בעולם הפארמה הרותח - הנה 2 מניות שעשויות לקבל הצעה
למרבה הצער, חולי סרטן רבים שמגיבים לכימותרפיה מתאכזבים לגלות שעל אף הטיפול האגרסיבי, הגידול הסרטני הצליח לשקם את עצמו. כדי להיאבק בכך, חברות תרופות רבות מנסות להתערב במנגנון השיקום של הגידול במטרה להאריך את חיי החולים.
בשנים האחרונות נרשמה התקדמות לא מבוטלת בתחום זה, עם אישורן של תרופות המעכבות את האנזים פארפ (PARP) המסייע בתיקון נזקים ב-DNA. תאי הסרטן נעזרים ביכולת זו על מנת לתקן נזקי DNA שנוצרים במהלך טיפול כימותרפי, ובכך מפתחים עמידות לטיפולים. באמצעות עיכוב האנזים, התא הסרטני מתקשה לתקן את הנזקים עד למצב של מוות התא הסרטני (אפופטוזיס).
הפוטנציאל העצום של מעכב הפארפ כטיפול עצמאי או כחלק מקומבינציה של תרופות שיילחמו יחד במחלה הקטלנית, הביא לפני כשנה את פייזר (סימול: PFE) לשלם 14 מיליארד דולר תמורת חברת מדיווישן. במרכז העסקה עמד רצונה של ענקית התרופות האמריקאית להניח ידה על התרופה טאלאזופריב (talazoparib), מעכב פארפ הנמצאת בניסוי שלב 3 בחולות סרטן השד.
מי הן הבאות בתור?
הצעתה של פייזר הייתה גבוהה בכ-50% מזו שהציעה סאנופי-אוונטיס. בין החברות הנוספות שהוזכרו כמתעניינות ברכישת מדיווישן ניתן למצוא את נוברטיס, אמג'ן וסלג'ן. המוטיבציה של פייזר להחזיק בתרופה טאלאזופריב והרשימה המכובדת של המפסידות במירוץ לרכישת מדיווישן, הפכו בין לילה את חברת טזארו (סימול: TSRO) וחברת קלוויס אונקולוג'י (סימול: CLVS) למועמדות לרכישה.
- קומפיוג'ן מממשת תמלוגים עתידיים עד 90 מיליון דולר מעסקת אסטרה-זנקה
- אסטרזנקה משקיעה 2 מיליארד דולר בהרחבת הייצור בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טזארו השוויצרית פיתחה ומשווקת את התרופה זג'ולה (Zejula) לטיפול בסרטן השחלות. בדומה לתרופה טאלאזופריב של פייזר, גם זג'ולה היא מעכב לאנזים פארפ. אך זג'ולה אינה מעכב הפארפ הבלעדי בשוק הטיפולים לסרטן השחלות. התרופה של טזארו מתחרה בשוק הטיפולים לסרטן השחלות באסטרה-זנקה (סימול: AZN), שמשווקת את התרופה לינפארזה (Lynpraza) וקלוויס שמשווקת את התרופה רוברקה (Rubraca).
העובדה ששלוש חברות שונות מנסות להשיג נתח שוק משמעותי בשוק ספציפי, הכניסה את שלוש החברות למלחמה של ממש – מלחמת הפארפ. כשמלחמה מגיעה לשוק ההון, כל חדשה של אחת החברות מטלטלת את יריבותיה. עד לאחרונה, נראה שטזארו תכבוש את השוק בקלילות לאחר שהתרופה שפיתחה הייתה התרופה היחידה שאושרה כטיפול מונע על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה (Maintenance therapy).
