17 מפקחים עם 5 רכבים על יותר מ-13,000 אתרי בנייה: הכתובת המדממת שעל הקיר

ענת דניאלי | (8)

הכתובת הייתה על הקיר: עוד לפני קריסת התקרה אתמול (ב׳) באתר הבנייה בחניון הברזל, שורה של גופים התריעו על המצב באתרי הבנייה. כבר תקופה שדנים בבעיית הבטיחות בענף הבנייה, ובמסמך שנכתב ע"י ח"כ אלי אלאלוף בחודש מאי הוצגו נתונים שלפיהם בישראל יש 13,000 אתרי בנייה, אך מופקדים עליהם רק 17 פקחי בטיחות, ובעזרת 5 כלי רכב בלבד.   בסוף אוגוסט נהרג פועל כבן 40 לאחר שקיר קרס באתר בנייה בהרצליה ומכבי אש וצוותי מד"א קבעו את מותו במקום. באותו היום באתר בהוד השרון נפל פועל כבן 30 מגובה 6 מטרים ונפצע קשה והוא אושפז בבית החולים בילינסון.  בדו"ח שפורסם לפני כשבועיים ע"י מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, במחצית הראשונה של 2016 (ינואר - יוני) נהרגו 28 עובדים בתאונות עבודה, מתוכם 16 עובדי בניין. באותו המסמך אף הוצג כי הוגברה האכיפה והפעילות המבצעית באתרי הבנייה ברחבי הארץ. בדו"ח צוין כי בשבועות האחרונים במסגרת מבצעי אכיפה ב-34 אתרי חברות 'אורתם סהר ו'אסום', ובעקבות כך נסגרו 13 אתרים וב-4 מתוכם נפתחה חקירה.  17 מפקחים עם 5 כלי רכב על יותר מ-13,000 אתרים בחודש מאי במסמך שפרסם ח״כ אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוא הראה שכ-50% מההרוגים בתאונות העבודה בישראל הם עובדי בניין, וכ-70% מהפגיעות נובעות מנפילה מגובה או מכה מעצם נע. המצב בענף ידוע -  אך הטיפול נותר זהה. ח"כ אלאלוף מראה במסמך שכאמור, במנהל הבטיחות במשרד הכלכלה מעסיקים כיום 17 מפקחים בלבד, שאמורים להגיע ללמעלה מ-13,000 אתרי בניה ברחבי הארץ,  וזאת בעזרת 5 כלי רכב בלבד.  הדו"ח של משרד הכלכלה שמסכם את שנת 2015 הראה גם כן שהתאונות הקטלניות לפי ענפי המשק המרכזיים מציגות תמונה מדאיגה בענף הבנייה. ב-2015 נהרגו 35 עובדים באתרי הבנייה. מספר זה מהווה עלייה של יותר מ-10% אחוזים לעומת השנה הקודמת, במהלכה נהרגו 31 עובדים. מבין העובדים שנהרגו במהלך 2015 בענף הבנייה, 18 עובדים ישראלים ו-17 עובדים זרים ועובדים תושבי הרשות הפלסטינית. במינהל האכיפה מציינים כי ב-5 השנים האחרונות חל גידול של כ-20% במספר אתרי הבנייה הפעילים (מאז 2010 - מכ-11,370 לכ-13,230) אתרי בנייה, ובהתאמה במספר העובדים המועסקים ופועלים בהם, אך הגידול במספר ההרוגים בענף, מעיד על הצורך בטיפול מערכתי.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלפא99 07/09/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
    צריך מפקח אחד ! אבל !!! שיכניסו קבלנים לכלא עם קנסות של מיליונים, ואז הכל יראה אחרת, כך צריך לעשות בכל תחום של נותני השירותים, מזון, תקשורת,...... עובדי מדינה שסרחו, לא צריך חוקים חדשים, צריך להפעיל את מה שיש.
  • 7.
    חיים 07/09/2016 08:17
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שקורה אירוע גדול שכזה קופצים כמה עיתונאים/כתבי טלביזיה ומסבירים לנו שיש רק 18 מפקחים ו5 רכבים. ואני שואל האם אי פעם נכתב בתקשורת על אתר שניסגר בגלל בעית בטיחות או קנס דרקוני על אי עמידה בדרישות? אני לא שמעתי. שווה לבדוק כמה עמוק מגיעה השחיתות גם כאן והאם מפקחי הבטיחות של משרד העבודה משולמים כדי להסתיר ו/או לא לדווח. רק מניח את זה כאן. למה נדמה לי שגם כאן חורבן הבית ה3 כבר מתקרב תרתי משמע.
  • 6.
    אורלגויים 06/09/2016 22:12
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל אחראי. הוא זה שמקבל שכר אסטרונומי והוא זה גוזר קופונים בלי הכרה. אם היה מתאמץ לוודא שהתיכנון נכון ולא שרלטני והפיקוח על הבנאים הדוק ומקצועי, בדיוק כפי שהוא דואג להעלאת שכרו ולבונוסים השמנים שהוא מקבל, לא היה קורה אסון!! לכן המנכ"ל אשם וצריך לעצור אותו מייד !!! אילו ידעו המנכ"לים שהם עצמם ידרשו לתת את הדין, שום אסון לא היה קורה באתרי הבנייה הם היו דואגים לזה אישית !!!
  • 5.
    בנימין 06/09/2016 17:06
    הגב לתגובה זו
    זה לא מתפקידם של מפקחי משרד העבודה לפקח על אתרי עבודה, יש מינוי לחברות פיקוח לפקח בצמידות מלאה או חלקית על העבודה , הגיע הזמן שהעיתונאים יבדקו את תפקיד המפקחים ולא יפלו למלכודת הטמונה בשמם של ה״מפקחים״ ,היה לי מקרה לפני מספר שנים שהתרעתי מס׳ פעמים להגעת מפקח איזורי כשצפיתי קריסת משאית מנוף בהרמת למנטרים טרומיים וזאת לאחר שמיציתי את כל האפשרויות להפסיק עבודת הקבלן בשטח, מס׳ ימים לאחר מכן במהלך העבודה קרסה המשאית, למזל כולם לא היו נפגעים, המפקח האיזורי הגיע רק לאחר קרות המקרה וכצפוי לא עשה דבר, הקבלן הביא לשטח משאית שנייה והמשיך בעבודה.
  • 4.
    בנימין 06/09/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
    זה לא מתפקידם של מפקחי משרד העבודה לפקח על אתרי עבודה, יש מינוי לחברות פיקוח לפקח בצמידות מלאה או חלקית על העבודה , הגיע הזמן שהעיתונאים יבדקו את תפקיד המפקחים ולא יפלו למלכודת הטמונה בשמם של ה״מפקחים״ ,היה לי מקרה לפני מספר שנים שהתרעתי מס׳ פעמים להגעת מפקח איזורי כשצפיתי קריסת משאית מנוף בהרמת למנטרים טרומיים וזאת לאחר שמיציתי את כל האפשרויות להפסיק עבודת הקבלן בשטח, מס׳ ימים לאחר מכן במהלך העבודה קרסה המשאית, למזל כולם לא היו נפגעים, המפקח האיזורי הגיע רק לאחר קרות המקרה וכצפוי לא עשה דבר, הקבלן הביא לשטח משאית שנייה והמשיך בעבודה.
  • 3.
    עמורה 06/09/2016 12:44
    הגב לתגובה זו
    וזאת האמת. כל עוד חברות ההון הישראליות מרוויחות להמתין הם סינים או ערבים,כולם עוצמים עיניים. עניינו רשעים כסדום
  • 2.
    יניב 06/09/2016 10:17
    הגב לתגובה זו
    יש חברות שמבצעות בדיקת איכות באתרי בניה מי עשה באתר זה את בדיקות האיכות ?
  • 1.
    007 06/09/2016 09:42
    הגב לתגובה זו
    חלם אמיתי - במקום מפקחים שיתחילו לשלול לבעלי מקצוע רשיונות ביצוע רק אז נראה תוצאות. אותו הדין גם לנהגי אוטובוסים, רכבות משאייות ושאר כלים כבדים ובעצם לכל מי שבידיו השררה וסיכון אפשרי לנזק מהותי בייחוד אם מדובר בחיי אדם.
השקעה במניות או דירות (גרוק)השקעה במניות או דירות (גרוק)
ניתוח

מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?

מניות, אגרות חוב, מסלולים כלליים, לעומת דירות, מה הניבה כל השקעה בחמש השנים האחרונות וגם: על המס, על תכנוני המס ועל העיר שהמחירים בה תקועים כבר שנים 

מנדי הניג |

מדדי המניות נתנו תשואה גבוהה בהרבה משוק הדירות במבחן של 5 השנים האחרונות. כשמדברים על שתוה ברוטו, מדדי המניות הבולטים הניבו תשואה פנומנלית של מעל 80% בחמש שנים וגם השקעה במסלולים כלליים שמערבבים מניות עם אג"ח היתה עם תשואה נהדרת של כ-53%. כלומר, השקעה בבורסה הניבה כ-9% בשנה והשקעה במניות בלבד הניבה כ-13% בשנה.  

כאשר  בוחנים תקופות ארוכות יותר, מתקרבים לבנצ'מרק המקובל - אגרות חוב מניבות בין 4% ל-5%, מניות בין 7% ל-9% בשנה (בשני העשורים האחרונים יש הטייה כלפי מעלה). מסלול כללי אמור לייצר תשואה של כ-6% וצפונה. 

מניות, אג"ח, מסלול מעורבב או דירות - התשואה בחמש שנים

מול השקעה בשוק ההון - ישירות או דרך הגופים המוסדיים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, השתלמות, גמל ועוד) יש כמובן את אפשרות ההשקעה בנדל"ן ובעיקר בדירות למגורים. מה עדיף?

לפני המבחן הכלכלי, צריך להזכיר שיש הבדלים מהותיים - השקעה בבורסה היא נזילה (אם דרך קרנות השתלמות אז צריך לחכות 6 שנים), זו השקעה שיש לה מחיר כל יום ואתם כמשקיעים יודעים מה קורה שם באופן שקוף. אם אתם משקיעים ישירות אז אתם יודעם כל יום, אם זה בקרן נאמנות יש מידע מדי יום, בנכסים שנחסכים בהשתלמות וגמל המידע הוא פעם בחודש. אבל בעיקרון מדובר על נכסים לרוב נזילים ושקופים.

כשאתם קונים דירה להשקעה, אתם קונים נכס פיזי, זה לא על הנייר. אתם קונים קירות, וצריך לטפל בהם, צריך לנקות, לתקן, להשקיע. דירה להשקעה היא במקרים לא מעטים כאב ראש - הלך המזגן, צריך להביא טכנאי. השוכר מבקש לדבר איתך על המחיר. השוכר מבקש להכניס כלב לכמה חודשים. יש אסיפת בעלי דיירים חשובה. יש כאן השקעה של זמן. חוץ מזה - המימוש הוא לא מהיר והוא לוקח זמן ועלויות. 

נס ציונה
צילום: אתר עיריית נס ציונה

30 אלף שקל למ"ר: כך הפכה נס ציונה לעיר היקרה בשפלה

דירת 5 חדרים ב-4.4 מיליון שקל, עליות של פי 2 מהממוצע הארצי, ופערים של 15%-30% מול רחובות: העיר השקטה הפכה למכונת רווחים לבעלי נכסים

צלי אהרון |

כשמשפחת כהן רכשה דירת 5 חדרים בשכונת סביוני נצר סירני בינואר 2010 תמורת 795 אלף שקל, הם לא דמיינו שהם עושים את עסקת חייהם. היום, 15 שנים מאוחר יותר, דירה זהה באותה שכונה נמכרת ב-3.4 מיליון שקל - תשואה של 327%, יותר מפי 2 מהממוצע הארצי.

הסיפור של משפחת כהן הוא רק קצה הקרחון בתופעה של הנדל"ן בנס ציונה - עיר של כ-50 אלף תושבים שהצליחה לעלות במחירים פי כמה מערים גדולות והפכה לאחת היקרות ביותר באזור השפלה.

הנתונים החדשים: מי משלם הכי הרבה ועל מה

ניתוח עסקאות יולי-אוגוסט 2025 מגלהכי העסקה הגבוהה ביותר נרשמה ברחוב משה גרר 64, שם נמכרה דירת 5 חדרים ענקית (156 מ"ר) תמורת 4.4 מיליון שקל. 

דירות 4 חדרים, הן הסחורה החמה בעיר והן  נמכרות בטווח מחירים של מ-2.4 מיליון שקל בעלייה 4 (שכונה ותיקה) ועד 3.5 מיליון שקל בהגלים. הפער של מעל מיליון שקל בין שכונות באותה עיר מוסבר בהבדל בין השכונות החדשות יחסית והאיכותיות יותר ביחס לשכונות הישנות. 

דירות 3 חדרים, נעות כיום בין 1.85 מיליון שקל (גורדאו 3, שכונה ותיקה) ל-2.4 מיליון שקל (רחבעם זאבי 36, שכונה חדשה). המחיר הממוצע למ"ר בעסקאות האחרונות עומד על 25,000-29,000 שקל, כאשר בשכונות הטובות זה מגיע ל-30,000 שקל למ"ר ויותר.