דעה

התגובה הנוכחית של שוקי ההון - מצביעה על 'סוף עידן'

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות, על התחזקות האירו למרות ההכרזות הדרמתיות של דראגי

מאז שהבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית למינוס 0.3% בדצמבר 2015, מטבע האירו התחזק מול הדולר ביותר מ-5%. מאז הורדת הריבית של הבנק המרכזי היפני למינוס 0.1% בסוף ינואר, המטבע היפני התחזק בכ-4.5% ביחס לדולר. אחרי ההחלטה להוריד את הריבית למינוס 0.5% ע"י הבנק המרכזי בשוודיה בפברואר, עלתה הקרונה השוודית בכ-2% ביחס לאירו.

הבנקים המרכזיים שהגיעו לריבית שלילית לא מצליחים יותר להחליש את המטבעות שלהם. החלטת ה-ECB ביום חמישי האחרון ממחישה זאת היטב. השוק הופתע לחלוטין מהנועזות של צעדי הבנק. אמנם לא מיד, אך המניות רשמו עליות חדות ותשואות האג"ח ירדו, אולם המטבע האירופי דווקא התחזק. התנהגות זו של המטבעות הפוכה ממה שראינו בשנים האחרונות, כאשר בתגובה למהלכים של הבנקים המרכזיים המטבעות בדרך כלל ירדו ולעיתים קרובות אף בשיעור חד.

מדוע חל שינוי?

אפשר להניח שהסיבה קשורה לכך שהמטבעות מגיבים לא רק לרמה האבסולוטית של הריבית, אלא בעיקר לציפיות לגבי השינוי בה. המשקיעים רואים שמהרמות הנוכחיות השליליות של הריביות אין הרבה לאן לרדת ומפסיקים למכור מטבע. אם מרחב הפעולה של הבנק המרכזי מוגבל, גם אם הריבית עומדת ברמה נמוכה, אין סיבה לצפות לפיחות מטבע. בגלל התנהגות זו אפשר לדוגמה להניח הנחה, שלא ניתנת אמנם לבדיקה, שאם בנק ישראל היה עוצר את הריבית ברמה של 1.0%-1.5% ולא ממשיך ל-0.1%, לא בטוח שהשקל היה היום חזק יותר. יתכן ששערו היה אפילו נמוך יותר, מכיוון שבנק ישראל היה שומר על "מרחב איום" נגד הספקולנטים לאפשרות של הורדות נוספות של הריבית, מה שאין לו היום.

המקרים האחרונים של אי תגובת המטבע למהלכים של הבנקים המרכזיים שהוצגו לעיל עשויים לסמן סוף מלחמת המטבעות שהתנהלה בשנים האחרונות. הבנקים, שהריבית שלהם שלילית או אפסית, הופכים לנטולי יכולת להחליש את המטבע. למצב שנוצר יש השלכות נרחבות. ראשית, מבחינת הכלכלה האירופאית, יהיה הרבה יותר קשה לגרום לגידול ביצוא בלי פיחות האירו. בשנתיים האחרונות פיחות האירו הוביל את הייצוא מאירופה וסייע להיחלצות של גוש האירו מהמשבר. שנית, גם יעד האינפלציה קשה הרבה יותר להשגה בלי הפיחות.

בנוסף, אם הלהבות של מלחמת המטבעות דעכו, זה מוריד לחץ מבנקים מרכזיים רבים בעולם. ל-FED האמריקאי יותר קל להעלות את הריבית. בנקים אחרים עדיין לא מעלים את הריביות, אך הלחצים להורדה נוספת של הריבית פוחתים. עקב כך אפשר להניח שהסיכוי להורדה נוספת של הריבית בישראל פחת מאוד בעקבות הקטנת הלחצים על השקל מצד מדיניות הבנקים המרכזים באירופה ויפן.

סוף מלחמת המטבעות טוב לכלכלה העולמית. מלחמה זו לא הגדילה ביקושים או תפוקות, אלא בעיקר גרמה לחלוקה מחודשת של אותה "עוגה". עלייה בתנודתיות בשוק המטבע העולמי הובילה לעלייה באי הוודאות והתייקרות פרמיות הסיכון, מה שבסופו של דבר פגע בכדאיות סחר החוץ והשקעות החברות מחוץ לגבולות מדינותיהן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חלום 17/03/2016 02:49
    הגב לתגובה זו
    מי קבע ששני אחוז אינפלציה זה יעד מקודש? זה הפך להיות כמו מהירות האור בפיסיקה. קבוע אוניברסלי. יש חיים והם טובים גם בלי אינפלציה באמצע היעד.
  • 4.
    הריביות יתחילו לעלות בקרוב גם בישראל (ל"ת)
    כלכלן 16/03/2016 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    / 15/03/2016 11:40
    הגב לתגובה זו
    יפן..ואז דראגי..ואז שוב יפן רק הרבה יותר חריף ואז שוב דראגי....הריבית היא כלי לא אפקטיבי יותר , נגמר סיפור הריבית, להפך כדאי לנסו לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות ריבית- להעלות את מחיר הכסף כך שניתוב ההון בכלכלה יהיה אפקטיבי יותר וילך רק להיכן שצריך. עידן הריבית ככלי הקלה אפקטיבי הסתיים.
  • 2.
    אמיר 15/03/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    אם הורדות ריבית לצורך החלשת מטבע פועלות עתה בכיוון הפוך ( נגד הגיון ) אולי זה אומר שכלכלות נכנסו למבוי סתום , כששום דבר לא עוזר להתאוששות . ובאין פיתרון כלכלי יחפשו פיתרון פוליטי - מלחמה ויש לכך תקדימים היסטוריים .
  • 1.
    אבי 15/03/2016 09:18
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון. לטענתו הורדת ריבית גורמת ציפיה לעליה במניות ובנדלן, ואז הון זר רב זורם לאותה מדינה והמטבע דווקא מתחזק
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.