הדובים בלחץ: ראלי ענק במדדי ה-MSCI, באיזו מדינה נרשם זינוק של 42.3% השנה?

וגם - איך מדד 'MSCI ישראל' רשם ראלי גדול השנה בזמן שטבע נחתכה עוד 12%? הנה הטבלה וההסבר
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ETF
בזמן שלא מעט משקיעים חוששים משינוי מגמה משמעותי בשוק המניות אחרי 8.5 שנים של גל עליות, המדדים בינתיים ממשיכים לעלות והרבה. ניתוח של Pension Patners’s, שצוטט באתר MarketWhatch מראה עד כמה. הניתוח מתייחס לתעשיית קרנות הסל העולמית (ETF) שמנהלת נכון להיום נכסים בהיקף הקרוב ל-4 טריליון דולר ועושה השוואה בין ביצועי מדד ה-MSCI על 45 מדינות, ובהן ישראל. קרנות סל הן מוצר פסיבי העוקב אחר מדדים ואין בו ניהול שוטף של השקעות. מדובר במוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד. נסביר כי ב-MSCI הרכיבו מדד מניות עבור כל מדינה ששונה מהמדד המוביל של אותה מדינה, אבל כולל בתוכו מניות שלפי ניתוח של חברת המדדים צריכות להיות חלק ממנו ובמשקלים שלדעת עורכי המדדים הם המשקלים הנכונים. כך לדוגמה, במדד 'MSCI ישראל' המניה בעלת המשקל הגבוה ביותר היא טבע ואחריה צ'ק פוינט ומובילאיי שכלל לא נסחרות בבורסה בת"א (ראו את רשימת 10 ההחזקות הגדולות במדד נכון לסוף יוני). כלומר המדדים אינם עוקבים אחר הדאקס, ה-S&P500 או המעו"ף אלא אחר מדדים שהורכבו ע"י חברת המדדים MSCI שאחריהם עוקבים טריליוני דולרים. ראשונה בדירוג קרן הסל על מדד MSCI פולין (סימול: PLND) עם תשואה נאה של 42.3% מתחילת השנה. למעשה קרן הסל על מדד MSCI הפולני היא היחידה שרשמה תשואה מעל ל-40%. בדיקה זריזה מעלה כי כמעט 50% מהמדד הפולני מורכב ממניות פיננסים, זאת למשל מול 17.5% בלבד במדד MSCI ישראל ו-14% במדד על ארה"ב. בתוך כך, תחום הטכנולוגיה במדד הפולני מהווה 3.6% בלבד, מול 33% במדד הישראלי ו-22% במדד האמריקני.  במקום השני מדורגת קרן הסל על מדד MSCI של יוון (סימול: GREK) שרשמה תשואה של 37.9% מתחילת השנה. זה המקום להזכיר כי בחודש שעבר סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס העלתה את הדירוג ליוון בנוץ' אחד. שלישית, כאילו לא היה ניסיון הפיכה לפני כשנה, מדורגת קרן הסל על מדד MSCI טורקיה (סימול: TUR) עם תשואה של 37%. אגב, הקרן MSCI ארה"ב השיגה תשואה של 11% "בלבד" השנה.  מעניין לראות שקרן הסל היחידה שרשמה תשואה שלילית מבין 45 הקרנות שבדירוג, היא זו העוקבת אחר מדד MSCI רוסיה (סימול: ERUS) - עם תשואה שלילית של 8.6%. אחת הסיבות לשקיעתה של רוסיה נעוצה ברקע לרגישות שלה למחירי הסחורות, כמו הנפט שרשם צניחה של 14% השנה. ואיפה ישראל? קרן הסל על מדד MSCI ישראל (סימול: EIS) רשמה תשואה של 18.5% מתחילת השנה, מה שהביא אותה למקום ה-23 מתוך 45 קרנות שברשימה. מדהים לראות שהתשואה הזו הושגה למרות שטבע שמשקלה במדד עומד על 33% (!!) ירדה 12% השנה. הסיבה המרכזית לתשואה הגבוהה היא זינוק של 66% במניית מוביאליי (ותודה לאינטל) מתחילת השנה וזינוק של 35% במניית צ'ק פוינט. הנה משקל המניות הגדולות במדד.  לסיום נציין כי התשואה המשוכללת של קרנות הסל שברשימה עומדת על 19%. הנה הרשימה המלאה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה 18/07/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    כדי להראות טוב. הפעם זה הופך להיות מגוחך לגמרי. המדדים הכללים בירידה אם לא בצניחה ושוק המניות עולה לשיאים חדשים . מזכיר לי את ונצואלה דוחפים כסף לשוק המניות מתוך תקוה שזה ישמור על הערך הכסף.פחה
  • 1.
    שמואל 18/07/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לטבלה כזו ? האם אפשר לראות מה עשו הבורסות "המהוללות" האלה, לדוגמא טורקיה ויוון, בשנה קודמת או בחמש שנים קודמות. הרי יוון הייתה על סף פשיטת רגל. חצאי אמיתות גרועים משקר.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.