טזארו היתה מבודלת ממתחרותיה גם באוכלוסיית החולות בהן היא מורשית לטפל. התרופות של אסטרה-זנקה וקלוויס אושרו תחילה לטיפול רק בחולות סרטן השחלות בהן התגלה מוטציה בגנים BRCA1/BRCA2 – גנים המונעים התפתחות גידולים סרטניים. כשאחד הגנים פגום, קיים סיכון גבוה לחלות בסרטן השחלה. בשונה מהתרופות של אסטרה-זנקה וקלוויס, התרופה של טזארו אושרה לשיווק בסרטן השחלות גם בנשים בהם לא התגלתה המוטציה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לפי אגודת הסרטן האמריקאית, בשנה שעברה יותר מ-22 אלף נשים בארה"ב אובחנו בסרטן השחלות. לעתים קרובות החולות אינן נתקלות בסימפטומים המצביעים על המחלה בשלביה הראשונים, כך שבקרב 85%-80% מהחולות, הסרטן מתפשט לחלקים אחרים של הגוף לפני שהיא מאובחנת וזוכה לטיפול.
סרטן השחלות מדורג במקום החמישי מבין הסרטנים הקטלניים, במונחים של מקרי מוות ונחשב לסרטן הקטלני ביותר מבין הסרטנים התוקפים נשים. על פי הערכות, אחת מתוך ארבע נשים עם סרטן השחלות כוללת מוטציה בגנים BRCA1/BRCA2.
היתרונות בתרופה של טזארו אפשרו לה להחזיק ברבעון השני של 2017, נתח שוק של 60% משוק טיפול הפארפ בחולות סרטן השחלות. נתח השוק של טזארו מפתיע בגודלו מאחר ובמחצית מהחולות בהן טיפלה טזארו אובחנה מוטציה בגנים BRCA1/BRCA2 – אוכלוסיית חולות בהן מורשות לטפל התרופות של אסטרה-זנקה וקלוויס.
היתרונות של התרופה של טזארו על מתחרותיה, השתקפו היטב בתחזיות האנליסטים שהעריכו בתחילת השנה כי התרופה זג'ולה תניב בשנת 2021 הכנסות של 1.8 מיליארד דולר. לשם השוואה, קונצנזוס האנליסטים של בלומברג למכירות התרופות של אסטרה-זנקה וקלוויס בשנה זו עמד אז על 1 מיליארד דולר ו-600 מיליון דולר בהתאמה.
יעילות קלינית דומה
אך במלחמה כמו במלחמה, אסטרה-זנקה וקלוויס לא קפאו על השמרים. ניסויים נוספים שביצעה אסטרה-זנקה, אפשרו לה להשיג בחודש שעבר את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשיווק התרופה לינפארזה גם כטיפול מונע וגם להגדיל את אוכלוסיית המטופלות גם לחולות שאינן נושאות גנים פגומים. במקביל, אסטרה-זנקה קיבלה אישור לגרסה חדשה של התרופה שמקטינה את כמות הטבליות שהחולה נדרשת ליטול.
קלוויס, מנסה אף היא למקסם את הבוננזה שפיתחה, ובסמוך לאישור שניתן לענקית התרופות הבריטית להרחבת ההתוויה, היא פרסמה נתונים קליניים התומכים בקבלת אישור דומה לזה של טזארו ואסטרה-זנקה. בחודש הבא, קלוויס תגיש בקשה להרחבת ההתוויה, כך שאם לא תהיינה הפתעות, קלוויס צפויה לזכות באישור השיווק המשודרג בתחילת השנה הבאה.
העובדה שהתרופות שפיתחו אסטרה-זנקה וקלוויס מציגות יעילות קלינית דומה לזג'ולה של טזארו, מגבירה את הסבירות שאין הבדלים משמעותיים במוצרים. הערכות אלו הביאו לעלייה חדה בתחזית מכירות התרופה של קלוויס, על חשבונה של טזארו.
עסקת ענק
הראשונה ליהנות מתוצאות הניסויים החדשים היא אסטרה-זנקה, שביולי האחרון חתמה על עסקת ענק עם מרק (סימול: MRK) לשיתוף פעולה בפיתוח התרופה לינפארזה להתוויות נוספות. במסגרת העסקה, אסטרה-זנקה ויתרה על 50% מהרווח הגולמי שיירשם ממכירת מעכב הפארפ של אסטרה-זנקה בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר במזומן ועד 6.9 מיליארד דולר במענקים נוספים ותמלוגים.
