ועדת המשנה לקידום טכנולוגיה לאנרגיה מתחדשת, קיימה אתמול דיון בו הוצג דו"ח של מכון המחקר בכנסת שהראה כי בישראל נכון לסוף 2016, ישנם 310 בניינים העומדים בתקן הבנייה הירוקה, כאשר 85% מהם בנייני מגורים. בדו"ח הובאה לראשונה טיוטת מסקנות צוות בין-משרדי בנושא, שהמליצה כי תקן הבנייה הירוקה יחול באופן הדרגתי וראשית יהפוך מחייב במבני ציבור, תוך שכרגע אין כל הסכמה בעניין מבני המגורים. התאחדות בוני הארץ (הקבלנים): "אנחנו מתנגדים לחיוב של התקן הירוק בסקטור המגורים. יש קושי לכמת את עלות התועלת של התקן". יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן: "אין מחלוקת על חשיבות הבנייה הירוקה להפחתת גזי חממה, להפחתת הזיהום בכלל ולחשיבות איכות החיים והבריאות של מי שגר באותו בית וסביבה. העניין הוא הרצון וההירתמות של המשרדים השונים ואנחנו כאן כדי לדון איפה הדברים עומדים". במהלך הדיון הציגו את טיוטת המלצות ועדת היגוי בין-משרדית להכנת תכנית פעולה מפורטת לקידום בנייה ירוקה. על-פי הטיוטה תקן הבנייה הירוקה יוחל באופן הדרגתי כתקן מחייב על מבני ציבור (כולל מבני חינוך), מבני מסחר ומשרדים. לעומת זאת, לא התקבלה הסכמה בדבר החלת התקן על בנייני מגורים, בין השאר, הסבירו כי זאת בשל מדיניות ממשלתית המתמקדת בהוזלת מחירי הדיור והגדלה מהירה של מלאי יחידות הדיור.   הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הציגה כי 3 גופים ממשלתיים אימצו את התקן הממשלתי לבנייה ירוקה – משרד הביטחון, משרד התיירות ומנהל הדיור הממשלתי. עוד הציגה בינייש כי "אחוז הבנייה הירוקה מכלל שוק הבנייה בשנת 2015 בישראל עמד על בין 7 ל-10% מכלל הבנייה. ישראל ניצבת בתחתית הרשימה, כאשר במקביל השיאנית היא דרום אפריקה עם41%, בהודו עמד האחוז על 37%, בברזיל על 29%. גם במסגרת אחוז חברות הבנייה שעוסקות בבנייה ירוקה נציבת ישראל מאחור עם חברות בודדות בתחום, בעוד ברחבי העולם התחום צובר תאוצה ועשרות אחוזים מהחברות עוסקות בתחום". "אנחנו מדברים על תוספת של מיליון וחצי יחידות דיור עד 2040, דרך יישום של בנייה ירוקה אנחנו יכולים לסייע ולעמוד ביעד ההבטחה האנרגטית של המגזר המבני" ציינה בינייש שהצביעה גם על ההשקעות הגדולות בעולם בתחום ובתמרוצו, בניגוד לישראל: משקל הבנייה הירוקה בכלכלה העולמית עלה מ-26 מיליארד דולר ב-2005 לכ-606 מיליארד דולר ב-2016.  אינג' חמוטל בן יעקב, התאחדות בוני ישראל הדגישה את העלויות של הקבלנים במידה ויוחל תקן מחייב: "אנחנו מתנגדים לחיוב של התקן הירוק בסקטור המגורים. יש קושי לכמת את עלות התועלת של התקן, יש הרבה פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון, זה גם תלוי פרויקט ויזם. קבלן שעושה זאת בפעמים הראשונות עולה לו הרבה יותר, שמדינת ישראל תיתן תמריץ שלא מגלגל את זה רק על הקבלן המצב ישתנה. צריך לייצר מנגנון של תמריצים כספיים שיהיו כדאיים לקבלנים".  אחוז הבנייה הירוקה מכלל שוק הבנייה בשנת 2015 פארן הוסיפה, "יש לנו פה הזדמנות לשנות את בסיס צריכת האנרגיה של מדינת ישראל, שעיקרו בניינים. בניגוד לעולם ישראל עדיין מדשדשת מאחור - אין לנו ראייה אסטרטגית, הראייה היא של כמה יחידות דיור נבנה ולא של איכות הבנייה ושל החיים של אלה שחיים בדירות שנים רבות קדימה. אני רואה את תאוצת הבנייה כהזדמנות, גם להורדת יוקר המחיה, מנגד המדיניות והתמריצים מועטים. מבנים עם דירוג אנרגטי נמוך צריכים להיות יעד ממשלתי. אם לא נלך בכיוון הזה נמצא עצמנו בעוד 10 ו-20 שנה עם צורך בהקמה של הרבה מאוד מתקני אנרגיה שיכולים להתייתר. אנחנו קוראים לממשלה – להכניס את הבנייה הירוקה וחוסכת האנרגיה לתוך הליכי הבנייה של ישראל בצורה שתאפשר את התפתחות התחום הזה". ח"כ מנואל טרכטנברג גם כן דיבר במהלך הדיון ואמר: "במדינת ישראל יבנו בעשור הקרוב יותר מחצי מיליון יחידות דיור. זה עיצוב מחדש של הסביבה האורבנית ל-50 שנה הקרובות אם לא מעבר לזה. זו מדינה אחרת, השאלה איזו מדינה אנחנו בונים. בשל המחדל המתמשך בנושא הדיור, כיום כל העיסוק הוא באיך להוריד מחירים ויהי מה. אין צורך במבקר מדינה, זה קורה לעיננו יום יום, אנחנו הולכים והורסים את הסביבה הפיזית, האנרגטית והאורבנית של מדינת ישראל". אדריכל דן רוטשילד, משרד הבינוי והשיכון דיבר על הקושי ליישם את התקן בתכנית 'מחיר למשתכן כשם ייקור הבנייה כתוצאה מכך: "קוד הבנייה המתגבש יחייב אלמנטים ירוקים וחסכון באנרגיה, במחיר למשתכן מחייבים זיגוג כפול בכל הדירות, מחייבים תג של אנרגיה, בחרנו כמה אלמנטים - זה יקר את הדירה בין 500 ל-1500 שקלים, לא היה רצון לייקר יותר"