רונן אביגדור
צילום: צילום ביתי
ניתוח

הרווחיות נשחקת, והצמיחה אפסית: אז למה בתי השקעות עדיין כל כל רוצים לנהל את הכסף שלכם? 6 נקודות למחשבה

על האטרקטיביות של 'ניהול תיקים' עבור בתי ההשקעות, והכסף הגדול שמגלגל התחום. כתבה ראשונה 
רונן אביגדור | (10)

פעילות ניהול תיקי השקעות ממשיכה להוות נדבך מרכזי וחשוב עבור בתי ההשקעות בישראל, למרות שלכאורה מדובר בפעילות מסורתית שמאופיינת בקצב צמיחה אפסי, תחרות גבוהה הן בענף והן מצד מוצרים הנתפסים כאלטרנטיביים ונוסף שחיקה בהכנסות וברווחיות. מדובר בכסף גדול. נכון לסוף 2015, עמד היקף התיקים המנוהלים על כ-262 מיליארד שקל, מתוכם כ-160 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים, והשאר עבור קונצרנים, רשויות וגופים מוסדיים.

לפי הדו"ח השנתי שפרסמה לאחרונה הרשות לני"ע אודות תעשיית ניהול התיקים, 10 מבתי ההשקעות הגדולים בישראל מנהלים כ-71% משווי התיקים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים בישראל, וכאן נשאלת השאלה האם מדובר בפעילות אסטרטגית ומה כיווני ההתפתחות שלה. הנתונים שפרסמה הרשות לני"ע, בצירוף דיווחים של בתי השקעות שהם גם חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה או חלק מקבוצות ביטוח ציבוריות, בצירוף שיחות עם בכירים בענף והיכרות רבת שנים שלי עם התחום, מאפשרים ל-Bizportal לספק הצצה ייחודית לענף ולבחון אותו מקרוב.

ימים לא קלים עוברים על מנהלי התיקים בישראל, הרבה משום שגם הלקוחות לא בדיוק מלקקים דבש. ביצועי התיקים המנוהלים ב-2015 לא היו מרהיבים, וכידוע ינואר 2016 היה חודש קשה ותנודתי במיוחד, כזה שהזכיר לכולנו שאחרי 8 שנים ממשבר 2008, בעיות יסוד רבות נותרו ללא טיפול והן בעלות פוטנציאל לזעזע קשות את ענף הבנקאות העולמי ואת השווקים הפיננסיים.

את החשיבות הגבוהה של פעילות ניהול התיקים עבור בתי ההשקעות, ניתן לייחס כיום לגורמים הבאים:

1. השבחת ממוצע ההכנסות מסך הנכסים המנוהלים: בשנת 2014 עמד שיעור ההכנסה הממוצע של בתי ההשקעות הגדולים בישראל, מסך הנכסים המנוהלים (בתיקי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל וקרנות השתלמות וכדומה) על כ-0.55%, וההערכה היא שב-2015 נתון זה המשיך להישחק ואולי אף שבר את מחסום ה-0.5% כלפי מטה. פעילות ניהול התיקים עבור לקוחות פרטיים מניבה הכנסה ממוצעת גבוהה יותר, בדר"כ בין 0.7% ל-1.2% לשנה מהיקף התיק, ולפיכך נחשבת לאטרקטיבית עבור בתי ההשקעות.

2. היכרות עם הלקוח היא נכס עבור בית ההשקעות: בניגוד לתעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל שבה מנהלי הקרנות והתעודות לא יודעים מי הלקוח הסופי המחזיק את המוצר, מנהלי התיקים מכירים היטב את לקוחותיהם. מדובר בקשר אישי, לעיתים רב שנים, שיש לו יתרונות שיווקיים רבים עבור בית ההשקעות. בית ההשקעות יכול לפנות ללקוח ולהציע לו מוצרים ושירותים נוספים. בנוסף, בימים קשים בבורסה, כשלקוחות המחזיקים בקרנות נאמנות ותעודות סל מגיבים בפדיונות כבדים ולעיתים נמהרים, לקוחות ניהול התיקים נתקלים במנהל התיק, או בד"כ בנציג מטעמו האחראי על קשרי לקוחות, שמנסה למנוע מהם לקבל החלטות נמהרות ולמשוך את כספם מהשוק. בד"כ זה טוב ללקוח וגם למנהל התיק. היכולת לבצע תאום ציפיות מול הלקוח ולשמר את הלקוחות תורמת ליציבות היחסית של הנכסים המנוהלים, בהשוואה לתזזיתיות בענפי תעודות הסל וקרנות הנאמנות.

