הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

נתון צורם: השכר הממוצע במגזר הציבורי 16 אלף שקל, עובד קבלן מקבל 61% פחות

השכר במגזר הציבורי נחשף: השכר גבוה ב-50% מהממוצע במשק. היכן מרוויחים יותר מ-22 אלף שקל?

גיא ארז | (8)
נושאים בכתבה שכר הבכירים

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, עו"ד קובי אמסלם, הגיש היום את דוחות הוצאות השכר בממשלה ובמגזר הציבורי לשנת 2014. הד"וחות כוללים את הוצאות השכר בשירות המדינה, בגופי הביטחון ובגופים הציבוריים, כמו גם את הוצאות השכר של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים על עובדי קבלן לשנת 2014.

הדו"חות מצביעים על שכר ממוצע לעובדים בשירות המדינה ובשירותים הציבוריים בגבוה ביותר מ-50% מהשכר הממוצע במשק: ב-2014 עמד השכר הממוצע בגופים הציבוריים על 15,057 שקל - בעוד בשנה זו השכר הממוצע לשכירים במשק עמד על כ-9,500 שקל בלבד.

בשנת 2014 עמד השכר הממוצע (ברוטו) בשירות המדינה על 16,283 שקל. השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון עמד על 22,833 שקל. השכר הממוצע במשטרה עמד על 15,661 שקל, השכר הממוצע של עובדי השב"ס עמד על 13,563 שקל והשכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד בשנת 2014 על 12,760 שקל.

כמו בכל שנה, בין הגופים הציבוריים המובילים ב-2014 בגובה השכר ניתן למצוא את חברת נמל אשדוד עם שכר ממוצע של 28,255 שקל, חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 28,050 שקל וחברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 25,926 שקל.

מיד אחריהם נמצאים עובדי בנק ישראל עם שכר ממוצע של 25,617 שקל, רשות ניירות ערך עם שכר ממוצע של 24,590 שקל, חברת חשמל עם שכר ממוצע של  24,530 שקל ומפעל הפיס עם שכר ממוצע של 23,686 שקל.

הנתונים הללו צורמים עוד יותר כשמסתכלים כמה משלמת המדינה לעובדי הקבלן שהיא עצמה מעסיקה: נתוני הדו"ח מצביעים על 2,276 משרות עובדי קבלן בכלל הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה המדווחים.  ממוצע השכר למשרה מלאה בקרב כלל עובדי הקבלן המדווחים בגופים הציבוריים עומד על 6,350 שקל בלבד, כ-61% פחות מהשכר הממוצע במגזר הציבורי, שכאמור עומד על 16,283 שקל.

הממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם: "השונות ברמות השכר בין הגופים יכולה להסביר את מורכבות קביעת השכר ועדכונו במגזר הציבורי. בחלק מהגופים, השכר ותנאי העבודה נקבעו בהסכמים קיבוציים שניתנו, לרוב, לאחר נקיטה בצעדים ארגוניים שחלקם חריפים ולא תמיד בוצעו אחרי שליחת הודעה מוקדמת.

קיראו עוד ב"בארץ"

"האמור מחייב לבחון מחדש את שיטת קביעת השכר במדינת ישראל, שהינה קיצונית ביחס למקובל בעולם המערבי. מדינת ישראל והציבור הישראלי זקוקים למודל חדש לקביעת השכר ועדכונו ויישוב סכסוכי עבודה מבלי להגיע למאבקים קשים שפוגעים ביכולת המשק לצמוח ובזכות האזרח לקבלת שירותים ציבוריים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ל3 23/12/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    ואפילו גיא רולינק האט את המאבק בוועדים החזקים...
  • 5.
    אני עובד קבלן 16/12/2015 14:47
    הגב לתגובה זו
    סוד קטן: אני עובד אצל עצמי ואני הקבלן
  • 4.
    כסף בבנק 16/12/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    רק חציון נותן איזה שהוא מושג הכי נכון בחברות (וגם במרדי ממשלה) זה פי כמה מרוויח העומד בראש מהמועסק עם השכר הנמוך ביותר ואז אפשר להתחיל להבין מה קורה שם
  • לפני כשנה החציוני היה 60% מהממוצע (ל"ת)
    אלי 16/12/2015 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 22 16/12/2015 15:00
    הגב לתגובה זו
    הם מבנים את זה טוב מאוד כרגע זה טוב בשביל הסקופ ,והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שימוש באינדקטור ממוצע שכר במשק משרת את הנתונים שהממשלה רוצה להציג
  • 3.
    ישראל ישראלי 16/12/2015 14:10
    הגב לתגובה זו
    אין מדדי פריון ושאר מרעין בישין, נפלא. קדימה, להעלות את משכורותינו ולא נשבות !!! ואתם, אחי בני ישראל, המשיכו לעובוד והעיקר, לשלם מיסים כדי שאנו מוכל לשרת את העם הנפלא הזה.
  • 2.
    המדד יורד כבר שנתיים והמגזר הציבורי יוצא לשביתה (ל"ת)
    שהשכר שלו "נשחק".... 16/12/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Z 16/12/2015 13:22
    הגב לתגובה זו
    מסביר למה יש ככ עודף רגולציה כאן... להפחיד להפחיד להפחיד...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן