דירוג הרשויות המקומיות והעיריות בישראל - מי במקום הראשון?

דו"ח CofaceBdi שמדרג את היציבות הפיננסית של הרשויות והעיריות שוחרר, ובפעם השלישית ברציפות - נס ציונה הגיעה למקום הראשון. חלק מהרשויות השתפרו וחלק הדרדרו קשות (רמז: ראש העיר של אחת מהן בהרחקה מהעירייה)
אסנת פרץ |

חברת CofaceBdi הוציאה היום את דו"ח היציבות הפיננסית לרשויות המקומיות ועיריות בישראל לשנת 2016, ומצאה כי בפעם השלישית ברציפות, נס ציונה שמונה כ-44 אלף תושבים (ומחזיקה בדירוג סוציו-אקונומי של 7) הגיעה למקום הראשון. למקום השני הגיעה רמת השרון, המונה כ-4 אלף תושבים יותר מנס ציונה, וביצעה בכך קפיצה של 4 מקומות. במקום השלישי דורגה חולון עם מעל ל-200 אלף תושבים, המחזיקה בדירוג סוציו-אוקונומי של 5.

השלישייה הפותחת בהחלט מאשרת את דבריה של תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, לפיהם: "דירוג סוציו-אקונומי גבוה אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית של עירייה". זאת ניתן לראות גם לפי רעננה והוד השרון, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי גבוה של 8, שנמצאות במעלה הטבלה, במקומות 21 ו-22.

מעבר לרמת השרון שהגיעה למקום השני הישר מהמקום השישי, ראשון לציון התקדמה לעבר המקום החמישי לאחר שבשנה שעברה הייתה אי שם מאחור במקום ה-21. גם הרצליה שיפרה את מעמדה והגיעה למקום הרביעי, לאחר שבשנה שעברה הייתה במקום העשירי.

את המקום העשירי השנה תופסת העיר אשקלון, וזאת לאחר שבשנה שעברה הייתה קרובה לפסגה כשדורגה במקום החמישי. גם אשדוד הדרדרה השנה והגיעה למקום ה-11 אחרי שבשנה שעברה כמעט נכנסה לשלישיה הפותחת אך התייצבה במקום הרביעי. ניחנת ירידה גם בשאר ערי הדרום או השפלה (קרית גת הדרדרה בארבעה מקומות; רחובות בחמישה; אילת במקום אחד ובאר שבע נותרה באותו המקום הלא מחמיא - 26).

תל אביב מוותרת על 20% מהכנסותיה

לא ברצון, אנחנו משערים. מדובר על הנחות בארנונה לתושבים שזכאים להן כמו אזרחים ותיקים, נכים, עולים חדשים ועוד. כתוצאה מאותן הנחות, 737 מיליון שקל, שמהווים 20% מההכנסות השנתיות, לא נכנסים לקופת עיריית תל אביב, וזאת לעומת 5.7% בנס ציונה, העיר שמדורגת ראשונה. גם בירושלים (23%) ובאר שבע (23.6%) ניתנות הנחות שנתיות בארנונה בהיקף של 685 מיליון שקל ו-220 מיליון שקל בהתאמה.

ינאי מציינת כי "ככל שהרשות נותנת יותר הנחות ופטורים לתושביה, כך נטל הארנונה שנופל על האוכלוסייה שמשלמת מחיר מלא גבוה יותר. אבל, כמובן שיש לבחון בכל רשות גם מהו שיעור הארנונה הראשוני שנדרש מהתושבים".

ובמועצות האזוריות?

שלוש מועצות מדורגות בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, 10: כפר שמריהו, עומר וסביון. עם זאת, לא כולן בראשית הטבלה. כפר שמריהו אמנם הגיעה למקום הראשון, אך עומר מדורגת במקום השישי וסביון הדרדרה ב-11 מקומות והגיעה למקום ה-17. למקום השני הגיעה רמת נגב, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5, חצי בדיוק מכפר שמריהו. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה מועצת גן רוה שהתמקמה השנה במקום השלישי, זינוק של לא פחות מ-23 מקומות בהשוואה לאשתקד.

קיראו עוד ב"בארץ"

היציבות הפיננסית של רשות מקומית נובעת מהכנסותיה, המצב הסוציו-אקונומי של תושביה וכן מהיכולת שלה לגבות מהם את מסי העירייה. חשובה לא פחות היא התנהלות העירייה - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית. המחקר בחן חוסן פיננסי לפי מדדים שמשקפים את יכולות הרשויות לעמוד בהחזר חובות, וכן לפי מדד שמשקף את יעילות ההתנהלות שלהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.