גרף

ההתרסקות הבלתי נתפסת הבוקר במטבע הפאונד הבריטי - הספקולציות חוגגות

בוקר סוער בשוק המט"ח ברקע להתרסקות פתאומית בפאונד הבריטי. והלחץ נמשך
איתן יונסי | (7)
נושאים בכתבה פאונד
כזה דבר לא רואים כל יום, אפילו לא כל כמה שנים. מטבע הפאונד הבריטי (ליש"ט) התרסק הבוקר עד 6.1% מול הדולר בפתאומיות ללא כל סיבה נראית לעין. וגם אחרי שהנפילה הפתאומית חלפה, המטבע עדיין נסחר תחת לחץ. והנה העיקרי הוא מדד המניות הפוטסי שמזנק 1% בניגוד למגמה בגרמניה וצרפת (ירידות של סביב 0.6%) ובחוזים בוול סטריט (ירידות של 0.35%). בשבוע שעבר הודיעה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, כי בכוונתה להפעיל את 'סעיף 50' לקראת במהלך הרבעון הראשון של 2017. דבריה הובילו להתחדשות הלחץ על הפאונד. אבל אף אחד לא היה מוכן למה שקרה הבוקר, והספקולציות חוגגות. הצלילה הפתאומית הייתה הירידה היומית החדה ביותר מאז הנפילה שבאה בעקבות תוצאות משאל העם בבריטניה ב-24 לחודש יוני, אז קרס המטבע כ-8%, כאשר השוק היה רווי בספקולציות כי הנפילה הפתאומית באה בעקבות הזנת נתונים שגויים (fat-finger theory), וזאת מכיוון שמאז הודעתה של מיי, לא היה שום מידע חדש שמצדיק נפילה שכזו במטבע. ובכל זאת, המטבע לא תיקן את כל הנפילה היומית וכעת עדיין מאבד 2% מול הדולר. ישנם אנליסטים שפוסלים אפשרות זו. אשרף לעידי, מנכ"ל Intermarket Strategy, אמר לאתר CNBC כי "בדרך כלל, לשגיאת הקלדה אין המשכיות כפי שאנחנו רואים עכשיו. קיים סיכוי שאכן מדובר בטעות, אך אינני מאמין כי ראינו את השפל האחרון במטבע". אחרים "האשימו" את הכתבה שפורסמה בפיננשל טיימס בגין הירידה החדה, לאחר שנכתב כי לבריטניה צפויה 'יציאה קשה' מהאיחוד האירופי. בפיננשל טיימס ציטטו את דבריו של נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, שאמר: "בריטניה החליטו לבצע את ה-'ברקזיט', אני מאמין שאפילו 'יציאה קשה' (מהאיחוד האירופי). ובכן, אנחנו מוכרחים ללכת עד הסוף דרך רצונה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי. אנחנו חייבים להיות איתנים". 'יציאה קשה' מהאיחוד האירופי בעצם תהיה כרוכה בוויתור של בריטניה לגישה מלאה למכסים באיחוד האירופי לטובת ביצוע עסקאות חדשות. אנגוס ניקלסון, אנליסט מבית IG, אמר כי "מילות מפתח שהופיעו בכתבה של הפיננשל טיימס, (כמו למשל ברקזיט ו-'יציאה קשה'), או רצף של כתבות הפעיל טריגר לאלגוריתם שהחל במכירת מטבע הפאונד, כאשר אלגוריתמים אחרים ראו את המומנטום השלילי המטבע והחלו גם הם למכור את המטבע בשעות המוקדמות של המסחר באסיה, שעה שבה מחזורי המסחר במטבע נמוכים. ייתכן ותגובת השרשרת הזו היא מה שגרמה ל-'צלילת הפתע' במטבע". ליאור פאוסט, מנהל דסק מסחר במט"ח בלאומי שוקי הון, התייחס היום לנפילה הגדולה בפאונד הבריטי: בלילה שבין חמישי לשישי הוריקן מתיו החל להכות בחופי פלורידה, אבל סערה גדולה נוספת התחוללה בלירה שטרלינג. ציטוט שלראש ממשלת צרפת, פרנסואה הולנד, אשר התבטא בחריפות נגד ה-BREXIT, ואמר שהאנגלים טועים לחשוב שהם לא ישלמו על היציאה מהאיחוד - גרר מה שבשווקים מכנים Flash Crash. ההסבר לתופעה, שגרמה תוך פחות מדקה לפאונד לצנוח מרמות של 1.26 אל מתחת לרמות של 1.15, נובע מהעובדה שעשיית השוק- ניהול הנזילות בבנקים בחו"ל - נעשה באופן אוטומטי ע"י רובוטים המופעלים ע"י אלגוריתמים. בשנים האחרונות אנו חווים יותר ויותר "התקפים" של תנודות קיצוניות בשוקי המטבעות. העדות הקשה ביותר לכך הייתה בינואר 2015 בפרנק השוויצרי, עת בוטלה ריצפת המסחר. הצמד אירו/סוויס התרסק אז ביותר מ 15% בדקות מסחר ספורות. בחודש ינואר הראנד הדרום אפריקאי נפל ביותר מ 9% ב 15 דקות, גם הדולר הניו- זילנדי חווה מהלך חד באוגוסט האחרון. כך, ברגע שמתבצעת עסקה גדולה בשוק- כמו זו שהתחוללה בשל דבריו של הולנד - למצטטים האוטומטיים אין יכולת לספוג מלאי, כי הם לא באמת עושי שוק, ולא באמת ניתנה להם הסמכות לנהל חשיפות וסיכונים. ולכן, מרגע שהם קיבלו פאונד שעליו הם לא מצליחים להתכסות במחיר השוק במהירות, הם מכבים את עצמם ולא מאפשרים נזילות נוספת. יותר מכך, מרגע שהשוק זז במהירות, בשל אותו אובדן נזילות, מערכות רובוטיות אחרות יודעות לספק נזילות בשווקים שקטים ולהתכסות מיד, יודעות גם דבר נוסף וזה להשבית את עצמן לחלוטין מרגע שהשוק זז מעבר לסטיית תקן מסוימת. וכך המהלך האלים מחריף אף יותר. בארץ המצב שונה: 1) יש חשיבות גדולה לגורם האנושי בניהול החשיפות וזה הוכח שוב בלילה שבין חמישי לשישי. 2) עשיית השוק בשקל נעשית ע"י בנקים שמתפקדים כעושי שוק דומיננטיים, ובכך מספקים מחירים גם בתנאי שוק קשים, פעילות שממנה נגזרות גם סמכויות לניהול החשיפות. וזה מה שמונע תזוזות קיצוניות בשקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    I 07/10/2016 17:32
    הגב לתגובה זו
    מול לונג פוטסי לתקופה מאד מוגדרת ועוד "פטנטים" רבים הובאו כאן בתקופה הדי ארוכה שאחורינו. מי שקרא בין השורות ובתוך השורות ומעל ומתחת ובתוך ובצד ובאמצע..קל היה להרים ולרוץ עם זה..וזה עוד כלום מול הבונבונים שמקבלים וקיבלו חינם היום ועוד ינתנו בעתיד חינם אין כסף. לא מבין בטכני ולמעשה עם מוח קטן ודי טיפש ואפילו אהבל.וגם לוזר..ועוד ועוד. (וגם בלי אמא ואבא מוגדרים כי אני חוצן מטריקס מגלקסיות רחוקות איזה טריליון שנות אור)בלי ידע מינימלי ובלי טיפת השכלה..אבל..אבל..ידע אולטימטיבי להסתכל למצב לאשורו בלבן שבעיניים שלו ולפרפר לו ת'צורה. מאי שם וגם מכאן..שבת טובה.
  • 6.
    YL 07/10/2016 14:52
    הגב לתגובה זו
    וכי האנליסטים אשמים הם קראו בקפה כהרגלם בקדש אבל הברוקר מכר להם פולי קפה מקולקלים ו זה מה שיצא חשוב לציין שיש לי חיבה לאנליסטית אחת מ לאומי ש שנים היא נותנת תחזית הניתוח שלה מעולה אבל אלוהים דואג בקביעות לתת תוצאות הפוכות מ המלצותה בעיקר בתחום האנרגיה
  • 5.
    הגהה ילדים 07/10/2016 13:51
    הגב לתגובה זו
    "...המטבע עדיין נסחר תחת לחץ. והנה העיקרי הוא מדד המניות הפוטסי..."
  • 4.
    דן 07/10/2016 13:48
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה שתהיה מפולת אמיתית ? אמא'לה
  • 3.
    כל היתרונות שציינתם בשוק הישראלי בסוף הכתבה הם בעצם החה (ל"ת)
    אדי 07/10/2016 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור: אנליסטים מקבלים שכר עתק , אבל (ל"ת)
    לא יודעים יותר מאדם 07/10/2016 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליש"ט נופלת יגרום לעליית הדולר? (ל"ת)
    דורון 07/10/2016 12:13
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.