3. לקוח לשנתיים, זה הרבה או מעט? למרות שאין נתונים רשמיים, ההערכה היא שהקשר בין לקוח פרטי לבין מנהל התיק שלו נמשך כשנתיים, בממוצע. בתחום ההשקעות קצרות הטווח זה נחשב לפרק זמן מכובד, בטח אם משווים אותו למה שמתרחש בתחום תעודות הסל וקרנות הנאמנות, שבו הנאמנות של הלקוחות למנהל המוצר נמוכה יותר ונתונה להשפעה משמעותית מצד יועץ ההשקעות בבנק. היועץ מעודד לעיתים קרובות שינויים בתיק ואדיש לזהות היצרנים הפיננסיים עצמם, כל עוד מודל הדירוג הבנקאי תומך בהחלטה עצמה.

4. תיקים מנוהלים מהווים פלטפורמה לרכישת קרנות נאמנות "של הבית":  על פי נתוני הרשות לני"ע, כ-35% מהתיקים המנוהלים של לקוחות פרטיים הם תיקי קרנות, כלומר תיקים שרוב נכסיהם מושקע בקרנות נאמנות. בפועל, גם תיקים שאינם תיקי קרנות כוללים החזקה בקרנות נאמנות, ובעיקר בכל הקשור למניות בעלות שווי שוק נמוך, מניות בחו"ל ואג"ח קונצרני בארץ ובחו"ל. קרנות אלו גובות בד"כ דמי ניהול גבוהים יותר מדמי הניהול הישירים שלקוח משלם למנהל התיק, ולפיכך החזקתן בתיקים משביחה את סך דמי הניהול מהלקוח (אין כפל דמי ניהול). לפיכך, חברת ניהול התיקים היא בעצמה מעין לקוח חשוב וגדול של חברת הקרנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מיותר לציין שחברת ניהול תיקים שהיא חלק מקבוצה פיננסית שיש לה גם פעילות ניהול קרנות נאמנות, רוכשת לתיקי לקוחותיה בעיקר קרנות נאמנות "של הבית". לרוב, זה לא כל כך רע ללקוח כמו שזה נשמע מלכתחילה. על פי נתוני הרשות לני"ע, 22% מסך הלקוחות הפרטיים מקבלים שירות מחברת ניהול תיקים שאין לה זיקה לנכס פיננסי, בעוד שמרבית הלקוחות מנוהלים בחברות ניהול תיקים בעלות זיקה לנכסים פיננסיים (כמו למשל קרנות נאמנות או תעודות סל). מעניין יהיה לבדוק האם יש הבדלים מובהקים בתשואות שהתיקים מניבים ללקוחות, ב-2 המקרים.  אולי מישהו ירים את הכפפה?

5. האוזר או סלינגר? תעשיית ניהול התיקים מפוקחת ע"י הרשות לני"ע על רקע הפעלתנות של דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שאיננה מהססת לנער היטב את חברות הביטוח וגופי החיסכון הפנסיוני. באופן יחסי לסלינגר, מספקת הרשות לני"ע שקט תעשייתי לחברות ניהול התיקים, על בסיס היכרות רבת שנים ויחסי מבוססים היטב בין העוסקים במלאכה ברשות, לבין מנהלי התיקים ובתי ההשקעות הגדולים. עבור מנהלי התיקים זהו שקט מבורך.

סלינגר מנסה כיום להסדיר סוגיות מרכזיות ולאזן בין האינטרסים של הלקוחות לבין הגופים המוסדיים. השקט היחסי מצד הרשות לני"ע מתאפשר כיון שהיא הסדירה לאורך שנים את ההתנהלות של מנהלי התיקים מול לקוחותיהם, ולפיכך אינה זקוקה כיום לבליץ של חוזרים מהפכניים. להבדיל, בביטוח יש לסלינגר עוד כברת דרך ארוכה לפני שציבור הלקוחות יוכל להיות שקט, אם בכלל.

6. ניהול ריכוזי של השקעות ולקוחות: בשנים האחרונות עברה הפרקטיקה של ניהול הכסף בחברות ניהול תיקים מהפכה, שהיא כורח המציאות לחברות שחיפשו דרך לנהל תיקי השקעות עבור מספר רב של לקוחות. לפי נתוני הרשות לני"ע, כ-80% מהלקוחות הפרטיים מנוהלים ע"י 19 חברות ניהול תיקים שיש להן מעל 1,000 לקוחות מנוהלים. מתוכן, ל-6 חברות יש מעל 5,000 לקוחות מנוהלים לכל אחת. איך מנהלים השקעות עבור אלפי לקוחות, בצורה אופטימלית ועם התחשבות באילוצים ובמאפיינים של כל לקוח? איך מתקשרים באופן שוטף עם מאות ואלפי לקוחות?

כדי להתמודד עם האתגר, עברה התעשייה לניהול ריכוזי של כסף ולניהול נפרד וריכוזי של קשרי הלקוחות. הימים שבהם מנהל התיקים היה סופרמן ונדרש ליכולות על, הן בתחום ניהול ההשקעות והן כמשווק, משמר ואיש סודו של הלקוח, חלפו לבלי שוב. הניהול מתבצע באמצעות מחלקת השקעות ממוקדת ובאמצעות מערכות מחשוב מתקדמות המאפשרות סיווג הלקוחות למספר סוגי תיקים מנוהלים, קבלת החלטות ריכוזיות, הזרמה חכמה של הוראות קנייה ומכירה ופיצולן.

הניהול הריכוזי של הכסף מאפשר למנהלי התיקים לנהל יותר לקוחות ויותר כסף על בסיס אותה פלטפורמה ורמת הוצאות. גידול משמעותי במספר הלקוחות המנוהלים מחייב רק הגדלה מסוימת במערך ניהול קשרי הלקוחות, בלי להגדיל את ההוצאות על מנהלי השקעות ואנליסטים. ניהול ריכוזי כזה של כסף, מגדיל את פוטנציאל הרווחיות של התיקים המנוהלים עבור בתי ההשקעות. 

 

כאמור, בתי ההשקעות מוסיפים לייחס חשיבות רבה לפעילות ניהול התיקים, ונראה שיש להם סיבות בהחלט טובות. אבל התמונה לא כולה ורודה, והענף מתמודד מול איומים משמעותיים. על כך בכתבה הבאה.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    סוחר נוסטרו 19/04/2016 16:10
    הגב לתגובה זו
    לא קראתי מילה אחת על הנוסטרו של בתי ההשקעות והכוח האדיר שהתיקים המנהלים נותנים לבתי ההשקעות. כיצד? תלמדו את מקרה בית ההשקעות פסגות ובית ההשקעות תלתן בהצעת הרכש של דורי ותבינו.
  • 8.
    שמעון 19/04/2016 09:50
    הגב לתגובה זו
    כאשר אתה משלם כ-1-1.5% מגובה התיק כעמלה, ללא קשר לביצועים ברור שהם חיים רק מעמלות. גם לא מעניין אותם אם תעזוב אותם אחרי כמה חודשים, את שלהם עשו בלי כל מאמץ. רק כאשר תהיה עמלת מינימום קטנה + השתתפות ברווחים נדע שבית ההשקעה רציני ומוכן להתאמץ בישבילך. במצב הנוכחי עדיף היעוץ הבנקאי.
  • 7.
    יוסף פותר החלמות 18/04/2016 15:13
    הגב לתגובה זו
    שם את כספו על קרן הצבי הסיכון הוא כפול בקרן נאמנות או אצל מנהלי השקעות אתה מסתכן פעמים פעם ראשונה בזה שרק בקושי 5 אחוז מקרנות הנאמנות מכות את המדד (בנצ'מארק ) בשנה נתונה כך שאתה משלם על מוצר שהסיכוי שלו להכות את המדד בשנה נתונה הוא הסתברות קטנה מאוד . ההפסד השני והבטוח שלכם הוא דמי הניהול ששילמתם על מוצר (קרן נאמנות) שאין לה שום ערך מוסף כמעט מהצמדות למדדים עצמם .זאת אומרת גם שלמתם (הפסדתם את העמלה 2- 4 אחוז ) וגם הסיכוי של הקרן להכות את המדד בהסתברות קטנה מאוד . לבחור קרן שעתידה להכות את המדד זה כמו לבחור מנייה מנצחת זה מזל ,וגם עם בחרתם קרן מנצחת שהכתה את המדד מעל הסכום של דמי הניהול ששילמתם סיכוי הקרן להכות את המדד שנה נוספת את המדד ההסתברות בקורלציה עם הזמן הולכת לכיוון ה 0 .דבר דומה קורה עם ניהול תקים ששם גם העמלות הסמיות של השקעה בקרנות נאמנות במקום השקעה בקרנות מחכות או תעודות סל כדאי לנפח את הרווחים של חברת הברוקר . להכות את המדד זה מזל ולרוב הגדול של מנהלי ההשקעות אין ידע יותר מכם בבחירת נירות ערך זה פשוט המזל של חוק המספרים הגדולים .
  • 6.
    יוסי נגר 18/04/2016 12:28
    הגב לתגובה זו
    כשברוקר מנהל את תיק ההשקעות שלך, סביר להניח שיש לו חשבון משל עצמו - אם על שמו או על שם אשתו או אחיו או סבתא שלו. האם ההחלטות שלו נקיות??? כך גם בית ההשקעות שיש לו חשבון נוסטרו וממליץ ללקוחות על המניות שהוא עצמו מחזיק - גם יעלו וגם יהיה להם שוק למכור
  • 5.
    מסתכל מלמעלה 18/04/2016 11:57
    הגב לתגובה זו
    כאשר השוק עולה - הם מספרים תראו "כמה חכמים אנחנו". כשאר שהשוק יורד הם אומרים תראו "כמה מסכנים אנחנו" - לא מקבלים דמי הניהול - כי אנשים עוזבים אותנו... למנ למה אתם עוזבים הרי הכל יעלה בסוף... בפועל הם לא "מנהלים" את התיק - פשוט "המחשבים" שלהם קונים את תעודות הסל של מדדי המניות ואג"חים בהתאם להגדרות הלקוח - ועל זה הם לוקחים דמי ניהול. וכאשר השוק קורס - המחשבים עושים את מה שנאמר להם - לא מוכרים כי אם קונים - ובתי השקעות מספרים לנו שלא כדאי לברוח "עדיף לקנות גם שזה יורד" (ממצעים הפסדים) - כי נסיון העבר הוכיח ... בלא בלא בלא... אנו מלאי רחמים על בתי ההשקעות - שמפסידות לנו כסף במקום לדעת לנהל אותו ללא הפסדים.
  • 4.
    יהודה 18/04/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
    לא צריך בשביל זה ניהול תיקים . השקעה בקרן נאמנות או בתעודות סל הם עצלנות של בית ההשקעות כדי שיגידו שלפחות השיג תשואה של המדד . הבעייה בישראל שיש הרבה בורים ועמי ארצות שלא מבינים שום דבר בשוק ההון וגם לא רוצים להבין ואז בית ההשקעות מנהל התיקים מנצל את זה .
  • 3.
    הם עושים הון מהעמלות (ל"ת)
    בסיס הונם 18/04/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 18/04/2016 11:30
    הגב לתגובה זו
    19 חברות מנהלות 80% מהכסף המנוהל וברשות לני"ע לא הבינו עדיין למה המסחר בבורסה דליל. ההצעה שלי לאפשר למנהלי תיקים מוסמכים לנהל באופן עצמאי 15-25 לקוחות בלי צורך להפוך לחברת ניהול תיקים ולא 5 בלבד כמו שמותר לכל אדם גם אם הוא לא מנהל תיקים. ובאופן כללי להקל את הרגולציה על בתי השקעות קטנים. פירוק המונופול יפעל לטובת כולם בעיקר עבור הלקוחות שהרשות כ"כ מגוננת עליהם ומונעת מהם ניהול השקעות טוב.
  • יצחק 18/04/2016 11:47
    הגב לתגובה זו
    צודק , הרגולציה כל כך מחמירה , והעליות לקמת בית השקעות כל כך גבוהות , אין דרך לבעל רשיון צעיר לפתוח חברת קרנות או תיקים לבדו, רק הביטוח אחריות מקצועית זה 40K בשנה לא מדבר על אגרות לבעל רשיון ולבית השקעות עוד כמה עשרות אלפים ,+ מערכות שמחייבים אותך לקנות, אין דרך!!!!
  • 1.
    אז מה רונן אומר בעצם? אין פאנץ??? (ל"ת)
    יצחק 18/04/2016 11:15
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.