בניין גלובס בראשון לציון
צילום: אלכסנדר כץ

תם הדיון בעליון בעניין מכירת 'גלובס'

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה גלובס

בית המשפט העליון סיים את הדיון בערעור שהגיש האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ' על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע למכירת עיתון "גלובס" לידיה של אלונה בר און, ביתו של מיסד העיתון, חיים בר און. שופטי העליון לא מסרו את החלטתם בתום הדיון וההחלטה הסופית תישלח לצדדים מאוחר יותר.

כזכור, במארס האחרון פסק המחוזי לטובתה של בר און, המחזיקה במניות מיעוט בעיתון, וזאת למרות שהצעתה בסך 106 מיליון שקל לרכישת 75% ממניות העיתון המוחזקות על ידי חברת מוניטין, שהיו בבעלותו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, היתה נמוכה מזו שהציע דוידוביץ' (110 מיליון שקל).

דוידוביץ' העלה בזמנו את הצעתו (אחרי הדיון בעניין) אך השופט אורנשטיין בכל זאת העדיף את הצעתה של בר און והורה לכונסי הנכסים לדווח לבית המשפט על קידום מימוש ההסכם לא יאוחר מה-15 באפריל. דוידובידץ' לא התכוון לוותר והגיש ערעור לבית המשפט העליון. צריך לציין כי בנוסף למניות מוניטין שבבעלותה, בר־און מחזיקה גם בזכות סירוב על רכישתן של יתר המניות בחברה בידי גורמים שלישיים.

נציגיו של דוידוביץ' מהמשרד של עו"ד אלי זהר אמרו בפתח דיון: "אם מסתפקים על אמרה של נושה מסוים שדי לו בהצעה זו משיקולים שלו, אנו בעצם מחבלים בשיקולי הרוחב. העובדה שאת ההליך הזה אי אפשר לבצע באופן פרטי, החוק אינו מאפשר לקחת את המניות הללו שבכינוס, המחוקק בנה מנגנון עם כללים מאד ברורים. היתה אמורה להיות תחרות על בסיס משותף, וזה לא קרה. יש הוצאות ותשלומים שיש לשלם בגין הגישור, בסך של מיליון שקל (אומרים באי כוה של אלונה בר און), את כל הדברים הללו אף אחד לא עומד, את אירוע המס אף אחד לא עומד".

לפי נציגיו של דווידוביץ', הליך ההצעה של בר און את גלובס, נעשה באופן מעוות לחלוטין. "לקחו השוואה אחת הציגו מספר - 106 מיליון שקל, שאלנו איפה זה מופיע ההתחייבות של משפחת בר און? אי אפשר למצוא בהסכם את המספר 106",מלינים נציגיו של דווידוביץ'. "אין את זה ולא בכדי אין את זה. לא בכדי ישיבות הגישור נמשכו ל-9 ישיבות. ידעו שמחלקים דיבידנד בעין יש אירוע מס, וידעו שבגללו לא נשאר כסף. אז מאיפה יביאו כסף? מקופת הכינוס. איפה נשמע דבר כזה?"

"ההנחיה המקורית של בית המשפט היה לקיים הליך של התמחרות. משיקול פרקטי ולא רק משיקולי הגינות. מה השיקול הפרקטי, כאשר באים לבית המשפט, יש שתי הצעות שמיתרגמות לכסף בר השוואה  כאן אי אפשר לעשות את זה. ההליך היה קלוקל. לא ביצעו התמחרות והפרו את כללי השוויון. איך אתם משווים".

"אין בהסכם הזה מילה אחת על 106 מיליון שקל. כאשר אומרים, אנחנו נחלק דיבידנד ממוניטין החזקות - אין הסבר כלל אם החברה יכולה לעמוד בחלוקת דיביבנד. אז מאין יבוא המימון לפעילות גלובס? כאשר יתכנס הדירקטוריון של גלובס לשקול האם לחלק לכונסים את הכספים האחרונים, מאין יבוא המימון לאמור היה להיות עבור פעילות גלובס? האם הדיביבנד הזה בסופו של דבר יחולק או לא? 14 מיליון שקל זה הדיבידנד במזומן שאמור להיות מחולק. בהסכם הזה מובעת דאגה מחלוקת הדיביבנד ולכן הדירקטורים מעוניין בביטוח מיוחד 'מה נעשה אם יבואו אלינו בטענות: איך חילקתם את הכסף האחרון שנותר בקופה של גלובס'? לכן, כאשר כמעט בכל אחד מהפרמטרים שבהצעתה של בר און מציגים כל מספר כ"משוער". אז באים לפה היום ומבקשים ברצינות שאפשר לאשר מכר של נכס בגין חבות מס לא ידועה, שאם היא תחול היא תחול על הכונסים, ומחלקים דיבידנד בעין... מה נעשה בהליכים האחרים?

