דעה

התגובה הנוכחית של שוקי ההון - מצביעה על 'סוף עידן'

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות, על התחזקות האירו למרות ההכרזות הדרמתיות של דראגי

מאז שהבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית למינוס 0.3% בדצמבר 2015, מטבע האירו התחזק מול הדולר ביותר מ-5%. מאז הורדת הריבית של הבנק המרכזי היפני למינוס 0.1% בסוף ינואר, המטבע היפני התחזק בכ-4.5% ביחס לדולר. אחרי ההחלטה להוריד את הריבית למינוס 0.5% ע"י הבנק המרכזי בשוודיה בפברואר, עלתה הקרונה השוודית בכ-2% ביחס לאירו.

הבנקים המרכזיים שהגיעו לריבית שלילית לא מצליחים יותר להחליש את המטבעות שלהם. החלטת ה-ECB ביום חמישי האחרון ממחישה זאת היטב. השוק הופתע לחלוטין מהנועזות של צעדי הבנק. אמנם לא מיד, אך המניות רשמו עליות חדות ותשואות האג"ח ירדו, אולם המטבע האירופי דווקא התחזק. התנהגות זו של המטבעות הפוכה ממה שראינו בשנים האחרונות, כאשר בתגובה למהלכים של הבנקים המרכזיים המטבעות בדרך כלל ירדו ולעיתים קרובות אף בשיעור חד.

מדוע חל שינוי?

אפשר להניח שהסיבה קשורה לכך שהמטבעות מגיבים לא רק לרמה האבסולוטית של הריבית, אלא בעיקר לציפיות לגבי השינוי בה. המשקיעים רואים שמהרמות הנוכחיות השליליות של הריביות אין הרבה לאן לרדת ומפסיקים למכור מטבע. אם מרחב הפעולה של הבנק המרכזי מוגבל, גם אם הריבית עומדת ברמה נמוכה, אין סיבה לצפות לפיחות מטבע. בגלל התנהגות זו אפשר לדוגמה להניח הנחה, שלא ניתנת אמנם לבדיקה, שאם בנק ישראל היה עוצר את הריבית ברמה של 1.0%-1.5% ולא ממשיך ל-0.1%, לא בטוח שהשקל היה היום חזק יותר. יתכן ששערו היה אפילו נמוך יותר, מכיוון שבנק ישראל היה שומר על "מרחב איום" נגד הספקולנטים לאפשרות של הורדות נוספות של הריבית, מה שאין לו היום.

המקרים האחרונים של אי תגובת המטבע למהלכים של הבנקים המרכזיים שהוצגו לעיל עשויים לסמן סוף מלחמת המטבעות שהתנהלה בשנים האחרונות. הבנקים, שהריבית שלהם שלילית או אפסית, הופכים לנטולי יכולת להחליש את המטבע. למצב שנוצר יש השלכות נרחבות. ראשית, מבחינת הכלכלה האירופאית, יהיה הרבה יותר קשה לגרום לגידול ביצוא בלי פיחות האירו. בשנתיים האחרונות פיחות האירו הוביל את הייצוא מאירופה וסייע להיחלצות של גוש האירו מהמשבר. שנית, גם יעד האינפלציה קשה הרבה יותר להשגה בלי הפיחות.

בנוסף, אם הלהבות של מלחמת המטבעות דעכו, זה מוריד לחץ מבנקים מרכזיים רבים בעולם. ל-FED האמריקאי יותר קל להעלות את הריבית. בנקים אחרים עדיין לא מעלים את הריביות, אך הלחצים להורדה נוספת של הריבית פוחתים. עקב כך אפשר להניח שהסיכוי להורדה נוספת של הריבית בישראל פחת מאוד בעקבות הקטנת הלחצים על השקל מצד מדיניות הבנקים המרכזים באירופה ויפן.

סוף מלחמת המטבעות טוב לכלכלה העולמית. מלחמה זו לא הגדילה ביקושים או תפוקות, אלא בעיקר גרמה לחלוקה מחודשת של אותה "עוגה". עלייה בתנודתיות בשוק המטבע העולמי הובילה לעלייה באי הוודאות והתייקרות פרמיות הסיכון, מה שבסופו של דבר פגע בכדאיות סחר החוץ והשקעות החברות מחוץ לגבולות מדינותיהן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חלום 17/03/2016 02:49
    הגב לתגובה זו
    מי קבע ששני אחוז אינפלציה זה יעד מקודש? זה הפך להיות כמו מהירות האור בפיסיקה. קבוע אוניברסלי. יש חיים והם טובים גם בלי אינפלציה באמצע היעד.
  • 4.
    הריביות יתחילו לעלות בקרוב גם בישראל (ל"ת)
    כלכלן 16/03/2016 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    / 15/03/2016 11:40
    הגב לתגובה זו
    יפן..ואז דראגי..ואז שוב יפן רק הרבה יותר חריף ואז שוב דראגי....הריבית היא כלי לא אפקטיבי יותר , נגמר סיפור הריבית, להפך כדאי לנסו לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות ריבית- להעלות את מחיר הכסף כך שניתוב ההון בכלכלה יהיה אפקטיבי יותר וילך רק להיכן שצריך. עידן הריבית ככלי הקלה אפקטיבי הסתיים.
  • 2.
    אמיר 15/03/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    אם הורדות ריבית לצורך החלשת מטבע פועלות עתה בכיוון הפוך ( נגד הגיון ) אולי זה אומר שכלכלות נכנסו למבוי סתום , כששום דבר לא עוזר להתאוששות . ובאין פיתרון כלכלי יחפשו פיתרון פוליטי - מלחמה ויש לכך תקדימים היסטוריים .
  • 1.
    אבי 15/03/2016 09:18
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון. לטענתו הורדת ריבית גורמת ציפיה לעליה במניות ובנדלן, ואז הון זר רב זורם לאותה מדינה והמטבע דווקא מתחזק
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.