הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
פרשנות

2 מסקנות מהניצחון המוחץ של טראמפ

גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', על הנשיא הבא של ארה"ב, והמסקנות שיש להסיק מהתוצאות
גלעד אלפר | (23)
נושאים בכתבה בחירות ארה"ב דונלד טראמפ

לא היה בהיסטוריה של ארה"ב מועמד לנשיאות שנאלץ להיאבק במפלגה היריבה, ב-95% מהתקשורת הממוסדת ואפילו במפלגתו שלו. דונלד טראמפ לא רק שנאלץ לעמוד במצב חסר התקדים הזה, הוא גם ניצח למרבה התדהמה. יש 2 מסקנות ראשוניות שאפשר להסיק מההישג שלו.

 

מסקנה ראשונה: המדיניות הכלכלית של ממשל אובמה ושל הפד, היא בבחינת כישלון קולוסאלי. כיצד יודעים שהמדיניות הזאת נכשלה? אפשר להסתכל בשלל מדדים כלכליים שמראים שההתאוששות הכלכלית שארה"ב חווה מאז משבר 2008 היא האיטית בהיסטוריה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אפשר למשל להצביע על השיעור הנמוך של ההשתתפות בכוח העבודה, או על העלייה החדה בחוב הלאומי. אבל ההוכחה הברורה ביותר שאובמה נכשל היא שהציבור העדיף מועמד כמעט-מהפכן כמו טראמפ על פני מועמדת הממסד, ממשיכת דרכו של אובמה.

 

עיקרי המדיניות הכושלת של אובמה והפד הם ריבית אפסית, שפיכת טונות של כסף זול לתוך הכלכלה, תקציבים גירעוניים ותנופה של רגולציה וחקיקה אגרסיבית בניסיון לנהל ולהסדיר את כלכלת ארה"ב, על חשבון כלכלת השוק. יש לציין שהאשמה איננה תלויה באובמה בלבד או באלה שמנהלים כיום את הפד. ארה"ב, שפעם הייתה ידועה במידת הליברליות הכלכלית שלה וכיום נגררת מאחורי מדינות כמו שוויץ והונג-קונג, התחילה בנתיב ההרס הארוך הזה לפני שנים רבות. יש שיאמרו שהשבר הגדול הגיע עם סגירת חלון הזהב בשנת 1971, יש שייתלו את האשם ב"חברה הגדולה" של ג'ונסון בשנות ה-60, ויש שילכו הרחק לאחור להובר ורוזוולט בשנות ה-30.

 

כך או אחרת, אובמה, בניגוד לתדמית שבנה לעצמו ב-2008 כמעין סוכן של שינוי, לא עשה יותר מלהאיץ בנתיב ההרסני שנשיאים אחרים החלו לפניו. אפשר לקוות שטראמפ יתחיל לתקן את כלכלת ארה"ב. אלמנטים מרכזיים במצע של טראמפ, כמו קיצוץ מסיבי בשיעור מס חברות ודה-רגולציה רחבה נותנים סיבות לאופטימיות. אלמנטים אחרים, כמו דיבורים על הטלת מכסים, מהווים סיבות לדאגה. אבל לפחות כעת ברור לכולם, שמשהו מאוד מרכזי בכלכלת ארה"ב דורש תיקון דחוף, וההכרה הזו היא חולייה ראשונה הכרחית בתהליך.  

 

מסקנה שנייה: מבחירתו של טראמפ לנשיאות היא שהתקשורת הממוסדת - mainstream media - איבדה את יכולתה לשלוט בדעת הקהל. הטיפול שטראמפ קיבל מהתקשורת האמריקאית הממוסדת היה עוין בצורה קיצונית. אפילו רשת פוקס המזוהה עם המפלגה הרפובליקאית תמכה בו רק בחצי פה. העימות המתוקשר שלו עם מייגן קלי מרשת פוקס מדגימה את הנקודה.

 

למזלו של טראמפ, האינטרנט, המדיה החברתית, בלוגים, וויקיליקס, כולם הגיעו לרמה של בשלות, שאפשרה להציב אופציה דמוקרטית, מבוזרת ועצמאית לתקשורת הממוסדת. אפשר להניח שאם האימיילים, שחשפו לכאורה את מידת השחיתות של החבורה שמקיפה את קלינטון, היו מגיעים לעורך הראשי של עיתון קונבנציונאלי, לעולם לא היינו שומעים על קיומם והסודות היו נשמרים. אך בעידן המבוזר של האינטרנט - עידן וויקליקס - אין כבר עורכים ראשיים שיכולים לוודא שהציבור יישאר בבורותו.    .

המדיה החברתית, בעיקר טוויטר, יוטיוב, ופייסבוק נתנו פתחון פה וסיפקו פלטפורמה לתומכיו של טראמפ, תומכים שלפני 15 שנה לא הייתה להם גישה לזירה הציבורית. אתרי חדשות ובלוגים כמו דראדג', זירוהדג' או ברייטברט מספקים אלטרנטיבה לאתרים כמו ניו-יורק טיימס. בקיצור, הליברליזציה בהבעת הדעה שברה את המונופול של המידע, וחיסלה את יכולתו של הממסד לשלוט על המחשבות של האזרחים. בשורה טובה מזו אין.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אזרח מתון 11/11/2016 15:10
    הגב לתגובה זו
    הסמאל מסתיר שאין לו קווים אדומים מול הערבים. מול המסתננים הבלתי חוקיים ( רק לארץ חוקי להסתנן) האם יש סמאלן הוגן שיצהיר מה הקווים האדומים שלו ????
  • 17.
    הרי 10/11/2016 09:06
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים-"מומחים"למיניהם בכלכלה ומאחזי עיניים למיניהם -מזכויות אדם"-למעשה לזכויות הטירור וזכויות מהגרי עבודה מוסלמים -וכל מה שפוגע בבטחון המדינה ואזרחיה- מתאים לשמאל ההזוי..
  • אזרח מתון 11/11/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
    הסמאל הערמומי מסתיר את העובדה שאין לו קווים אדומים. הסמאל מעדיף לנקות את הארץ מיהודים ולנשק את מנהיגיי הערבים כאחמד טיבי (שבז להם)
  • 16.
    "ציבורים במדינות אחרות" - איזה אנדרסטייטמנט! תגיד ישראל (ל"ת)
    איציק 09/11/2016 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    כג 09/11/2016 17:30
    הגב לתגובה זו
    אליו בתור פליטים מוסלמים . אף מדינה מוסלמית - לא ערב הסעודית, לא כווית ולא הנסיכויות לא היו מוכנות לקלוט את "אחיהם" ולא בכדי, כשסדאם חוסיין פלש לכווית חגגו הפלשתינאים שחיו ועבדו שם. לבנון שנקראה שוויץ של המזרח התיכון הבריחה את הנוצרים השלווים לטובת מחבלים צמאי דם. הבריטים עשו את הברקזיט, האמריקאים בחרו בטראמפ, מרקל הפכה למאוד לא מקובלת כי לכולם ברור שההגירה הרסה את חייהם. הפוליטיקלי קורקט עולה בחיי אדם ובאיכות חיי אדם
  • 14.
    מאיר 09/11/2016 13:47
    הגב לתגובה זו
    לא להתייחס לתיקשורת.לסקרים. לפרשנים. כי הם מוליכים שולל את העולם. הם חוטפים בכל בחירות מכה אנושה לבלה בלה שלהם וממשיכים כאילו לא קרה דבר.
  • 13.
    בן אהרון 09/11/2016 12:11
    הגב לתגובה זו
    לזכותם יאמר שהיה להם אומץ לבחור באדם חסר נסיון. אולי הציבור בישראל צריך ללמוד מהציבור האמריקאי ולתת הזדמנות לכוחות חדשים בפוליטיקה. משרה פוליטית לא צריכה להיות סידור עבודה לכל החיים, כמו שזה נראה כרגע עם נושאי משרה אצלנו, החל מראשי רשויות ועד לראש הממשלה.
  • 12.
    נדב 09/11/2016 11:59
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב "הליברליזציה בהבעת הדעה שברה את המונופול של המידע, וחיסלה את יכולתו של הממסד לשלוט על המחשבות של האזרחים. בשורה טובה מזו אין". השאלה היא אם אתה יודע בכלל מי כן שולט כיום במידע? מי מסדר אותה יפה יפה בפיסבוק? בגוגל," איך, למה, ובתמורה לכמה? ומה היא ההשפעה האמיתית שלהם על מוחות הציבור? זאת הרי תופעה הרבה יותר מסוכת לציבור!
  • 11.
    אזרח 09/11/2016 11:56
    הגב לתגובה זו
    התקשורת ניסתה וניסתה למכור לציבור מה שרצתה שיהיה עד כדי להמליך אדם שנדרש לאלף עוזרים וגם זה לא עזר, הציבור למד שלתקשורת יש אנטרס מובהק בכישלון הזה שלימד לקח להרבה זמן.
  • דונלד 09/11/2016 20:26
    הגב לתגובה זו
    טראמפ
  • אזרח 10/11/2016 03:35
    התקשורת מנסה לשטוף מוחות ולגרום לאנטרס שלהם להצליח במודרנזציה של המערב, כנראה שלקחו דוגמה מארגונים כאלה שעושים זאת באופן מעשי.
  • ומה אתה חושב עכשיו? (ל"ת)
    אזרח 09/11/2016 21:56
  • 10.
    נדי 09/11/2016 11:55
    הגב לתגובה זו
    הנסיונות להחליט מה נגיש לנו באינטרנט ומה לא? אמנם צריך להלחם בנסיון של הממסד השלטוני בישראל להשתלט על האינטרנט (פייסבוק, צריכת פOR#$%נו ). אסור שניתן לאח גדול לבחור ולשלוט על התכנים באינטרנט
  • 9.
    יוסי 09/11/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה
  • 8.
    kolnik 09/11/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן ב992 תווים, להגיב ברצינות על כתבה רדודה זו. בציניות מסוימת, הכתבה מתאימהלקמפיין של טראמפ: הרבה שקרים, סילוף עובדות ובעזות מצח. משהוא מזה לצערי נדבק והשפיע על הציבור הרחב בארה"ב.
  • 7.
    tar 09/11/2016 10:07
    הגב לתגובה זו
    הציבור בארה"ב השכיל לזהות את אמצעי התשקורת של פושעים ושקרנים = עיתונאים. בקרוב תחדור האמת גם אצלינו. מקווה שיפסמו את הפוסט.
  • 6.
    ה' אוהב את העם היהודי ואת תומכיו. יש גאולה ברחמים!!! (ל"ת)
    מי שם פה לאדם?? 09/11/2016 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יום הכיפורים לתקשורת ולסקרים בארצות הברית (ל"ת)
    בן 09/11/2016 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ה' אוהב את עם ישראל ואת מי שבוחר לעשות טוב לעמו. (ל"ת)
    יש שליט לעולם 09/11/2016 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לסיכום הכה בתקשורת ותהיה נשיא/ ראש ממשלה (ל"ת)
    הם מפחדים 09/11/2016 09:22
    הגב לתגובה זו
  • לסיכום אל תיכנע לתקשורת ואז תנצח (ל"ת)
    אשר 09/11/2016 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פתאום התהפכתם אה לא נסלח לא נשכח (ל"ת)
    אמיר 09/11/2016 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זורו המרוקאי 09/11/2016 09:21
    הגב לתגובה זו
    מדוייק להפליא - גם בישראל התקשורת הממוסדת (ובתוכם אילנה דיין) היא בבחינת תם ונשלם - הציבור כבר לא מטומטם!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן