דו"חות קסטרו: יציבות ברווח הרבעוני; גידול של 19% ברווח השנתי
חברת קסטרו 0.98% פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר רשמה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים וחצתה לראשונה את רף מיליארד השקל בשורת ההכנסות. ברקע לדו"חות עולה המניה בכ-0.3% ומשלימה יום 6 רצוף של עליות.
בנוגע לרבעון הרביעי רשמה חברת האופנה סך ההכנסות של 272 מיליון שקל לעומת כ-249 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המשקף גידול של כ-9%. שורת הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכמה בכ-164 מיליון שקל, לעומת כ-153 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המהווה גידול של כ-8%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-29 מיליון שקל, לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-18%.
בשורה התחתונה שמרה חברת קסטרו על יציבות עם רווח נקי של כ-22 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
לגבי שנת 2016 כולה רשמה החברה גידול של 10% לסך הכנסות של של כ-1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-917 מיליון שקל בסיכום השנה המקבילה אשתקד. שורת הרווח הגולמי הסתכמה ב-2016 בכ-600 מיליון שקל, בהשוואה לכ-541 מיליון שקל בשנת 2015, המשקף גידול של כ-11%. גם ברווח התפעולה רשמה קסטרו צמיחה של 23% לסך של 64 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל בסיכום שנת 2015.
בשורה התחתונה רשמה קסטרו רווח נקי של 48 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת, בהשוואה לרווח של 40.5 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-19%.
נציין כי תוצאותייה של קסטרו בשנת 2016 אינן כוללות את השפעת רכישתה של רשת אורבניקה (50%) שהתבצעה בחודש אוגוסט האחרון תמורת 90 מיליון שקל. יחד עם זאת, בחברת קסטרו טענו כי קבוצת החברות של החברה החלה לתרום לתוצאות החברה במהלך הרבעון הרביעי.
בתוך כך, גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו התייחס לתוצאות ואמר כי ""אנו שבעי רצון מהתוצאות שהצגנו לשנת 2016. שנת 2016 היתה שנה מצוינת עבור החברה עם צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים. התוצאות הינן פועל יוצא של ישום האסטרטגיה העיסקית של החברה להרחיב את פעילותה בפרט ולהמשיך לבסס את מעמדה כחברת האופנה המובילה בישראל בכלל. קסטרו ממשיכה להשקיע משאבים רבים בקידום המותג והרחבת היקפי פעילותו. השנה השלמנו שתי עסקאות אסטרטגיות הכוללות רכישת נתח משמעותי בקבוצת החברות שמונה את קרולינה למקה, הודיס, טופ טן ואקססורייז ומחצית מרשת אורבניקה אשר תרמו בצורה חלקית בלבד לתוצאות השנה. אנו מאמינים כי לרכישות אלה פוטנציאל גדול אשר יאפשר לנו צמיחה נוספת מעבר לצמיחה הצפויה בקסטרו בשנים הבאות".
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
