סוף שבוע ארוך בישראל - איפה עומדת כעת הצעת החוק?
עכשיו שנגמרו החגים והחופש הבא לא נראה באופק, רבים תוהים מה עם הצעת החוק לסופשבוע ארוך? ההצעה של ח"כ כהן שאושרה בחודש יוני בוועדת שרים לחקיקה ולאחר מכן במליאת הכנסת בקריאה טרומית, עוברת היום (ג') לדיון בוועדת העבודה והרווחה ונראה כי הליכי החקיקה לא יאפשרו את החלת החוק מינואר 2017 כפי שהוצג בתחילה. כמו כן, גורמים המקורבים לעניין אומרים היום ל-Bizportal כי בדיון היום בוועדה יוצעו מתכונות שונות לביצוע החוק אך סבורים כי החוק לא ייעלם ויכנס לתוקף במהלך 2017.
על פי הצעת החוק - 6 פעמים בשנה יתקיים סוף שבוע ארוך שיכלול גם את יום ראשון. לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית הוא עבר לעיון, הערות והכנת החוק בוועדת העבודה והרווחה וזו מתכנסת היום ולאחר מכן צפוי החוק לעבור לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית וגם כאן יש צפי לעדכונים ושינויים בדרך.
בלשכת כהן הסבירו בעבר כי ההצעה הגיעה מתוך הרצון להשוות את שעות העבודה בישראל שעומד על כ-43 שעות עבודה שבועיות, להיקף השעות הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על כ-40 שעות שבועיות ואף פחות. למעשה שישה סופי שבוע ארוכים משמעותם הפחתה של 8.5 שעות בחודשיים.
כהן בהסבר החקיקה הציג כי כבר כיום 74.7% מאוכלוסיות העולם אינה עובדת בימי שבת-ראשון, ומעבר לסוף שבוע ארוך כולל יתרונות כמו שיפור איכות החיים בישראל תוך הרחבת תרבות הפנאי, זמן איכות עם הילדים, הקטנת שחיקת העובדים, השתלבות בכלכלה העולמית, חיזוק המסחר, התיירות והשירותים והגדלת מספר המשתתפים באירועי תרבות וספורט עבור האוכלוסייה בכלל ועבור האוכלוסייה המסורתית והדתית בפרט.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.ממתי אמור החוק להיכנס? באיזה חודש יהיה יום ראשון חודש? (ל"ת)אסי 15/02/2017 08:16הגב לתגובה זו
- 7.טלי 07/02/2017 05:52הגב לתגובה זוהלוואי ויאושר החוק. מרגישה את השחיקה והעומס הקיים כיום וכאישה דתייה מייחלת ליום בו אוכל להתפנות לכל העיניינים והסידורים שלא יכולה לעשות בשבת.
- 6.המעבידים יקבלו הטבות מס (ל"ת)עבד 07/01/2017 20:15הגב לתגובה זו
- 5.אולי תעלו את המשכורות במקום זה? (ל"ת)עבד 07/01/2017 20:12הגב לתגובה זו
- 4.העם טיפש לא יודע מה לעשות עם זמן פנוי (ל"ת)עם שמרן 03/11/2016 13:15הגב לתגובה זו
- 3.ראש פתוח 01/11/2016 12:17הגב לתגובה זואז "שש פעמים בשנה" יהיה חופש ביום ראשון. יהנו מזה עובדי המגזר הציבורי (שיזמו ומקדמים את החוק וגם ככה יש לנו מהם במדינה הרבה יותר מבשאר המדינות בעולם) והמגזר החרדי (שממילא לא מאוד עובד גם ככה). השכירים יצטרכו להשלים את העבודה שהצטברה (בהנחה שלא יעבדו מהבית ב"חופש" הכפוי), שלל שכירים (מוכרנים בקניונים וכדומה) ימשיכו לעבוד רק יקבלו משכורת של סוף שבוע. יממנו את כל החגיגה הזו כספי המיסים (שזה אנחנו) והעסקים שימשיכו לשלם משכורת חודשית לעובד שנותן פחות תפוקה במהלך החודש. אי אפשר יהיה להשתמש ביום הזה לסידורים כי משרדי הממשלה יהיו סגורים. על מוסדות לימוד ו/או סידור לילדים לא שמעתי מילה (אם זה כמו שבת, אז הם יהיו בבית והנטל יהיה על ההורים). וזה במדינה שבה פריון העבודה נחשב נמוך בהשוואה למקבילותיה בעולם. ממש יופי.
- דויד 03/11/2016 14:06הגב לתגובה זוומה על רווחה וקצת יותר זמן פנוי? לא מגיע לנו? קורעים את התחת ושחוקים מעבודה!!! יום חופש נוסף פעם בחודשיים ייטיב עם כולם. גם המעסיקים ירוויחו מכך.
- 2.ומה עם הקטנת שעות העבודה לגג 8 שעות ביום??? (ל"ת)עידו 01/11/2016 11:09הגב לתגובה זו
- משה ונטלטור 02/11/2016 19:14הגב לתגובה זורוצה לעבוד יותר ולהרוויח יותר
- 1.עכשיו יהיה יותר צפוף בקניונים. ואחכ יבכו שאין כסף לשכד (ל"ת)אוף 01/11/2016 10:55הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
