נעילה חיובית באסיה: הניקיי זינק 1.3%

גיא ארז |
נושאים בכתבה אסיה

המסחר בבורסות אסיה ננעל הבוקר (ג') בעליות שערים יפות במדדים המובילים,  כשסקר מפעלים בסין תומך במדדים, ומצנן מעט את החשש מקיפאון בכלכלה הסינית. את העליות הוביל מדד ההאנג סנג, שזינק ב-2.1%. שנחאי עלתה ב-0.3% לאחר שאתמול התחזקה ב-0.25%.

שנחאי 0.13%

ניקיי 225 -0.65%

האנג סנג -0.24%

קוספי

מדד מנהלי הרכש הרשמי של סין (PMI) עמד בשפל של שלוש שנים עם 49.6 נק' בחודש נובמבר, בהשוואה לקריאה של החודש הקודם של 49.8. מדובר בנתון העומד על מתחת ל-50 נק', המעיד על צמצום בכלכלה. הבוקר כאמור, סקר על הפעילות התעשייתית במדינה מרגיע מעט את החששות, והבורסה בשנחאי כאמור עולה זה היום השני ברציפות, לאחר שביום שישי נפל המדד ב-5.5%.

בתגובה לנתונים, אמר לו מאוורר, הכלכלן הראשי בקבוצת Insight Caixin, כי זה הלחץ על הצמיחה הכלכלית הוקל מעט, ולמדיניות הפיסקלית של הממשלה הייתה השפעה חזקה: "בסך הכל, הכלכלה עדיין על מסלול כדי להיות יציבה יותר".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי ב'אפסילון' מסר כי: "הירידה החדה במחירי הסחורות התעשייתיות בשבוע שעבר יכולה להעיד לא רק על ירידה בקצב הצמיחה בסין, כי אם גם על התמתנות בכלכלה הגלובלית מאחר וסין היא עדיין מקור ייצור גדול בעולם. חיזוק לכך ניתן למצוא גם בתשואות בארה"ב אשר נותרו נמוכות גם לאחר שמתרבים הסימנים להעלאת ריבית בחודש הבא".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"

שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?

מנדי הניג |

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%,  הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.

"מס חדש" על ענקיות השבבים

במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים -  אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.

בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".

כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.

בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".


המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.