הבורסה במשבר? תראו לאן הציבור מזרים גם השנה מיליארדים - ובאיזה סגנון
רגע לפני סוף השנה וכאשר המגמה רק הולכת ומתחזקת, אפשר כבר להתחיל לסכם - שנת 2016 הייתה שנה נוספת שבה הזרים הציבור כסף גדול לקרנות המנייתיות כאשר הכיוון הוא המניות בבורסה בת"א (גם השנה).
לפי נתונים שריכז מורן צביק ממיטב-דש, מתחילת החודש הנוכחי (6 ימי מסחר) הזרים הציבור 274 מיליון שקלים לקרנות המנייתיות, כך שמתחילת השנה הסכום שהוזרם לקרנות אלו מטפס ל-2.06 מיליארד שקלים. ובקצב הזה, נראה ש-2016 תעקוף את היקף הגיוסים שנרשמו בקרנות המנייתיות בשנת 2015 שעמד על 2.47 מיליארד שקלים. שנת 2014 עדיין מככבת עם גיוסים של 3.5 מיליארד שקלים בקרנות המנייתיות. וכך, בסיכום 3 השנים האחרונות הקרנות המנייתיות גייסו סכום נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקלים.
אבל לאן באמת זרת הכסף? מעניין לראות שהשנה נרשמה שונות גדולה בין הקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל לבין אלו שמשקיעות במניות בת"א. בעוד הקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א רשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים, הקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל רשמו פדיונות של 1.23 מיליארד שקלים. כלומר אין ספק שהציבור הראה העדפה למניות בת"א. עוד נציין כי הקרנות הגמישות רשמו גיוס של 1.67 מיליארד שקלים (אפיק בו יש קרנות מנוהלות בלבד). צריך לציין שבעוד בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א מעל 90% מהגיוסים היו לקרנות מנוהלות, בקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל נרשמו גיוסים של 765 מיליון שקלים בקרנות המחקות מול פדיונות של כ-2 מיליארד שקלים בקרנות המנוהלות. כלומר בארץ הציבור מעדיף קרנות מנוהלות, ואילו בחו"ל ההעדפה היא קרנות מחקות. ייתכן שאת השונות הזו ניתן להסביר בהטיה שגורמות מניות כמו טבע ופריגו בארץ (2 מניות שעיוותו השנה את תשואת המדדים המובילים).
- 4.ירקרק 12/12/2016 09:34הגב לתגובה זוזה פשוט מגוחך שהמדד המרכזי בארץ הוא למעשה מדד פארמה (מעל 30%) ולמרות הזרמות של מליארדים לבורסה מהציבור - המדד עדיין לא מצליח להתרומם אחרי שנפל 20% מהשיא. מישהו בהנהלת הבורסה חייב לתת את הדין
- 3.יוסי בר 12/12/2016 08:17הגב לתגובה זוכל הכסף שהוזרם לשוק ההון הגיע מכסף פנסיוני ומחיוב חוקי להפריש לשוק ההון את העתיד שלך, ככה שלא הייתה הגדלה ריאלית אלא רק הלאמה של כסף ציבורי עתידי כלפי אנשי שוק ההון שמחזיקים בכל כוחם את הפרימידה הציבורית הגדולה בישראל
- 2.נגמר המשבר 11/12/2016 14:56הגב לתגובה זויודע צדיק נפש בהמתו. והוא עוד יעלה את המס על הבורסה ל 30% . חכו ותראו מה יקרה עם כחלון שמבריח משקיעים לבורסה כשהכלכלה פה תתרסק הבורסה תהיה בשיא השיאים העם טיפש וביבי גם יודע את זה.
- 1.טריאל 11/12/2016 14:55הגב לתגובה זוהכסף של הציבור בנדלן
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
