קונסולידציה אגרסיבית מתרחשת בסקטור הגדול בעולם - עכשיו רק חכו לתיקון

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal מתייחס השבוע לגל הרכישות והמיזוגים בסקטור הגדול בעולם
נושאים בכתבה שלמה גרינברג

גלנקור (סימול: GLEN) מתעניינת ב-Bunge (סימול: BG): לאחר ש-ChemChina סיימה את רכישת סינג'נטה (סימול: SYT) והצעת הרכישה של באייאר (סימול: BAYRY) אושרה ע"י מונסנטו (סימול: MON, באה כעת, אליבא בלומברג, ענקית הסחורות החקלאיות גלנקור ובודקת את אפשרות הרכישה של Bunge מה שכמובן הקפיץ את מניית BG ב-18%.

שמועות על האפשרות שגלנקור מחפשת רכישה מהסוג של BG החלו, כבר במהלך 2016 וכנראה בעקבות ההתקדמות בשתי עסקאות הענק שהזכרנו. גם ההתדרדרות במניות החקלאות במהלך המחצית השנייה של 2015-תחילת 2016, זו שיוחסה למשבר הכלכלי שמתפתח בסין שם הביקוש למוצרי החקלאות, הציוד החקלאי והדשנים היווה את מנוע הצמיחה המוביל של התחום, הביאה את המומחים לדעה שרמות המחירים יפתו הצעות רכישה נוספות. באותם ימים נחתה BG (ביחד עם רוב חברות החקלאות והסלים החקלאים דוגמת MOO ו-COW) לשפל של 48 דולרים לעומת 98 דולר חצי שנה קודם. האמת היא שהסיפורים על המשבר הסיני כמו כול סיפור מעניין של השנים האחרונות, נופחו בתקשורת מעל ומעבר לגודלם האמתי אבל למחפשים הזדמנויות ניתנה אז הזדמנות נאה.

בכול מקרה שלושת מיזוגי ענק אלו (גלנקור תצטרך להיפרד מ-100 מיליארד כדי לרכוש את BG) מאותתים שהקונסולידציה שנדחפת ע"י המהפכה הטכנולוגית והגלובליזציה מגיעה גם לחקלאות והופעתה של גלנקור מוסיפה ענין עצום, לא רק בגלל הרכישה ונגיע לכך בהמשך.

סקטור החקלאות הוא המרכיב הגדול ביותר בתוצר הגלובלי, לפי קבוצת מקינזי גלגלה תעשיית החקלאות והמזון 8 טריליון דולרים ב-2016. בגדול מדובר על חקלאות, עיבוד מזון ושיווקו אבל הסקטור מורכב ממגוון רחב של תת תחומים גדולים כמו דשנים, זרעים, טיפוח וגידול בע"ח, יבולים שונים, פעילות חקלאית, ציוד חקלאי, עיבוד התוצרת, שיווק ומסחר בסחורות חקלאיות ואפליקציות טכנולוגיות. האגרי ביזנס גם מוביל בחדשנות טכנולוגית. יישום הננו טכנולוגיות בתחום החקלאי מוביל את המהפכה התעשייתית החדשה של המזעור. ב 2016 השקיעה ארה"ב ביזמות ננו טכנולוגית לחקלאות 3.7 מיליארד דולרים כשהאיחוד האירופי השקיע 1.2 מיליארד ויפן 750 מיליון. תחום הרובוטיקה בחקלאות הוא מהמובילים בהתפתחות הרובוטיקה התעשייתית והרחפנים נכנסים בקצב מהיר.

החקלאות והמים הם האתגר הגדול של האנושות בשנים הבאות. כאמור ובקצב הנוכחי הביקוש ליבולים חקלאיים (דגניים, קטניות וירקות ללא פירות) יוכפל עד 2050 ויגרור בעקבותיו עלייה של % 40 בצריכת מים לחקלאות ועלייה של 20% בניצול קרקעות ליבולים והפתרון היחיד נמצא בטכנולוגיה שעד כה עומדת בציפיות ויותר. המחקרים בונים את הפתרון על Smart Agriculture, חקלאות שמתבססת על טכנולוגיות חדשניות. תמונה כזו מייצרת חלומות בוול סטריט ותיאבון גדול במיין סטריט.

החקלאות והמים החלו לעורר עניין בוול סטריט בתחילת המאה. ההתעניינות לא נוצרה בגלל הדאגה האקולוגית או שובה של תיאוריית מלטוס לאופנה אלא בגלל צעדים אירגוניים/עסקיים שנעשו באותם ימים בשווייץ ובארה"ב ושאותתו למשקיעים שמשהו גדול מתפתח בתחומים הללו. בשווייץ החליטו, בסוף 1999, שתי ענקיות מתחום הבריאות, נוברטיס (סימול: NVS) השווייצרית וזנקה (היום אסתרא-זנקה) הבריטית לאחד את חטיבות החקלאות שלהן לחברה חדשה שתתמקד בתחום האגרי ביזנס בשם סינג'נטה (סימול: SYT). בנובמבר 2000 הונפקה סינג'נטה בדיוק בזמן שבו הודיעה חברת מונסנטו (סימול: MON), אז חברת תרופות עם חטיבה חקלאית, שהיא מוכרת את עסקי התרופות שלה לפייזר (סימול: PFE) ולאיליי-לילי (סימול: LLY) וחוזרת להתמקדות בעסקי החקלאות שם התחילה דרכה ב 1901.

העובדה ששלוש חברות ידועות וגדולות, נוברטיס, זנקה ומונסנטו, מחליטות בו זמניות שהגיע הזמן להתמקד בנישה החקלאית עוררה את העניין בוול סטריט. העניין שהתפתח בחקלאות עבר במהרה גם לתחום הטיפול במים וב 2000 הנפיק הבנק השווייצרי הוותיק פיקטאט סדרה של קרנות שמשקיעות בחברות שעיסוקן במים, PICWA.PA בבלומברג כדוגמה אחת. המעניין בהתפתחות הזו הייתה העובדה שההחלטה להיכנס לתחום האגרי ביזנס נעשתה כאמור בו זמנית משני צדי האוקיאנוס וע"י שני אנשים, Michael Pragnell ורוברט שפירו. Pragnell, שהיה מנכ"ל זאנקה יזם את הקמת סינג'נטה כאשר שכנע את הנהלות נוברטיס וזאנקה שתחום האגרו-ביזנס יהפוך, בעזרת החדשנות הטכנולוגית והצמיחה הכלכלית שמתפתחת ובגלל הגלובליזציה, לאחד ממנועי הצמיחה המובילים והרווחיים של הכלכלה הגלובלית וסינג'נטה, שתתמקד בתחומים החשובים של המגזר, הגנת היבולים, דשנים, טיפול בזרעים, איכות התוצרת ועוד תצליח הרבה יותר מאשר כשתי חטיבות של חברות רפואיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שפירו, שהתמנה למנכ"ל מונסנטו ב-2000, ועשה את ההחלטה האסטרטגית לחזור לביזנס ההיסטורי של החברה, החקלאות ומכר את החטיבה הרפואית (שייצגה אז את החלק הארי של הכנסות מונסנטו), הסביר, "התחום הרפואי תחרותי מידי ומונסנטו תתקשה להתחרות מול הענקיות ששולטות בשוק. בחקלאות לעומת זאת הצמיחה והרווחיות שלנו, כחברה המובילה, תועיל הרבה יותר לבעלי המניות". אם תתאמצו ותבדקו הנתונים תגלו שהשניים צדקו ובגדול. בתחילת 2016, כחלק מהאסטרטגיה להמשך ההובלה בתחום, הציעה Monsanto לרכוש את סינג'נטה.

זה לא קרה אמנם אבל זה החל סיבוב רכישות ומיזוגים ענק בתחום ואותת לוול סטריט שהחקלאות עושה צעד משמעותי קדימה וכדאי למשקיעים לבחון שוב. לצד פעילות ה M&A החלה זרימה של חברות חדשות לתחום והחלה פעולת חיפוש ואיתור של חברות קיימות בעלות פוטנציאל. חברות כמו Raven Industries (סימול: RAVN) שבחדשנות טכנולוגית או חברת הציוד החקלאי דיר (סימול: DE) התגלו לפתע (מאז הסתיים "משבר סין" בתחילת 2016) מחדש ושורה ארוכה של חברות כמו AG Leader Technology, חברה פרטית שעוסקת בטיפול באינפורמציה, טיפול בזרעים ובשימור יבולים, אפליקציות לתחום ובטיפול במים שוול סטריט מחזרת אחריה וחברות שהן כבר ציבוריות כמו Hexagon AB השבדית (סימול: HXGBY) בטכנולוגיות מדידת לחות, משקעים וכו ו Iteris Inc (סימול: ITI), בניהול פעילות חקלאית גלובלית והעברת אינפורמציה.

אם תסתכלו על סלי חקלאות מובילים, MOO כדוגמה אחת, תראו שמאז תחילת 2016 הם במגמת עלייה רצופה. MOO, שהיום מגיע למיליארד דולרים בניהול, מכיל 52 חברות בראשותן של SYT, MON, DE, ADM ו Zoetis (סימול: ZTS) שהיא עוד הוכחה לכך שמה שעשו מונסנטו וסינג'נטה היה נכון עסקית. ZTS, שהיא החברה הגדולה בעולם היום לטיפול (רפואי ותזונתי) בבעלי חיים הייתה, עד 2013, החטיבה החקלאית של פייזר ואז הופרדה בהנפקה ציבורית חמה והחום נמשך עד היום.

בשבוע שעבר פרסמה סוכנות בלומברג כאמור שענקית הסחורות החקלאיות גלנקור (סימול: GLEN) מתעניינת ברכישת BG וזה קורה 8 חודשים לאחר שמונסנטו הודיעה שהיא מסכימה להירכש ע"י ענקית התרופות הגרמנית באייאר (סימול: BAYRY) ב-66 מיליארד דולרים (128 דולר למניה) הצעה שבזמן שהוצעה, ספטמבר 2016 (כשהתחום היה בשפל עקב "משבר סין") הצביעה על פרמיה של 30%. המהלך כולו במקרה זה נעשה בעיקר על מנת שבאייאר תוכל להוביל את תחום הטיפול בזרעים שב 2015 עבר מחזור גלובלי של 100 מיליארד וגדל במהירות. העסקה עוברת ייסורים אצל הרגולטורים גם בארה"ב וגם באירופה אבל לאחר אישור רכישת סינג'נטה נראה שגם זו תאושר מה שמעודד את גלנקור לעשות את הצעד שלה וכאן יש גם ספור מעניין.

גלנקור, חברה שווייצרית-בריטית עוסקת בסחר בסחורות ובחומרי גלם. פעילות חומרי הגלם צורפה לחברה ב 2013 כאשר רכשה את ענקית המכרות השווייצרית Xstrata. החברה מעסקה 155000 עובדים, את 2016 סיימה החברה עם הכנסה של 152.9 מיליארד ורווח נקי של 936 מיליון. במקרה והדיל עם BG יתממש תיווצר החברה הגדולה בעולם למסחר בסחורות חקלאיות וחומרי גלם כמו סוכר, סויה, חיטה, פחם, אבץ, שמנים ועוד. החברה פועלת ורטיקלית, מהיצרן/מפיק/חקלאי ועד לצרכן וגם מובילה בשיווק מזון גלובלית. העובדה של Bunge יש מערכות תשתיות, שינוע ושיווק מהיעילות בעולם ובמיוחד בצפון ודרום אמריקה ותעזור להוריד עלויות (עקב האכילס של גלנקור) חשובה אבל הסיבה העיקרית לניסיון לרכוש את BG היא אסטרטגית. העסקה תכניס את גלנקור למועדון היוקרתי שנקרא ABCD (ראשי תיבות של החברות Archer-Daniels, Bunge, Cargill ו - Louis Dreyfus) שנחשב כאחד הקרטלים השיווקיים למוצרי חקלאות ומזון החזקים בעולם במיוחד בצפון אמריקה. "אמנם יש כאן הרבה סינרגיה, חסכון בעלויות ועוד", אמר סטיב לאבסון מבנק ההשקעות Becker Capital שמחזיק ב-630000 מניות BG, "אבל הסינרגיה היא בונוס. הכניסה לשוק האמריקאי באמצעות ABCD היא הספור הגדול".