העסקה בין השתיים מהווה גושפנקא לפוטנציאל הענק של מעכבי הפארפ, לא רק כטיפול עצמאי, אלא גם כחלק מרכזי בטיפול בקומבינציה של תרופות. במרק מקווים ששילוב של התרופה לינפארזה של אסטרה-זנקה עם התרופה קיטרודה (Keytruda) של מרק, יפתח בפני שתי החברות שווקים חדשים.
התרופה קיטרודה היא חלק מקבוצת תרופות החוסמות את הקולטן PD-1. הגידול הסרטני מתחבר לקולטן זה ומביא להשתקה של המערכת החיסונית. על ידי חסימת הקולטן, הגידול נותר חשוף בפני המערכת החיסונית והיא מצליחה לתקוף אותו.
הכיסים העמודים של מרק ואסטרה-זנקה מעניקים על הנייר, יתרון למעכב הפארפ של אסטרה-זנקה, שכן השתיים יוכלו להשקיע משאבים רבים בהגדלת השוק של התרופה והרחבת השימוש בה להתוויות נוספות. במקביל, אסטרה-זנקה מבצעת ניסויים קליניים גם בקומבינציה של לינפארזה ואימפינזי (Imfinzi), מעכב PD-1 שפתחה אסטרה-זנקה בעצמה.
גם טזארו וקלוויס בוחנות את התרופות שלהן בשילוב מוצרים החוסמים את הקולטן PD-1: טזארו מבצעת ניסוי בתרופה זג'ולה בשילוב עם קיטרודה של מרק; ואילו קלוביס עורכת ניסוי בתרופה רוברקה בשילוב עם טסנטריק (Tecentriq) של רוש וחתמה לאחרונה גם על שיתוף פעולה עם בריסטול מאיירס (סימול: BMY), לבחינת התרופה רוברקה בשילוב עם אופדיבו (Opdivo).
נוסף על הפוטנציאל של מעכבי הפארפ להשתלב בקומבינציה עם תרופות החוסמות את הקולטן PD-1, לא מן הנמנע שהתרופות של אסטרה-זנקה, טזארו וקלוויס יראו יעילות קלינית גבוהה יותר בשילוב עם תרופות עם מכניזם פעולה אחר.
על פי פרסומים בתקשורת, טזארו ניסתה למצוא רוכש שישלם עבורה 10 מיליארד דולר, אך זה טרם נמצא. בשבוע שעבר עלה גם שמה של קלוויס כמועמדת להירכש בידי אילי לילי (LLY), אך עסקה שכזאת טרם פורסמה באופן רשמי. כך או כך, שיתופי פעולה בין השתיים לענקיות הפארמה תומכות בעסקאות נוספות בתחום הפארפ.
קלוויס זולה מטזארו
עם נעילת המסחר אתמול, נקבע שווי השוק של טזארו על כ-6.5 מיליארד דולר. שווי הפעילות של החברה השוויצרית (שווי שוק בניכוי מזומן נטו - EV) מסתכם בכ-6.3 מיליארד דולר – מכפיל של 4.8 על תחזית מכירות התרופה זג'ולה ב-2021 ועומדת כעת על 1.3 מיליארד דולר.
לשם השוואה, קלוויס נסחרה אתמול בלילה לפי שווי של כ-4.9 מיליארד דולר. שווי הפעילות שלה (EV) משקף מכפיל של 3.8 בלבד על תחזית למכירות התרופה רוברקה – 900 מיליון דולר בשנת 2021. לכן, כרגע נראה שמבחינת תמחור, קלוויס "זולה" מטזארו ועשויה להתברר אטרקטיבית יותר אם היא תצליח לזכות באישור מה-FDA לטפל באוכלוסייה גדולה יותר של חולות סרטן השחלות.
הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג
- 12.אליקו 03/10/2017 00:18הגב לתגובה זושניר שלוםכיועץ בתחום הביומד מה דעתך על החברה? כמה מתחרים יש לה על אותו סוג פתרון תרופה שלהם?האם יש לה ייחודיות מסויימת לעומת השאר? אשמח להכוונותתודה
- שניר הנדלר 03/10/2017 15:32הגב לתגובה זושלום אליקו, אני מקווה לכתוב בקרוב ניתוח רחב על ביונדווקס, בתקווה שהוא יענה על שאלותיך.
- תודה (ל"ת)אליקו 04/10/2017 08:53
- 11.ישראל999 01/10/2017 17:34הגב לתגובה זולעניות דעתי מנית הפארמה המקומית שתקבל הצעה היא אינטק פארמה. קצת לפני פרסום תוצאות הניסוי
- 10.יוסי 01/10/2017 15:32הגב לתגובה זובחודשים האחרונים.
- שניר הנדלר 01/10/2017 15:55הגב לתגובה זושלום יוסי, מבלי להתייחס לשווי של החברה, אני חושב שהעתיד של התרופה גלסיה עוד לפניה בכל הקשור לטיפול בחולים החסרים בחלבון אלפא-1. לגבי יתר האינדיקציות במוצר כמו במחלת השתל נגד מאכסן (GVHD), סכרת והשתלת ריאה, אני חושב שהחברה צריכה לעשות בדק בית רציני ולבחון האם באמת יש למוצרים האלו פוטנציאל להגיע עד לקו הסיום. לגבי המוצר באינהלציה, אני באמת חושב שיש למוצר שוק, רק שיש צורך בניסוי קליני ארוך יותר מזה שביצעה קמהדע. האמור אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם
- ב 03/10/2017 22:04אינדיקציית ה-GVHD קשה מאוד ויש לה קנדידטים טובים משמעותית כמו האיברוטיניב. מי שמחפש מניות ביוטק מעניינות יותר ימצא אותן במקום אחר.
- 9.סוף סוף כתבה רצינית כן ירבו (ל"ת)dav 01/10/2017 15:06הגב לתגובה זו
- 8.rafi1717 01/10/2017 14:46הגב לתגובה זוכתבה מקצועית ביותר
- 7.יוסי 01/10/2017 14:41הגב לתגובה זולענ"ד כדאי ללמוד היטיב את החברה ולעקוב .אני קניתי קצת , אם משהו שם יתקדם . . .
- 6.vblt (ל"ת)גג 01/10/2017 12:36הגב לתגובה זו
- שמור כספך (ל"ת)ב 03/10/2017 23:56הגב לתגובה זו
- 5.שמרית כהן 01/10/2017 10:06הגב לתגובה זוניתוח חשוב ומעניין, בייחוד בתקופה הזאת, תודה רבה!
- 4.מידע חשוב מאוד תודה! (ל"ת)משקיעה חיננית 01/10/2017 09:55הגב לתגובה זו
- 3.אביתר 01/10/2017 09:45הגב לתגובה זותודה על הניתוח. האם בין התרופות שאושרו ואלו שבשלבי ניסוי יש כאלו שיודעות להבחין בין תאים תקינים לתאים סרטניים?
- שניר הנדלר 01/10/2017 10:11הגב לתגובה זושלום אביתר, תאים סרטניים נושאים פגם ב-DNA ולכן זקוקים לאספקה של החלבון PARP. לעומתם, רוב התאים התקינים לא נושאים פגם ב-DNA
- 2.כן ירבו כתבות כאלו ויעלמו "הקוראים בגרפים" (ל"ת)המציאותי 01/10/2017 09:43הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מעניינת. תודה (ל"ת)אילן רוזנברג 01/10/2017 08:53הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