קיראו עוד ב"בארץ"

"כאשר אני מונה את השיקולים אני לא מוצא שום סיבה לפסול את ההצעה של דבידוביץ' היא לא נופלת בכלום מאף הצעה אחרת", המשיך נציגו של דבידוביץ'. "בא דוידוביץ' ואמר בהסכם שאין לו כוונה לפטר עיתונאים, אין לו כוונה להתערב בתכנים... וכאשר התבקשה בר און להשוות את ההצעה היא אמרה באופן גלוי כי אין לה מסוגלות להתחייב לדבר הזה. אז כאשר משווים את כל היחסים האלה, שממשיכים להתקיים – יש הצעה יותר פשוטה במזומן שמחכה לכונסים".

עו"ד רוזובסקי, הכונס מטעם בנק לאומי: "אני בהחלט התכוונתי לפתוח בנושא ההצעה החדשה, וראיתי באופן מוזר את חברי מטיח בנו בכונסים האשמות די קשות. לא שינינו את טעמנו, ביושר ותום לב כאשר עמדו ההצעות זו מול זו, אמרנו זאת בבית המשפט, וכאשר בית המשפט שאל את געצנו להצעה החדשה, אמרנו ביושר ובהגינות כי ההצעה החדשה טובה יותר. חשבנו כי בית המשפט, בזה שהוא שואל תגובתנו, הוא מקבל את ההצעה. כאשר אנו משווים את שתי ההצעות עד ההצעה החדשה, חשבנו שיש יתרון קל להצעת אילקו (בר און), בנק פועלים שיתרת התמורה הולכת אליו, חשב כך, בנק לאמי חשב כך, מה ? כולנו בעלי שיקול דעת לוקה? העיתון בינתים מתנהל גם ללא בעלים ברור. עמדנו ביושר את עמדתנו בבית משפט, ולא שללנו הסדר אחד. למה דוידוביץ לא יכל להשמיע את הצעתו בדיון עצמו (של 110 מיליון שקל לעיתון – הצעה שניתנה בתום הדיון, ג.ב.ס)".

"אתה לא יכול לעשות היתמחרות כאשר יש לאחד הצדדים יש זכות סירוב. דבידוביץ הצעתו הראשונה היתה 50-60 מיליון שקל. אם היינו עושים התמחרות זה היה נגמר בהצעה הראשונה. אז הטיעון שלא עשו התמחרות – הוא חסר שחר. כל הגורמים האובייקטיבים, כולל העיתונאים, הכונסים, הנושים המובטחים – כאשר שוקלים את ההצעות כולם חושבים שיש לזו של בר און יתרון קל".

בנוגע לטענה כי הקופה של גלובס מרוקנת אמר רוזנסקי: "אני מאמין שלאילקו יש אינטרס לא פחות מדבידוביץ'. אז לשני הצדדים הקונים יש אינטרס לגיטימי להחזיק את הנכס".

הכונס מטעם בנק פועלים: "הודענו לבית המשפט שההצעה האחרונה של דוידוביץ היא עדיפה כלכלית, חשבנו כי זה נכון שבית המשפט יקבל את זה, ויותר מזה הצבענו על הוודאות והפשטות שבעסקה. יחד עם זאת, עד מתי יכול מתמחר להמשיך לנהל משא ומתן? בית המשפט סבר 'אחרי שהוא קובע שהדיון תם'. עבר פרק הזמן, זו החלטה לגיטימית בעיני. השחקנים מעוניינים לדעת מתי הליך נגמר. בנסיבות הללו ובפרט כאשר בית המשפט קמא אפשרו לדבידוביץ' לשפר את ההצעה, במהלך הדיון הוא בחר לא לעשות את זה, אז בהחלט אני מבין את החלטת בית המשפט ולא לקבל את הצעתו".

עו"ד בועז אדלשטיין ב"כ אילקורפ (בר און): "ניסו להביא את הנושא של יחסי עבודה. משפחת בר און נתנה הצעה מאד נדיבה, האריכה את ההסכם הקיבוצי של העיתונאים עד 2017, הניסיון לייצר איזושהי שונות היא מוגזמת. כל הליך ימשך עד אין קץ אם נאפשר למציעים להמשיך להתקוטט. כאשר אין בעל בית לעיתון הזה, אין מנכ"ל אין בעל בית – אנו מבקשים לאשר את פסק הדין של המחוזי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי