל"ת)
מעמד ביניים חנוק 05/11/2017 20:08
הגב לתגובה זו
19.
להורדת מס יש אפקט מיידי שמתורגם למנדטים בבחירות הקרבות (ל"ת)
אלי 05/11/2017 20:06
הגב לתגובה זו
18.
יורד לי 1200 שקל 05/11/2017 19:19
הגב לתגובה זו
ממש תודה לך כחלון, נמאס כבר..
17.
חיים 05/11/2017 19:17
הגב לתגובה זו
נכון להחזיר לציבור העובד כסף במיוחד אם מדובר על שכבת הביינים. אבל יש עוד בעיות אחרות שדורשות טיפול: מערכת הבריאות הציבורית שמשרתת את כולנו נמצאת בתהליך של קריסה. צריך תוכנית לאומית רב שנתית עם יעדים מתוקצבת כדי שנקבל שרותי בריאות כמו שאר המדינות המפותחות. (לא ברור עדיין כמה כסף מזרים שר הבריאות ליצמן מהתקציב הקיים למערכת הבריאות הפרטית הדתית, זה דורש בדיקה) בנוסף צריך להשקיעה בחינוך בהקטנה של מס' התלמידים לכיתה בכול הרמות מכיתה א' ועד י"ב. להשקיעה בשכר למורים חדשים בהשכלה גבוהה, ובמחקר ופיתוח. השקעה בתשתית תחבורה ציבורית, לא רק בכבישים כי משם לא תגיעה הישועה. צריך לבנות מערך תחבורה ציבורי ארצי מהיר ונגיש שיקשר את כול חלקי הארץ מצפון עד לדרום ושיהיה בעלות "נסבלת" לאזרח הקטן מהפרפרייה. ויש עוד ועוד עניינים דחופים שהמדינה מזניחה שנים ודורש פיתרון.
16.
מתן 05/11/2017 18:21
הגב לתגובה זו
יש צוות מקצועי ,כלכלנים כמו סיירת מטכל של כחלון וקבינט הדיור ,הוזילו מחירי דיור ושכירות,הוזיל מחירי בשר ,צהרונים ,הנעלה סמרטפונים,ביגוד, העלו שכר מינימום,שכר חיילים,קשישים וניצולי שואה, אין על הכלכלה של כחלון,עשה לכל האינטרסנטים בית ספר,בולדוזר שבר מנופול סללולארי ,מנופל דיור ועכשיו ישבור מנופול הבנקים.
לפחות אל תהיה שקוף 06/11/2017 09:30
הגב לתגובה זו
כמה הוא משלם לשעה?
15.
י 05/11/2017 18:16
הגב לתגובה זו
הורדת מיסי היבוא והמע:ם תביא לתוצאות טובות בהרבה מהורדת מס הכנסה באחוז ותתפזר יותר טוב ... אני מסכים עם בנק ישראל שצריך להשקיע בתשתיות אבל בנוסף חייבים לתת לאזרחים את כספם בחזרה!
14.
מס שוק הון 05/11/2017 17:26
הגב לתגובה זו
במקום להוריד כמה עשרות שקלים במס לאנשים אפשר להוריד מס בורסה וגם להגיל את הגביה בבורסה גם להחזיר משקיעים לשוק ההון במקום לשוק הדיור.
13.
כלכלן 05/11/2017 17:24
הגב לתגובה זו
פשוט מאוד לחלק את הכסף. תפסיקו לחשוב שאתם יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו. תנו את הכסף לציבור ישר לחשבון הבנק. כל מי שמעל גיל 21 יקבל 5000₪ וזהו. אחרת הכסף ילך לחגיגות שכר במגזר הציבורי או לקידום מטרות של סיעות קטנות. מהר לפני שיגמר.
12.
מדהים כמה "גאונים" יש בתקשורת הישראלית (ל"ת)
יעקב 05/11/2017 17:19
הגב לתגובה זו
11.
עמי 05/11/2017 16:41
הגב לתגובה זו
ירידת מחירי הדיור#צמיחת המשק והכלכלה. כסף פנוי ילך לעסקים הקטנים,הכלכלה תשגש הוזלת צהרונים ,הוזלת יוקר מחיה ובעיקר . הוזלת מחירי דיור והשכירות ,כפי שעדכן הכלכלן הראשי ,הנטו גדל למעמד הבניים ,יש הכנסה פנוייה ,הוזלה בהנעלה ,סמרטפונים ,ביגוד נותן לנו אוויר לנשימה.
10.
בין ציון 05/11/2017 16:36
הגב לתגובה זו
אספני דירות תדלקו מחירים,מבקר המדינה דיבר על העלמות מס ,שתרמו לפמפום בועת הנדלן. לכן כחלון צודק,מס דירה שלישית חוזר ללא שינוי בעלי 6..9..16 דירות עם הכנסות 46,000 חייבים לשלם מס ,זה כסף שנגרע מנכים ,רווחה דיור ציבורי וחינוך.
שפיות לא מזיקה 06/11/2017 07:06
הגב לתגובה זו
אתה פשוט סתום נסה להסביר לי איך מגיעים מ-3 דירות להכנסה של 46,000 ש"ח
9.
תמר 05/11/2017 16:35
הגב לתגובה זו
רעיון מצויין אנו פרה חולבת ורצוי גם להעלות את קיצבאות הזיקנה ולהוריד מס ריווחי הון בבורסה
8.
השקולה 05/11/2017 16:06
הגב לתגובה זו
כחלון חולם.
7.
השקולה 05/11/2017 16:04
הגב לתגובה זו
שיקנו פחות מכוניות.
6.
להוריד מיסים ולא להשאיר כסף בממשלה כי הוא יבוזבז (ל"ת)
דג 05/11/2017 15:47
הגב לתגובה זו
5.
הציבור לא מעניין, מעניין רק היחסי ציבור שאפשר לעשות. (ל"ת)
בן אהרון 05/11/2017 15:37
הגב לתגובה זו
4.
קורמורן 05/11/2017 15:26
הגב לתגובה זו
המדינה מתכוונת להפחית מסים ומאידך לקצץ קיצוץ רוחבי בכל המשרדים (למעט כנראה בטחון). כלומר יפחיתו שרותים וישאירו בידנו עוד כסף שבו פלוס, ניאלץ לרכוש שרותים שקוצצו בנוסף לשרותים צולעים. עדיף שהכסף יושקע בפיתוח התחבורה הציבורית, בבתי חולים ושרותים רפואיים, בצימצום כיתות, בפיתוח מוקדי פרנסה בפריפריה, בהחזרת בתי הספר המקצועיים ובהפחתת שכר לימוד. זאת בנוסף לצימצום משמעותי של תמיכה באברכים ומוסדות דת, תקפיץ את הכלכלה הישראלית מספר מדרגות כלפי מעלה.
3.
pip 05/11/2017 15:14
הגב לתגובה זו
נעשה מזמנ במדינות נחשלות ומתפתחות פה בונים רק בהתנחלויות
2.
רואהרחוק 05/11/2017 15:02
הגב לתגובה זו
..הפוליטיקאים מסתכלים על טובתם האישית ולא על טובת המדינה, אז יותר חשוב לחלק מתנות כי זה מה שיעזור להם בקלפי, והציבור מטומטם אז הוא ימשיך לבחור באותם אנשים ויספר לעצמו שהטיפות שנופלות עלינו זה גשם ולא משהו אחר.
1.
אהרון 05/11/2017 14:40
הגב לתגובה זו
מסכים לחלוטין עם הכותב, אפילו שאיני בעל רכב

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן