התסריט של פסגות לגבי רפורמת המס של טראמפ

אורי גרינפלד | (3)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

לא מעט ביקורת הוטחה בימים האחרונים ברפורמת המס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם אם מהסיבה הפשוטה שכל מה שהממשל הציג במסיבת העיתונאים המתוקשרת היה לא יותר מדף A4 עם כמה בולטים. בשורה התחתונה, לא מדובר על הצעה קונקרטית לרפורמה אלא על המשך ישיר לקמפיין הבחירות ועל הצעה התחלתית למו"מ של טראמפ מול הרפובליקנים בקונגרס. בסופו של דבר, אנחנו בהחלט מעריכים שטראמפ יצליח להעביר רפורמת מסים אך גם שהרפורמה תהיה הרבה פחות מהפכנית ומשמעותית מכפי שהוא רוצה. קשה לפיכך להתייחס אליה כרגע יותר מידי ברצינות גם אם היא הוגדרה על ידי יועץ הנשיא גארי כהן כ"רפורמת המס המשמעותית ביותר מאז 1986".

ובכל זאת מהן הנקודות העיקריות שהציג הממשל?

מיסוי חברות:

1. הפחתת מס חברות מ-35% ל-15%, כולל לחברות קטנות בהן המס משולם באופן אישי על ידי הבעלים ולשותפויות.

2. מעבר למיסוי על בסיס טריטוריאלי.

3. מיסוי של 10% בלבד על הרווחים הכלואים במידה ויוחזרו לארה"ב.

מיסוי יחידים:

1.  פישוט של מערכת המס על הפרט. הקטנת מספר מדרגות המס מ-7 ל-3 בלבד (10%, 25% ו-35%) וביטול שיטת חישוב המס האלטרנטיבית (AMT).

2. העלאת מדרגת המינימום ל-24 אלף דולר לזוג.

3. ביטול פטורים שונים ממס, מס הירושה והמס שאובמה יצר כדי לממן חלק מההשקעות של רפורמת הבריאות.

התכניות יוצרת גירעונות ענק, אז מה הן האופציות שמונחות על השולחן?

העלות של כל הצעדים המופיעים מעלה (תחת הנחות מסוימות שכן אין עדיין פרטים) מסתכמת בכ-6-5 טריליון דולר על פני עשור. המשמעות היא גירעון מבני של 6% מהתוצר במקום 3% כיום. חשוב להבין שהמשמעות של גירעון מבני היא שבמידה והמשק האמריקאי יכנס להאטה ותקבולי המיסים יקטנו הגירעון יהיה גדול הרבה יותר. לאלו מכם שחושבים לעצמם "בסדר, אבל אם תהיה צמיחה מהירה אז הגירעון יהיה נמוך יותר" נזכיר שהמשק האמריקאי נמצא כבר היום במצב של תעסוקה מלאה. אין צמיחה מהירה יותר (לאורך זמן). זה הכי טוב שיש.

נקודה זו משאירה אותנו עם 3 אופציות עיקריות:

אופציה א': להתנהל עם גירעון גבוה. אפשרות זו נראית בלתי סבירה בעליל שכן קשה לראות כיצד הרפובליקנים מאפשרים לממשל להתנהל עם גירעון כל כך גבוה. עם זאת, במידה ואנו טועים בהערכה זו, יש לציין שמדובר על הכפלה של היקף הנפקות האג"ח של ארה"ב, מה שעלול להוביל לעליית תשואות. לכן, תרחיש זה הוא כנראה לא משהו לשוק האג"ח. לשוק המניות מדובר על תרחיש עם השפעות מנוגדות אבל הנטייה להערכתנו היא לצד החיובי שכן ההשפעה החיובית של הפחתות המס השונות תהיה כנראה חזקה יותר מההשפעה השלילית של עלייה קלה בתשואות. בכל מקרה, תרחיש זה הוא בעיקר בדיוני.

אופציה ב': הממשל יחפש לייצר מקור הכנסה אחר כדי לממן את הפחתות המיסים. אפשרות זו היא המסוכנת ביותר לשווקים שכן הדרך הסבירה ביותר בה ינקוט הממשל על מנת להגדיל את ההכנסות ממיסים היא על ידי נקיטת צעדים פרוטקציוניסטים כמו העלאות מכסים ו/או הטלת מס גבולות. צעדים כאלו הם מאוד אינפלציוניים ועלולים להביא את הפד להעלות את הריבית מהר יותר ומכך לעליה חדה בתשואות. במקרה כזה גם שוק המניות יסבול שכן המעבר לעולם בו הריבית כבר לא נמוכה עלולה להיות טראומטית למשקיעים. בקיצור מדובר על תרחיש רע למניות וממש רע לאג"ח.

אופציה ג': המו"מ בין טראמפ לקונגרס יוביל למסמוס של חלק משמעותי מהרפורמה כך שבסופו של דבר העלות של התוכנית תסתכם בלא יותר ממחצית ממה שמוערך כיום. במילים אחרות, המיסים יופחתו אבל פחות והתהליך כולו ייפרס על פני מספר שנים. תהליך זה, שנראה לנו כסביר מאוד, צפוי להימשך מספר חודשים כך שהרפורמה של טראמפ, לאחר השינויים, תוצג רק לקראת סוף השנה ותאושר רק בתחילת שנה הבאה. מבחינת השווקים מדובר על תרחיש חיובי לשוק האג"ח שכן הפד יוכל להמשיך ולהעלות את הריבית בקצב איטי מאוד. לשוק המניות תרחיש כזה עלול להכביד בטווח הקצר שכן השווקים מחכים לרפורמה משמעותית יותר אבל לאחר תיקון קל ותמחור מחדש, מדובר על כיוון חיובי גם לשוקי המניות בטווח הבינוני ארוך.

צמיחה איטית בארה"ב

נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון בארה"ב אכזבו והראו שהמשק האמריקאי צמח ב-0.7% בלבד (מונחים שנתיים), זאת לעומת צפי לצמיחה של 1.0%. אפשר לנסות ולנתח את הנתונים (האטה בצריכה הפרטית שצמחה ב-0.3% בלבד לעומת גידול מהיר של 10.4% בהשקעות בנכסים קובעים) אבל חבל על המאמץ. מאז 2011 הצמיחה הממוצעת ברבעון הראשון עמדה על 0.9%, זאת לעומת צמיחה ממוצעת של 2.4% בשאר הרבעונים. במילים אחרות, ניכוי העונתיות של ה-BEA (הגוף שמפרסם את הנתונים) כנראה לא עובד כמו שצריך והנתונים פשוט לא טובים. מסיבה זו בדיוק גם התגובה לנתונים בשווקים היתה פיהוק אחד ארוך וההסתברות הגלומה להעלאת ריבית ביוני הקרוב לא השתנתה ועומדת על 69.7%.

העלאת ריבית באירופה? תחשבו שוב

מאז ספטמבר האחרון האינפלציה בגוש האירו התחילה להרים את הראש ועלתה מ-0.2% ל-1.9% כיום. כמעט במקביל, הציפיות לסיום ההרחבה הכמותית של ה-ECB ולהעלאת ריבית בגוש האירו הלכו והצטברו עד כדי כך שהשוק מגלם כיום שהעלאת הריבית הראשונה בגוש האירו תגיע תוך שנתיים, זאת לעומת 5 שנים בספטמבר. תופעה זו נראית מעט מוזרה בעינינו ולהערכתנו מדובר על תקוות שווא וזאת מכמה סיבות:

1. אמנם ה-ECB צמצם כבר את היקף רכישות האג"ח אבל לא מדובר על תהליך (כמו ה-Tapering של הפד) אלא על אירוע חד פעמי שנועד לפתור את מגבלת ההיצע שעמדה בפני ה-ECB בשל מחסור באג"ח גרמניות.

2. בניגוד לארה"ב, העליה באינפלציה באירופה היא לא יותר מתוצאה של אפקט הקצה של מחירי הנפט. אינפלציית הליבה בגוש האירו נורתה נמוכה וצפויה להיוותר נמוכה עוד זמן רב מכיוון ששיעור האבטלה בגוש עדיין גבוה. לכן, תוך מספר חודשים גם האינפלציה הכללית תרד חזרה לרמות שקרובות יותר ל-1% מאשר ליעד של ה-ECB (קצת מתחת ל-2%).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 01/05/2017 15:05
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להביא סחורה כזאת. תודה
  • 2.
    איך שלא תסתכל על זה המצב מסריח יותר ממריח (ל"ת)
    כותב 01/05/2017 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנליסטית 30/04/2017 12:29
    הגב לתגובה זו
    לכתוב...הרבה מלל ללא משמעות

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".