אבל הדרך למימוש העסקה לא תהיה קלה ואנחנו לא מדברים על לפחות ה-100 מיליארד שגלנקור תצטרך לשלם עבור BG. למשרד המשפטים אמריקאי ולכמה אנשים חשובים בארה"ב יש חשבון ארוך עם החברה. מחוסר מקום אנחנו מציעים לקוראים לעיין בהיסטוריית החברה ובמיוחד במייסדה, מרק ריץ' שברח מארה"ב ב-1983 לאחר שהוגשה נגדו התביעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב עד אז בענייני העלמות מס, הונאה ועוד כהנה וכהנה פשעים.

התובע הכללי דאז, רודולף ג'וליאני, דרש מיליארדי דולרים ו-300 שנות מאסר. מומלץ לקרוא על האיש שנפטר ב-2013, שקבור בישראל, שקיבל דוקטורט כבוד מבר אילן ואוניברסיטת בן גוריון ושהנשיא קלינטון, ביום שעזב את הבית הלבן ובהמלצה של אהוד ברק ראש ממשלת ישראל, חנן ("במחטף", טען הנשיא קרטר). וכן, שכחנו, הוא גם היה ידיד של אייטולה חומייני כשהלה חי בצרפת והתקשורת טענה שגם במוסד הוא חבר, עלילות ג'יימס בונד ומייקל מילקן מחווירות לעומתו. האיש אגב, גורש מגלנקור ב-1993 כשהתגלה שניסה, ללא ידיעת מועצת המנהלים, להשתלט על שוק האבץ העולמי. והחברה עשתה ככול יכולתה למחוק את שמו מתוכה. רבים מאמינים שהניסיון למחוק העבר אינו אמיתי שהרי את החברה מוביל, מאז 2002, איבן גלזנברג, יהודי דרום אפריקאי, שאליבא ניוזוויק היה חבר של ריץ' ושל מנכ"ל/מייסד Xstrata שהוזכרה בתחילת הכתבה, מייק דיוויס ולפי המגזין השלישייה ריץ', דיוויס וגלזנברג פעלו יחדיו בזמנו אבל ניתן לכם את ההזדמנות לחטט וליהנות.

הבעיה של GLEN קשורה גם במניות שמזה שנים מדשדשות, אפילו מתדרדרות ובעיקר בשל הרווחיות הלא מלהיבה שהיא תוצאה של עלויות עתק. הטענה היא שאם תרכוש את BG ההשפעה על מניית GLEN תהיה משמעותית לטובה. אנחנו סקפטיים גם לגבי מימוש העסקה וגם לגבי ההשפעה לאחר מכן ולכן עדיף, כרגיל בשנים האחרונות ולמי שמאמין בחקלאות, להשקיע בסלים/קרנות מתמחות. המשקיע צריך לאתר סלים/קרנות שמתמחות באגרי ביזנס (Agribusiness) ולא בחקלאות (Agriculture) כי האחרונים הם סלי סחורות בעיקר, מאוד ספקולטיביים. 5 סלים כדוגמה, לפי התשואה בשנה האחרונה: COW, שהוא גלובלי הניב 20%, VEG-I ו CROP עם 15% תשואה, MOO ו-PAGG עם 10% תשואה. COW גם מובילה בגדול בחמש השנים האחרונות לפני CROP, MOO, VEGI ו-PAGG.

כידוע לקוראים אנחנו מאמינים בהשקעה לטווח הארוך בחקלאות ובמים כמובילה אבל ההערכות היום גבוהות אז למי שמעוניין שיבדוק היטב, יקבל החלטות, ימתין בסבלנות ואולי יתמזל מזלו ויהיה תיקון.

תגובות לכתבה(53):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    רועה צאן 06/06/2017 19:58
    הגב לתגובה זו
    איזה מ- 2 המטבעות היית בוחר להשקיע? תודה
  • שאלה מצוינת ליועץ ההשקעות שלך (ל"ת)
    שלמה גרינברג 06/06/2017 21:32
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    מה דעתך על מטבעות הביטקוין,איטריום, ריפל והאחרות? (ל"ת)
    יוסי 06/06/2017 18:00
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 06/06/2017 21:34
    הגב לתגובה זו
    למרות שמתמטית הביטקוין יקר מאוד
  • מתחילים להזכיר את בועת הצבעונים בהולנד (ל"ת)
    tulip mania 07/06/2017 10:28
  • 19.
    לגבי gild אנשי הפנים מוכרים את הנייר (ל"ת)
    שמשון 05/06/2017 20:16
    הגב לתגובה זו
  • Todd Hagopian 06/06/2017 10:24
    הגב לתגובה זו
    tinyurl.com/y84pkhky
  • חיים 06/06/2017 10:20
    הגב לתגובה זו
    כשאדם מחזיק 3.2 מיליון מניות ומוכר כול חודש 70 אלף - בצורה זו הוא מוכר גם בזמנים טובים וגם בזמנים פחות טובים (הם גם מקבלים אופציות) - גם אייל ולדמן מוכר במלנוקס. In a separate transaction on 3/1/2017, Martin John C, Officer sold 73,333 shares of the stock. The stock was sold at a price of $70.38, for a total worth of $5,161,206. Succeeding to the transaction Martin John C owned overall 3,126,636 shares of the stock.
  • 18.
    משה 05/06/2017 11:22
    הגב לתגובה זו
    השקל ממשיך להתחזק מול הדולר וכל ההשקעות בדולר מתאיידות. אפשר לסגור את הטור שלך בעיתון.
  • יש אפשרות אחרת, שתפסיק לקרוא ולהתבכיין (ל"ת)
    שלמה גרינברג 05/06/2017 16:25
    הגב לתגובה זו
  • משקיע מתחיל 05/06/2017 12:48
    הגב לתגובה זו
    ניתן לך לרשום טור שבועי. אתה נשמע כמו גאון פיננסי!
  • 17.
    נחום 04/06/2017 19:39
    הגב לתגובה זו
    שלום מר גרינברג, מה שלומך? באתר סיקינג אלפא מופיעה רק חלק משיחת הועידה של מגל. יש אולי באתר אחר שיחות ועידה?(באתר של מגל זה לא נמצא....)
  • 16.
    יורי 04/06/2017 18:44
    הגב לתגובה זו
    שלמה תודה .אופקו יורדת 50% ופרוסט קונה עוד ועוד.ידוע לך משהו על המניה?מה יודע פרוסט שהמשקיעים אינם יודעים?
  • שלמה גרינברג 05/06/2017 09:06
    הגב לתגובה זו
    כתבתי המון על החברה. מה פירוש ,"ידוע לך משהו על המניה? מה יודע פרוסט שהמשקיעים אינם יודעים? ". על המניה לא ידוע לי כלום אבל את החברה מכיר היטב, מיום היווסדה. "הבעיה" העיקרית של החברה היא שזו חברה שמוגדרת כ diversified healthcare company וכשמה כן היא, מפוזרת על תחומי בריאות רבים כך שקשה מאוד לאנליסטים להעריך נכונה ומשקיעים רבים נכנסים ויוצאים רק בגלל מה שנדמה להם שפרוסט עושה או לא עושה. חברות מסוג זה מוערכות, בד"כ, בהערכה נמוכה אבל כיוון שכאן מעורב אדם כפרוסט (שבבעלותו גם בית השקעות והוא מאוד אהוד בוול סטריט) המניה עולה ויורדת בעיקר בגללו ובגלל מה שמעריכים האנליסטים בעקבות התנהגותו. למה פרוסט קונה בירידות? למה לא? שיקנה בעליות? הוא היו"ר. המנכ"ל, המייסד והכול אז לפי הערכתו החברה מתומחרת נמוך. הוא אינו יכול כמובן לומר זאת כהודעה אז הוא מצביע בכיסו. אגב, לידיעתך, פרוסט עושה זאת בכול החברות בשליטתו, כולל טבע ופרוטאליקס (אז מכר מניות בעליות) בזמנו אבל זה לא אומר כלום לגבי העתיד. בקצור, OPKO חברה קשה מאוד לניתוח כלכלי נכון..
  • תודה על התגובה המנומקת. למדתי משהו (ל"ת)
    יורי 05/06/2017 10:18
  • 15.
    רואי 03/06/2017 19:45
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום,כרגיל הכתבות שלך מעניינות ומעמיקות - תודהרציתי לדעת האם תוכל לחוות דעה אולי אפילו סקירה לגבי השוק היווני (ובפרט על האג״ח מדינה שעלה 30% בחודשיים האחרונים, חברת החשמל היוונית PPC.AT, בנק פיראוס TPEIR.AT, ועוד...תודה
  • בכתבה הבאה אתייחס (ל"ת)
    שלמה גרינברג 05/06/2017 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    טבעוני 03/06/2017 18:57
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 12:07
    הגב לתגובה זו
    הכול חשוף תבדוק המספרים, תבדוק מהם הגורמים שלוחצים המניה מטה ואיזה גורמים עשויים ללחוץ מעלה ואז תחליט. היחיד שיודע "מה יהיה" זה היושב במרומים (ואפילו הוא טועה לעיתים תכופות) כול היתר צריכים לבדוק ולקבל החלטות
  • 13.
    ירדני 03/06/2017 18:56
    הגב לתגובה זו
    נכון. שאלו אותך כבר 100 פעם.אבל הנה שוב, gilead כל המספרים טובים כולל המון מזומן ודיב' די מסודר/בטוח של 3.2% ובנוסף נסחרת במחיר שפוי. מדוע יורדת כבר שנה?תודה רבה
  • חיים 04/06/2017 12:50
    הגב לתגובה זו
    Gilead Is An Undervalued Dividend Machine May 26, 2017 2:18 PM ET
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 12:02
    הגב לתגובה זו
    אז הגיעה (והסברתי זאת) למחיר בהחלט לא כלכלי או לא שפוי. אם תבדוק תגלה שחמשת המחקרים האחרונים, של קרדיט סוויס, גבלי, ברקליס, סטיפל ורוברט בירד ממליצים לקנות 3 מהם ב"קניה חזקה". המחיר היום, על פי הנתונים ומה שיש להם בצנרת, בהחלט שפוי (מכפיל קונצנזוס 2017 של כ 8). תבדוק ואם הגעת למסקנה שהמחיר אכן חשוב אל תסתכל על המגמה הנוכחית, זו החכמה בקניית מניות.
  • 12.
    אריאל 03/06/2017 18:11
    הגב לתגובה זו
    כותבים שמשתמשים במילים לועזיות כדי להראות שהם חכמים זה מגיעיל אותי
  • איחטיאנדר 04/06/2017 21:54
    הגב לתגובה זו
    שאתה *נגעל* מאנשים אחרים? לא נראה לך שיש דרך מכובדת יותר? שלמה בגיל שלך? ליצן.
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר על איחוד המגזר אלא על התגבשות מזוגית. גם טיפשים משתמשים במילים לועזיות, קח כדור נגד גועל.
  • צביעות 04/06/2017 12:47
    האקדמיה ללשון העיברית נתנה לעצמה פטור והחליטה שאין צורך להחליף את המילה הנל למילה עיברית. שלא לדבר כל כול ההנהלה של האוניברסיטאות עם גופים כמו סנאט, רקטור ועוד
  • 11.
    אהרון 03/06/2017 14:39
    הגב לתגובה זו
    שמעון פרס היה אחד ממקבלי התרומות הגדולים ממרק ריץ
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:45
    הגב לתגובה זו
    אם הייתי מפרט במי ג'וליאני חשד הייתי צריך לכתוב ספר
  • 10.
    CJ 03/06/2017 12:30
    הגב לתגובה זו
    במידה וכן הייתי שמח אם היית מביא מאמר כמו שאתה תמיד מביא על החברות עם פוטניציאל הצמיחה שמה לשנים הבאות. יש כמה חברות טובות שכבר שמעתי עליהן
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:43
    הגב לתגובה זו
    על איזה כנס אתה מדבר? יש כרגע את הכנס של ASCO
  • CJ 04/06/2017 12:10
    אני כבר רואה שיש חדשות טובות שמה מכל מיני חברות, אשמח אם תביא כתבה על הכנס הזה יש דור חדש לתרופות נגד הסרטן
  • 9.
    שלמה, אשמח לדעתך על מניות הברזל כגון : aks , x (ל"ת)
    שגיא 03/06/2017 12:18
    הגב לתגובה זו
  • נתתי דעתי פעמים הרבה, במיוחד על X (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/06/2017 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    Jar 03/06/2017 11:46
    הגב לתגובה זו
    היי שלמה מה דעתך על pot בהמשך למאמר ולמיזוג האפשרי בתחום אשמח לדעתך ?
  • שלמה גרינברג 05/06/2017 09:12
    הגב לתגובה זו
    בזמנו, כשניסתה לרכוש את כי"ל, כתבתי ארוכות על Potash שהיא חברת הדשנים הכימיים הגדולה בעולם. אם תצלול לבדיקה תגלה שלאחרונה האנליסטים מתחילים להבין שהחברה מוערכת בחסר. אולי בקרוב אכתוב על תחום הדשנים בנפרד
  • 7.
    אורן 02/06/2017 23:26
    הגב לתגובה זו
    שלמה, סלח לי על השאלה הטריוואלית. האם אתה יכול להסביר ולפרט איך ואיפה ניתן ללמוד ולהשיג את כל האינפורמציה שאתה מלמד עליה בצורה מרתקת ומדהימה ? מהם מקורות המידע הרלבנטיים והאפקטיבי ים לאנשים שמוכנים להשקיע וללמוד בצורה רצינית ולטווח ארוך ובהתאם לדעת לנתח ולתכנן השקעות לטווח ארוך ? תודה.
  • ושכחתי להוסיף, הכול על הרשת ובספריות (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/06/2017 11:32
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:32
    הגב לתגובה זו
    צריך לעבוד בוול סטריט שנים, צריך לחצות את האקדמיה שנים, זה הכול.
  • 6.
    אפי 02/06/2017 19:50
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ןחשובה. כפי שכתבת בהרחבה ,תחום האגרו רחב ומורכב. יחד עם זאת הייתי שמח להתייחסותך לתחום הדשנים בדגש על חברות כמו פוטאש הקנדית או כיל הישראלית. במיוחד לאחר שתחום זה נחבט לא מעט בשנים אחרונות. שבת שלום
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:30
    הגב לתגובה זו
    ואמשיך להתייחס. את כיל איני מכיר
  • 5.
    חיים 02/06/2017 13:52
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עם אבוגן שלנו,אם כל ההתפתחויות לא מתקדמת לשום מקום.
  • שלמה גרינברג 02/06/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    מדוע שלא תסתכל בעצמך על המספרים ותבין
  • שזה אומר? (ל"ת)
    ron 04/06/2017 09:22
  • 4.
    משקיע מתחיל 02/06/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה, כמו תמיד טור מרתק. הייתי שמח לשמוע התייחסות שלך לביטול הסכם האקלים "פריז". אני יודע שאתה תומך של הגישה הכלכלית של טרמפ. אם לפני עשור פחות או יותר היו וויכוחים בין מדענים בנוגע לעצם התחממות כדור הארץ ולגורמים לכך (מעשה ידי אדם או לא), בשנים האחרונות יש קונצנזוס מוחלט בין המדענים שאכן יש התחממות שנובעות מבני האדם. אם כך מה ההיגיון הכלכלי בביטול ההסכם? ברור שיש רווח פוליטי. אבל מעבר לכך? הרי לא יהיה ניתן לנצח לחדש את פעילות כריית הפחם בארה"ב ולהחזיר "עטרה ליושנה", שתעשייה זו תספק אלפי מקומות עבודה. גם אם הדבר יקרה ותחודש כריית פחם זה לא יחזיק מים לאורך שנים. מעבר לכך האם לא הייתה פה הזדמנות להזניק בעידוד ממשלתי חברות טכנולוגיה אמריקאיות חדשות שיובילו את המהפכה? העתיד נמצא באנרגיה נקייה וביטול ההסכם עלול להביא ליתרון במדינות אירופה ואסיה בנושא זה. לא כך? תודה, ושבת שלום.
  • שלמה גרינברג 02/06/2017 17:32
    הגב לתגובה זו
    אין שום קשר בין העובדה שרוב המדענים מסכימים על ההתחממות לבין הכתוב בהסכם ובנוסף טראמפ כלל אינו טוען שאין התחממות. הייתי מציע שתקרא ההסכם תחילה, תראה המטלות, סדרי הזמנים והעלויות ותבין מדוע לאורך כול מהלך הבחירות הבטיח טראמפ שיבטל החוזה, לא בגלל שאין התחממות אלא בגלל שבמילים פשוטות ארה"ב נדפקת בגדול, בדיוק כפי שהוא טוען. למה כולם צווחים ומייללים? כי זה טראמפ. לא ייתכן שארה"ב, שנושאת על גבה את העולם חופשי מזה 100 שנה, ששיקמה את אירופה, יפן, ווייטנאם , ש"מפרנסת" את סין ושעדיין משלמת עבור נאט"ו (הגנת אירופה) , יפן וקוריאה תצטרך לשאת גם בנטל הסכם מוזר זה שהושג רק לאחר שאובמה וקרי הסכימו לו כפי שהסכימו להסכם המוזר עם אירן בנושא אחר. טראמפ הוא איש עסקים והוא מנסה כעת לתקן עיוותים רבים ביניהם הסכם פריז. האמן לי כלום לא יקרה כי ללא ארה"ב ההסכם לא שווה את הדף עליו נכתב וכול הבכיינים יחזרו לשולחן המו"מ לתקנו. ואגב, שום אלטרנטיבה לא תיפגע בארה"ב, מה הקשר?
  • משקיע מתחיל 05/06/2017 12:50
    מציע שבנוף לטור כלכלי תרשום גם לטור אנליטי תרשום טור מאקרו כלכלי :)
  • 3.
    מתעניין 02/06/2017 09:49
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום, נהנה מאוד לעקוב ולקרוא את הטורים לאורך השנים. אשמח לשמוע את דעתך על ראדא לאחר הדוחות האחרונים. האם הדברים מתחילים לזוז בכיוון הנכון לאחר תקופה לא פשוטה?
  • שלמה גרינברג 02/06/2017 13:03
    הגב לתגובה זו
    צריך להמתין ולראות
  • 2.
    סקירה מעניינת ומקיפה. תודה! (ל"ת)
    אילן 02/06/2017 08:15
    הגב לתגובה זו
  • שלמה שלום מכיר את var ? (ל"ת)
    Rsi-69.10 03/06/2017 13:45
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 04/06/2017 11:29
    מכיר היטב, חברה וותיקה בתחום התוכנה הרפואית, ציוד וטיפול בסרטן. אפילו בקרתי אותם בנושא ה X-ray שבו המומחיות שלהם גדולה.
  • 1.
    אפי 01/06/2017 22:06
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להתייחס לתחום הדשנים בכללותו ואת מקומו במכלול המורכב של עולם האגרו כפי שהיטבת לתארו. אשמח אם תוכל להתייחס לחברות דוגמת פוטאש ואולי אפילו לחברת כיל שלנו. תודה
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.