זרימת הכסף - שימו לב לעדכון שפרסם בנק ישראל לגבי כיוון הפעילות באפיק המנייתי
כסף מקומי ממשיך להיות מנותב להשקעות בחו"ל. מדו"ח שפרסם היום בנק ישראל עולה כי בחודש אפריל השקיעו תושבי ישראל כ-330 מיליוני דולר נטו במניות בחו"ל. 260 מיליון דולר. מסכום זה הושקע 260 מיליון דולר ע"י גופים מוסדיים (בעיקר קרנות הפנסיה החדשות שרכשו תעודות סל שמשקיעות בחו"ל) ועוד 70 מיליון דולר ע"י משקי הבית. מתחילת השנה היקף ההשקעה של תושבי ישראל במניות בחו"ל כבר מגיע למעל 2 מיליארד דולר, כלומר קצב רכישות שנתי של כ-6 מיליארד דולר וזאת לאחר שנת 2016 שבה הציבור דווקא מכר מניות בחו"ל ב-733 מיליון דולר. נזכיר כי שנת 2013 הייתה שנת שיא בכל הקשור לרכישת מניות בחו"ל מצד תושבי ישראל, אז הסתכמו הרכישות בקצת מעל 6 מיליארד דולר. לגבי רכישות של זרים בבורסה המקומית, ניתן לזהות התאוששות קלה. מהדו"ח שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש אפריל הסתכמו הרכישות ב-229 מיליון דולר ומתחילת השנה ב-662 מיליון דולר, זאת לאחר שנת 2016 בה מכרו הזרים מניות בת"א בהיקף של 777 מיליון דולר. בנפרד, נציין כי בענף תעודות הסל נרשמו בחודש מאי גיוסים של 435 מיליון שקלים בתעודות שמשקיעות במניות בחו"ל ומנגד פדיונות של 282 מיליון שקלים בתעודות שמשקיעות במניות בת"א. מתחילת השנה מגיע היקף הפדיונות בתעודות הסל על מניות שמשקיעות בת"א ל-3.7 מיליארד שקלים ומנגד הגיוסים בתעודות שמשקיעות במניות בחו"ל מסתכמים ב-376 מיליון שקלים. נציין כי בין הסיבות לפדיונות בתעודות על מניות בארץ ניתן לציין את תשואת החסר החריפה של המעו"ף בשל הדומיננטיות של מניות התרופות (שצללו השנה בשיעורים דן-ספרתיים בהובלת מניית טבע). בתוך כך, אחד הגופים הגדולים (קרן הפנסיה עמיתים) בחר לשנות אסטרטגיה ולהשקיע יותר ישירות במניות ופחות דרך תעודות.
- 5.ממוצע עם 15/06/2017 10:09הגב לתגובה זוהבעיה האמיתית של הבורסה בארץ מבחינת משקי בית ממוצעים זה חוסר אמון מוצדק במערכת מושחטת ומכורה לטובת טייקונים. עד שלא יהיה שינוי רציני בכללי המשחק ישראלים ימשיכו לקנות דירות, להשקיע במניות בחו"ל או ישאירו את הכסף בעובר ושב, והבורסה בתל אביב תמשיך לדשדש.
- 4.אודי 15/06/2017 09:36הגב לתגובה זוהטיפש הציע ויישם
- 3.אורחת 15/06/2017 02:25הגב לתגובה זוהשקעה במניות ותעודות סל בחול במקום בבורסה המקומית.
- 2.נס נס 14/06/2017 19:28הגב לתגובה זונטישת הציבור את הבורסה המקומית.וההשקעות בבורסות חול..צריך להדליק אור אדום..ולממשלה שתתעורר..כדי להציל את המצב..וכל זאת בגלל סחיטת הציבור בידי הממשלה עי"..מס הבורסה והעמלות הגבוהות..על כל שקל שהממשלה גוזלת מהציבור היא מפסידה הון עתק שמושקע בח"ול...מתי תתחילו לחשוב נכון
- אני 15/06/2017 09:23הגב לתגובה זוהבורסה בת"א גוססת, ויש אף האומרים שאין בורסה בישראל. ממשלה לא חכמה, בלשון המעטה. ידוע לכל משקיע כאן, שאם יורידו את שיעור המס על רווחי הון, ההכנסות ממיסים דווקא יעלו. אנשים רבים יותר ישקיעו במניות הבית מאשר בחוץ , הרווחים יגדלו וגם ההכנסות ממיסים. אולם המחליטים למעלה, טחו עיניהם מראות.
- 1.משה 14/06/2017 19:15הגב לתגובה זולמה המדינה מיקרת את הדירות לשחקים כי ראתה שכספי הציבור נימצא בחו"ל וקשה לה לשים עליו את היד ולגלח את הון הציבור כפי שעשתה בשנת 83 כשהפילה את מניות הבנקים כשידעה שהציבור מושקע בהם ולכן היא מגלחת את הציבור דרך הדיור ולמעשה זאת האמת וכל היתר אלה סיפורים מטעים

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- סאפיינס מזנקת 24%, פורמולה עולה 12.5%; מדד הבנקים עולה 3.9%
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל.
הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף
חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.
ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים.
לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.
מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית
האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה
ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות
המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל
ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.