כלכלית ירושלים גייסה 100 מיליון שקל בהנפקת אג"ח

מדובר בגיוס המוסדי, שהינו הרחבת סדרה י', סדרה המובטחת בשעבוד מניות דרבן, במח"מ של כ-3.5 שנים
לירן סהר | (1)

כלכלית ירושלים מקבוצת מבנה, השלימה את השלב המוסדי בהנפקת אג"ח בהיקף של כ- 100 מיליון שקל. הגיוס הינו הרחבת סדרה י', סדרה המובטחת בשעבוד מניות דרבן, במח"מ של כ- 3.5 שנים, שדורגה על ידי מדרוג בדירוג Baa2. החברה צפויה להשלים את ההנפקה ביום 9 בדצמבר, 2015  בגיוס מהציבור.

בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים, מהגדולים בשוק ההון המקומי ונתקבלו ביקושים נרחבים, בהיקף כולל של כ- 173 מיליון שקל ע.נ. המחיר שנקבע בתוצאות המכרז בשלב המוסדי משקף תשואה ברוטו של כ-6.57%. את ההנפקה הובילו אפסילון חיתום וכלל פיננסים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לקוח מאוכזב 08/12/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
    חברת מבנה זכתה במכרז המנהל לפיתוח של כאלף שטחים לבנייה עצמית בלהבים ולא עומדת בלו"ז ועל מנת להכשיר את השרץ חותמת על חוזה באיחור של שנה למרות שהחוזה כבר חתום ע"י עו"ד עם תאריך וטוענת שזמן מסירת השטח מתאריך החתימה שלהם ולא של הצד השני ששילם את מלוא הסכום לפני שנה, קארמה ידידיי מי שפוגע במזיד באנשים הקטנים סופו לפשיטת רגל, כמו-כן יש לבדוק התנהלות המנהל שממשיכה התקשרות עם אותה החברה גם במכרזים עתידיים למרות אי העמידה בזמנים, אני אפתח דף בפייסבוק לכל מי שרכש מגרש בלהבים על מנת למצות את ההליכים כנגדם כקבוצה מאוגדת - "להבים שכונת שרונית"
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.