קית' וייד מסביר ל-Bizportal: אלו השלכות האירוע שעשוי לגרור זעזוע עמוק בשווקים
פרסום התחזית האחרונה של ה"דיילי טלגרף" בנוגע לשיעור התומכים בעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי (Brexit) סימן עלייה ל-48% - לעומת 42% שמתנגדים. בשווקים צופים כי לעזיבת בריטניה מהאיחוד צפויה להיות השפעה קיצונית על שער הליש"ט, שצפוי להיחלש בחדות ברקע לפגיעה בכלכלה הבריטית (על כך בהמשך), ופתיחת הסכמי הסחר של בריטניה מול מדינות האיחוד מטילה צל כבד של חוסר ודאות. קית' וייד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של ענקית ההשקעות הבריטית שרודרס, הגיע ארצה לסבב פגישות עם מוסדיים ועיתונאים, ומסביר ל-Bizportal את ההשלכות של הארוע שגורר אי ודאות בשווקים.
"בתור כלכלן אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה עניין בנוגע לכלכלה מצד האנשים הפשוטים. מי שבעד יציאתה של בריטניה מהאיחוד, למשל, אומר כי נוכל לנהל משא ומתן במהירות בנוגע להסכמי סחר חדשים לאחר ה'ברקזיט', ואף להשיג הסכמים בתנאים טובים יותר. מנגד, קנצלרית גרמניה, למשל, ומנהיגים אירופים נוספים, אמרו 'כן, נעשה הסכמים חדשים עם בריטניה - אבל הם לא יהיו טובים כמו מקודם'. וזה בהחלט נשמע הגיוני, הרי אם הסכמי הסחר יהיו טובים יותר אז כל מדינה עם קשיים כאלה או אחרים תרצה לצאת מהאיחוד. צריך לזכור כי הייצוא של בריטניה למדינות האיחוד עומד על יותר מ-45% וכ-50% מהייבוא בא ממדינות האיחוד, כך שיציאה מהאיחוד בהחלט מהווה מהלך מאתגר", אמר וייד.
"בטווח הקצר ההשפעה תהיה שלילית, אבל הדאגה שלי לגבי הסכמי הסחר היא שגרמניה וצרפת יהיו עסוקות בבחירות הקרובות. בשנות התשעים גרינלנד עזבה את האיחוד ולקח לה 3 שנים לנהל הסכמי סחר חדשים, והדבר היחיד עליו הם דיברו זה דגים. בטווח הארוך, ההשפעה תהיה תלויה בהתאם ליכולת לגבש הסכמי סחר חדשים במהירות ולפזר את אי הוודאות. ברמה הגלובלית אי הוודאות תגרור תנודתיות בשווקים", הוסיף וייד.
לגבי השאלה הגדולה, מה יהיה המחיר שיגרור ה'ברקזיט', אמר וייד שבטווח הקצר נראה השפעה שלילית על התוצר, שתוביל לצמיחה חלשה ואינפלציה גבוהה. גם משוק הדיור הוא לא חוסך. "אנו כבר רואים האטה בשוק הדיור הבריטי, ואנו מניחים שנמשיך לראות את שוק הדיור הולך בכיוון הזה אם בריטניה תצא מהאיחוד. היציאה פשוט תגרום להשקעות להיות במצב של 'המתנה', האינפלציה תעלה די בחדות, נראה חולשה בצמיחה... לא נראה מיתון, אבל זה בהחלט יהיה קרוב לכך - אלו יהיו התגובות המיידיות".
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם בריטניה תעזוב, האפקט לגוש האירו כולו יהיה שלילי, שכן מדינות נוספות ישקלו משאל עם, כמו סקוטלנד שדווקא מעוניית להישאר באיחוד, וזה יכול להיות די הרסני. האפקט על ישראל למשל יהיה משמעותי אם מדינות נוספות יגררו למשאל עם, אבל באופן כללי הסכנה היא ש'ברקזיט' תוביל למיתון באיחוד כולו. התעשייה בה אני נמצא למשל (ניהול נכסים), גם כן בסכנה. מספר חברות בריטיות כבר מדברות על מעבר לאירלנד אם נראה 'ברקזיט'. אז כן, יהיה לזה אפקט שלילי גם בסקטור הפיננסי. בנוסף, אם בריטניה תצא, ראש הממשלה יתפטר ובמקומו יבוא בוריז ג'ונסון. לגביו אני לא יודע במה הוא מאמין".
לגבי האפשרות לכניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי במקומה של בריטניה, אמר: "אתגר ההגירה הולך וגדל. המעבר של המהגרים תופס את המדינות לא מוכנות והמצב בטורקיה לא יציב". לשאלה האם טורקיה לא מתקבלת לאיחוד בגלל התקרבותה לאיסלם הקיצוני, התשובה היתה כי "דווקא בגלל סיבה זו יש לצרף את טורקיה לאיחוד, ובלי קשר לזה צרפת לא רואה בטורקיה חברה באירופה וזה שיקול פוליטי נוסף שלא מוסיף תקווה לטורקים".
- 4.מה יקרה למטבע היורו ? במיקרה ואנגליה תעשה ברקס. (ל"ת)בא 08/06/2016 17:20הגב לתגובה זו
- 3.זהירות !!!! 08/06/2016 14:04הגב לתגובה זומפולת בקרוב בפוטים לא להתקרב
- ההוא מהקציצה 08/06/2016 14:39הגב לתגובה זומאמין שהנוכלים יעלו בכוונה תשוק. לקראת פקיעת יוני יורידו והנפילות יגיעו באוגוסט. אל תשכח את אוגוסט השחור. הנוכלים מחכים.....
- 2.דני 08/06/2016 12:20הגב לתגובה זוהסכם סחר יהיה שולי לעומת הרווח שלהם מהפרשי המחירים שייוצר , אם הלישט נופל זאת אומרת שבבריטניה יראו אירו גבוהה יותר , ובאירפה יראו מוצרים אנגליים זולים יותר , המשמעות היא חדה , יותר ביקוש למוצרים מאנגליה , זה רווח ענק לאנגלים !!
- גאון פיננסי, רק שמחוץ לאיחוד תהיינה משוכות אחרות (ל"ת)יופי 08/06/2016 14:04הגב לתגובה זו
- דני 08/06/2016 14:39האיחוד מנסה להוריד את מחיר היורו באמצעות הדפסה !, לאנגליה לא תצטרך להתאמץ , וגם היא מורידה מעצמה את המחנק של פליטים , וגם את המחנק של מדינות כושלות כמו יוון וספרד, האיחוד הארופי זה ממש לא ארהב , הרווח מהאיחוד הוא לא כל כך גבוה
- 1.בא 08/06/2016 12:18הגב לתגובה זוהם לומדים דיפלומטיה בבית ספר ,יש להם פנימיות מיוחדות לזה , אצלינו יש פוליטיקאים כמו לפיד ,שעבד קודם בתור ליצן של בנק פועלים, ולמד להיות שר אוצר תוך כדי עבודה .
- האגרופים בראש שקיבל גרמו לנזק בילתי הפיך -לא למד (ל"ת)לילי 08/06/2016 13:19הגב לתגובה זו
- בונו 08/06/2016 18:41כי איכפת לו. כי הוא לא מתייחס לאזרחים כנתינים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
