האתגר הכלכלי של צרפת - והנשיא החדש שלה
כמו המועמד השמרני פרנסואה פיון (שבו תמכתי בסיבוב הראשון) קראתי להצביע לעמנואל מקרון בסיבוב השני. על אף הביקורת שלי כלפי מקרון, לא הייתה לי כל התלבטות בינו לבין מארין לה פן. רבים דיברו, בצדק, על העבר החשוך של מפלגתה, אך לה פן הייתה מסוכנת בעיקר בגלל תכניתה הכלכלית ורעיונותיה במדיניות חוץ. היא רצתה בין השאר להעלות את ההוצאות הממשלתיות, לנקוט במדיניות מסחרית פרוטקציוניסטית, לפרוש מן האיחוד האירופאי, ולהתקרב לרוסיה. יישום המצע שלה היה מוביל לקריסה הכלכלית של צרפת ולמסירת המפתחות של האיחוד האירופאי לגרמניה..
אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני מקרון על הישגו המרשים. בגיל 39, הוא הופך לראש המדינה הצעיר בתולדות צרפת (הוא שבר את השיא של לואי נפוליאון שנבחר לנשיא ב-1848 בגיל 40). הוא גם המועמד הראשון שנבחר ללא תמיכה של אחת משתי מפלגות השלטון, אלא של תנועה חדשה שהוא הקים מספר חודשים לפני הבחירות. הוא אמנם נתמך על ידי הממסד התקשורתי, אך הקמפיין שלו היה מבוסס בעיקר על הרשתות החברתיות. בחור צעיר ומוכשר ניצח נגד כל הסיכויים ודחף הצידה את הממסד הפוליטי. הלוואי עלינו.
מה ניתן לצפות מילד הפלא? הוא הוכיח נחישות ויכולות בלתי רגילות. כאשר הוריו דרשו ממנו לשים קץ לרומן עם המורה שלו הוא סירב לוותר ואף ניתק את הקשר עם משפחתו, ובגיל 29 נשא לאישה את מורתו לשעבר כשהיא בת 54. הוא רצה להיות עצמאי כלכלית והשיג גם את זה: בזכות שלוש שנים מוצלחות בבנק רוטשילד, הוא נעשה מיליונר. במהלך הקמפיין, הוא הלך להיפגש עם פועלי מפעל שעומד להיסגר, נגד ההמלצות של יועציו הפוליטיים ושל שירותי הביטחון. "לא אכפת לי מה היועצים והשומרים אומרים, אני נכנס לגוב האריות" הוא נשמע אומר למטה שלו. דבר אחד בטוח: מקרון הוא אמיץ, נחוש ודעתן.
הוא יצליח כנראה גם להפריך את המוסכמות לגבי הבחירות לפרלמנט בחודש הבא. אכן, שיטת הבחירות מיטיבה עם מפלגות השלטון. אך המפלגה הסוציאליסטית בהתרסקות ורוב נבחריה נמלטים מהטיטאניק כדי להתמודד מטעם תנועתו של מקרון. גם אם השמרנים ינצחו, הרי שעיקר המחלוקת בינם לבין מקרון הוא על היקף הרפורמות הכלכליות. עם ממשלה שמרנית, מקרון רק יצטרך לצמצם קצת יותר את ההוצאות הממשלתיות ולהוריד עוד יותר את המס החברות. מה רע בזה?
- צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרון בעד לשמר את האיחוד האירופאי והאירו. הוא פתח את מסיבת הניצחון שלו עם ההמנון של האיחוד האירופאי (האודה לשמחה בסימפוניה התשיעית של בטהובן). הוא רוצה מגרמניה הקמת Eurobonds (שותפות בחובות), וכן שר אוצר ותקציב משותף ל-19 המדינות החברות באירו. אך גרמניה לא תסכים לזה לפני שצרפת ושאר המדינות ה"לטיניות" יבצעו את הרפורמות הקשות שגרמניה ביצעה בתחילת שנות ה-2000: לצמצם את ההוצאות הממשלתיות, להגמיש את דיני העבודה, ולהוריד את מס החברות. העמדה של אנגלה מרקל ברורה: היא תזרום עם הרעיונות של מקרון רק אחרי שהוא יעשה סדר כלכלי בבית. הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים, לעומת זאת, גמישים יותר. העמדה הגרמנית תושפע מן הסתם מתוצאת הבחירות הכלליות בספטמבר הקרוב.
עד כה, רוב הסקרים חוזים שאחרי הבחירות של ספטמבר, מרקל תוכל שוב להקים ממשלת קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים. בקונסטלציה כזו, גרמניה תדוש מצרפת רפורמות כלכליות אמתיות לפני כל צעד לכיוון העמקת האינטגרציה הכלכלית האירופאית שמקרון מבקש. לגרמנים יש סיבות טובות להיות ספקנים, שכן הצרפתים מעולם לא עמדו בהבטחות שלהם לבצע רפורמות כלכליות מבניות. אך יכול להיות שמקרון יפתיע. הוא הרי כבר הפתיע עם ניצחונו המדהים בבחירות.
- 2.אבשלום 12/05/2017 14:31הגב לתגובה זוצרפת היום מוסלמית. מקלט מדיני לטרוריסטים מוסלמים שיטבחו בצרפתים כבשגרה!!! די לכיבוש הרובע המוסלמי ע"י הצרפתים....תנו למוסלמים הכרה בזכויות הפשע והטרור
- 1.נוק. 11/05/2017 11:25הגב לתגובה זוצרפת הולכת להתרסקות כלכלית. לראשונה החובות גדולות מההכנסות בצורה קיצונית. המשבר של הנשיאות תסתיים בפיטוריו של מקרון.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
