אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל

דו"ח היציבות הפיננסית של ישראל לחודשים ינואר עד יוני פורסם. רמת הסיכון עלתה מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה". בדוח נכתב כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה"
איציק יצחקי | (16)

בצל חקיקה הרפורמה המשפטית ואיומים על הורדת הדירוג של ישראל, בנק ישראל מפרסם הבוקר את דוח היציבות החצי שנתי, ובו חשש מהמשך חקיקת הרפורמה המשפטית. הבנק מעלה את רמת הסיכון מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה". הדוח מתפרסם פעמיים בשנה והוא כולל את הסיכונים ואת הערכת הבנק לגבי רמת ההיתכנות אליהם, כמו גם את ההשלכות שלהם.

בדו"ח נכתב בין היתר: "בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים: האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית; והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. אם התהליכים אלו – בארץ ובעולם – יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני. אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים", עוד נכתב. 

בבנק ישראל טוענים כי "גם הריבית הגבוהה גרמה להעלאת הסיכון של המשק הישראלי: "המשך ההידוק המוניטרי, הנדרש לאור האינפלציה הגבוהה, הצמיחה העולמית הצפויה להיות נמוכה, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההיי-טק מגדילים את ההסתברות להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית, כפי שמשתקף גם בתחזיות הצמיחה. לפיכך אנו מעריכים שהסיכון מערוץ המקרו עלה ביחס לתקופה הקודמת".

עוד צוין כי במחצית הראשונה של שנת 2023 ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, לעומת מדדי המניות המרכזיים בעולם שעלו. עוד צוין כי השקל רשם פיחות של 2.7% מול הדולר, למרות שהאחרון נחלש מול מטבעות מובילים אחרים. נכתב כי הדבר גרם להאצת האינפלציה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שמור לי ואשמור לך 02/08/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    הנגיד ניתנה כל העצמאות שבעולם אך הוא כשל, מה לא ברור... איך כישלון תורם לביטחון המשקיעים במשק?
  • ברור 03/08/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    כל הבבונים בטוחים שאמסלם דרעי וכל הפושעים הם הם אלה שצריכים לקבל שליטה על כל מוסדות המדינה תתביישו,.. ואני מיזרחי על מלא מלא מבאר שבע
  • 7.
    מבין2 02/08/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    פועל נגד ישראל בשל דעותיו הפוליטיות
  • 6.
    יוסיפון 02/08/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    האליטות, האנרכיסטים, המוסדות הפיננסים, הצבא ועוד רבים שלא מקבלים את פסק דין הבוחר. בושה בושה בושה, ד מ ו ק ר ט י ה
  • מוש 02/08/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    עד זה מונח משפטי. בדרך כלל את העדים מזמינים לחקירה בגין אירוע קרימינלי שקר ושואלים אותו שאלות לגבי מה הוא ראה או שמע או אולי הריח. אז אם יזמנו אותך בעתיד אז תהיה עד. כרגע אתה לא עד.
  • חחחח 02/08/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עדים לדביליזציה חלק של אזרחים לא משכילים אשר חוזרים על המילים של "מנהיגים" שלהם ללא חשיבה מנימלית, כי המוח שלהם לא מסוגל ללמוד.
  • 5.
    נגיד בנק ישראל היוצא, הוא חלק מהחונטה שמתנגדת לרפורמה (ל"ת)
    אהרון ברק לכלא 02/08/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    6 02/08/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הרס את הכלכלה של מדינת ישראל.שיתק אותה לחלוטין.העלה ריבית בטרפת.ללא פרופרציות לכלום.שיתק את הנדלן.אזרחים הרוסים .לא עומדים בחובות ענק שהצתברו בגלל הריבית .שיק יזמים ,והוביל לגל ענק של פשיטות רגל. .....הבנקים חוגגים ואזרחים יורקים דם להחזיר חובות .יש לשפוט אותו ולהכניסו לכלא לדעתי הוא פושע . וצריך לשלם על כך
  • המגיב 02/08/2023 13:33
    הגב לתגובה זו
    בצורה לא אחראית, ומעבר ליכולת ההחזר שלהם. אם הריבית לא היתה עולה, הדולר היה טס לכוון 10 שקלים (כי בארה"ב הריבית היתה גבוהה פי 3), והמחירים היו עולים בצורה חדה. גם עכשיו, הריבית בארה"ב גבוהה באחוז שלם מהריבית בישראל. הנגיד יהיה חייב להעלות את הריבית גם בהחלטה הבאה - בתחילת ספטמבר.
  • על מה אתה מקשקש.הבנקים ברווחים מטורפים.זה נורמלי??? (ל"ת)
    O 02/08/2023 14:12
  • הסבר פשוט 02/08/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    הנגיד חייב להביא לקיפאון המשק כדי לפגוע בביטחון המהנדסים בהייטק כי התעשרותם מהר מדי וכיסוי חובותיהם המהיר יפגע במשק. מהנדס שמסיים מהר מדי לשלם בישראל משכנתא על הדירה שלו יכול בקלות לעבור לחיות באירופה לחיים הרבה יותר איכותיים ונוחים, משום ששם המשכורות נמוכות יותר ולכן לא יכלו להרשות לעצמם עד היום. לכן זה איום על היציבות הפיננסית יותר מכל דבר אחר כי המהנדסים את קטר הרכבת שנקראת כלכלת ישראל... אבל על זה לא מספרים לציבור, רק על 5 רופאים שרוצים לעזוב לחו"ל שנה הבאה בגלל הרפורמה...
  • המגיב 03/08/2023 10:19
    אם מהנדס רוצה לעבור לאירופה, למה הוא צריך דירה בישראל ? למה הוא צריך לחכות, לעבוד, ולהחזיר את המשכנתא ? הוא יכול למכור את הדירה, להחזיר את המשכנתא, ולעבור לאירופה. תהליך של חודשים בודדים לכל היותר. למה הוא צריך לחכות שנים ולהחזיר את המשכנתא ??
  • 3.
    הכל פוליטיקה .השמאל מוכן לפגוע בכלכלה העיקר לפגוע בממשל (ל"ת)
    שלמה 02/08/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בניה 02/08/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    מתי הוא מסיים תפקיד? מקווה שלא יאריכו לו.
  • 1.
    יוסי 02/08/2023 11:03
    הגב לתגובה זו
    לא ראיתי מדינה בעולם במצב כלכלי יותר טוב מהארץ שלנו.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.