הרצת המניות בפסגות: השופט כבוב גזר על 2 הנאשמים עונשי מאסר חסרי תקדים

עונשי מאסר ממושכים וקנסות כבדים. מהפרקליטות נמסר: "גזר הדין משמש תמרור אזהרה לבעלי תפקידים"
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה פסגות

שופט בית המשפט המחוזי בת"א חאלד כבוב גזר היום עונשים כבדים וכנראה חסרי תקדים על שני הנאשמים בפרשת הרצת המניות בבית ההשקעות פסגות. כבוב גזר 4.5 שנות מאסר על דוד אדרי (54), סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בפסגות, ו-2.5 שנות מאסר (30 חודשי מאסר) על שי בן דוד, מנהל חדר המסחר לשעבר בפסגות, שהורשעו בשלושה אישומים שונים בעבירות הרצת אג"ח ומרמה. בנוסף, על אדרי נגזר קנס של 4.5 מיליון שקל ועל בן דוד 1.75 מיליון שקל. 

כבר בתחילת דבריו של השופט כבוב היה ברור שהכיוון הוא ענישה חמורה. "התגמול הישיר של דוד אדרי, סמנכ"ל הברוקראז' של פסגות, ושל שי בן דוד, מנהל חדר המסחר, בעקבות התרמית עמד על מיליוני שקלים", כך אמר כבוב והוסיף כי פרשת הרצת המניות בפסגות היא חמורה יותר מפרשת הרצת המניות בחברת מנופים (אז נשלח ג'קי בן זקן ל-3 שנות מאסר).

כזכור, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן אדרי כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות, בעוד שבן דוד כיהן כמנהל חדר ברוקראז' בפסגות. הנאשמים פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת מכרז החלף שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. לפי התכנית המשותפת, בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקאות רבות, בהיקפים גדולים, על מנת להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתכנית המשותפת, פעלו אדרי ובן דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה לו זכו הנאשמים במכרז, והשיאו לפסגות רווחים משמעותיים.

באישום נוסף נאשמו השניים בביצוע עסקאות בהיקפים גדולים במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן, וזאת על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק. לפי אישום שלישי, אדרי ביצע פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים כלפי פסגות. בדצמבר 2008 רכש אדרי אג"ח לחשבונו הפרטי, ולאחר מכן ביצע במשך כשלושה שבועות רכישות מסיביות של אג"ח זה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, במטרה להעלות את שער האג"ח. לאחר מכן, הקדים ומכר את האג"ח תוך גריפת רווחים משמעותיים, ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו.

מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נמסר: "מדובר בפרשה חמורה העוסקת ביכולתם של גופים פיננסיים גדולים להשפיע על שוק ההון לתועלתם הפרטית של בעלי התפקידים המכהנים בהם. אותם בעלי תפקידים הם שומרי הסף, מתפקידם לנהוג בניקיון כפיים, אחרת יפגעו בצורה ממשית באמון הציבור בשוק ההון. לאחר חקירה מסועפת ומורכבת הובאו הנאשמים לדין, הורשעו והיום אף נגזרו עליהם עונשי מאסר משמעותיים, לצד קנסות גבוהים. הפרשה נושאת השפעה על תקינות והגינות שוק ההון, כאשר במסגרתה נקבע כי האיסור לביצוע פעילות תרמיתית משתרע גם על פעילותם של גופים מוסדיים גדולים. כך, גזר הדין משמש תמרור אזהרה לבעלי תפקידים וגופים גדולים אשר בעתיד יבקשו להשתמש בכוחם הרב לצורך השפעה פסולה על השוק, ומעיד כי אלו לא יתחמקו מן הדין גם בחלוף זמן מביצוע העבירות".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לב עמיץ 27/04/2017 16:56
    הגב לתגובה זו
    הם פושעים, רוצחים, מחבלים, הם גונבי הפנסיה שלנו ושל ילדינו ונכדיינו.יש לרמוס אותם. כל הכבוד לשופט האמיץ. מקווה שזה ירתיע גנבים הבאים
  • 7.
    קוקו 27/04/2017 14:39
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי אם שם יותר פולני אולי היה מקבל עבודות שירות של 6 חודשים אבל למרוקאים יש תעריף מיוחד וכבוב הוא שופט של הממסד...
  • 6.
    מה שמותר לבנק ישראל (ל"ת)
    כישלון מקומי 27/04/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מושיקו 27/04/2017 12:39
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו 2 הנוכלים האלה, בנק ישראל משתמש שימוש פסול ברכישת דולרים ובקביעת הריבית במשק. אלא מאי, התערבות אחת לא חוקית (ובצדק) והשנייה היא אותו סוג תרמית, אך בחסות החוק!!!
  • 4.
    אולי אינטרסים זרים-אישיים (ל"ת)
    ישרא 27/04/2017 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בדואי ? 27/04/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
    זה פיל עם אינטרסים לא ישראלים
  • 2.
    אלו עונשים זה בדיחה בארצות הברית היו מקבלים 20 שנה (ל"ת)
    תום 27/04/2017 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חאלד 27/04/2017 10:27
    הגב לתגובה זו
    כשזה מגיע לבעלי החברות הוא רחמן בן רחמנים,ראו נאשמי פרשת "גבעוני" ו"הבי" שקבלו עונשים מגוחכים.
  • יעל 27/04/2017 12:55
    הגב לתגובה זו
    יגרמן נדון באותה פרשה לשש שנות מאסר! הבי נדון למאסר וגם גבעוני נדון לשנתיים. אתה פשוט מבולבל. כנראה שלקחת את הכדור הצהוב הבוקר (במקום האדום). כדאי לברר עובדות לפני שאתה מברבר עצמך לדעת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).