בנאומה אתמול שיבחה ג'נט יילן את התהליך שעוברת הכלכלה האמריקנית, וכי היא רואה את הסיכונים לכלכלה בעתיד  כ"מאוזנים". כזכור, החליטה הנגידה להעלות את הריבית הפדראלית ב-0.25% לרמת של 1%-1.25%, כמו כן הצהירה במסיבת העיתונאים כי הבנק מתכנן לצמצם בהדרגה את מאזנו, העומד כיום על 4.2 טריליון דולר. אך נראה שלא כולם מסכימים עם האופטימיות של הבנק המרכזי. האינדיקטור של עקומת האג"ח, אינדקטור שהוכיח בעבר את יעילותו בחיזוי ביצועי הכלכלה מראה כי שחקני האג"ח הגדולים חוששים מאוד מהצפוי בכלכלה בעתיד.

מהי עקומת האג"ח ?

אחת הדרכים המקובלות לבטא בצורה גרפית את השתנות תשואות האג"ח ביחס לטווח לפדיון היא באמצעות עקום התשואות. בעקום נורמאלי, העולה משמאל לימין, התשואה עולה ככל שהטווח לפדיון מתארך, כיוון שהסיכון הגלום בהשקעה לזמן ארוך גבוה מהסיכון בהשקעה לטווח קצר. במצב זה, מצפים המשקיעים לקבל פיצוי על כך. על פי צורת העקום ומידת תלילותו, ניתן להעריך מהן ציפיות המשקיעים לגבי הריבית העתידית במשק, ומהי המדיניות שצפוי הבנק המרכזי לנקוט.

שיפועו של העקום ומידת תלילותו מעידים על ציפיות המשקיעים באשר לצמיחה, לריבית המוניטארית ולאינפלציה. כאשר עקום התשואות עולה משמאל לימין, ניתן לומר כי המשקיעים צופים צמיחה במשק ותוואי של ריבית עולה בהמשך הדרך. כאשר העקום הפוך, כלומר יורד משמאל לימין, ניתן להצביע על כך שהמשקיעים צופים הורדת ריבית, בדרך כלל כתוצאה מהאטה בצמיחה. השתטחות העקום ומעבר לעקום יורד היא תופעה שמתרחשת כאשר ההפרש בין התשואות לטווח הארוך והתשואות לטווח הקצר מצטמצם לרמה אפסית. מצב זה בדרך כלל מאפיין משק הנמצא בין המגמות צמיחה והאטה.

ובכן, תהליך זה של השתטחות עקומת האג"ח מקבל תאוצה בשבועות האחרונים, ובפרט אתמול, מיד לאחר נאומה של הנגידה. ההפרש בין הריביות הקצרות (שנתיים) לריביות הארוכות (10 שנים) הגיע לשפל של שנה, ונסחר בהפרש מזערי של 0.8% בלבד. כלומר, למרות האופטימיות השל הפד', השחקנים בשוק חוששים מאוד מהצפי לעתיד הכלכלה האמריקני, וכאמור, אינדקטור זה הוכיח את יעילותו לאורך השנים.

• נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
• התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7