האיש השמן והאיש הרזה? בתקופת נתניהו המגזר הציבורי צמח ל-55% מהמגזר העסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו רושם שיא שלילי ביחס שבין מספר העובדים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי, כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. מהבדיקה עולה כי בתקופת הכהונה השלישית של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, בשנים 2013-2014, שיעור המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק הוא עובד המגזר הציבורי. מבדיקת האיגוד עולה כי מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנרשם תחת כהונתם של ראשי הממשלה השונים ב- 15 השנים האחרונות.
השיעור הנמוך ביותר שנמדד עמד על 42%, בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה (1996-1998) ובתקופת אהוד אולמרט (2006-2008). משנת 2009 ועד לכהונתו השנייה של נתניהו הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים, אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו נרשמה קפיצה דרמטית באחוזי השיעור, ל- 46% ו- 55% בהתאמה.
מהבדיקה עולה עוד כי השיעור הנמוך ביותר של המגזר הציבורי מכלל המועסקים במשק היה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו ועמד על 29%, ואילו בתקופת כהונתו השלישית של נתניהו כראש ממשלה השיעור היה הגבוה ביותר מבין התקופות הנסקרות ועמד על 35%. בתקופות שאר ראשי הממשלה שנסקרו השיעור היה דומה ועמד על כ- 30%.
מהנתונים עולה בנוסף כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 , רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה (פרט לשנת 2012, בה נוספו כל החיילים למדידה). מדובר בגידול של עשרות אלפי עובדים מדי שנה. כך בשנת 2013 נרשם גידול של כ- 50 אלף עובדים ובשנת 2014 נרשם גידול של כ- 45.5 אלף מועסקים.
על כן, באיגוד לשכות המסחר מציעים לכלול במסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות על הסכם השכר, מהלך דרמטי לשינוי מגמת הגידול המתמיד של העובדים במגזר הציבורי, המבוסס על שני עקרונות:
העיקרון הראשון, קביעת קריטריון חד על פיו במשך חמש שנים כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. לא מדובר בתוכנית לעידוד פרישה הכרוכה בהוצאות תקציביות אלא בפרישה טבעית של עובדים, בין אם יציאה לפנסיה ובין אם מבחירה מרצונו החופשי של העובד.
העיקרון השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה, אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני".
"מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות והוא גדל בהתמדה הרבה יותר מאשר המגזר העסקי. מדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי, שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה, בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".
- 7.עמי 02/11/2015 14:13הגב לתגובה זוב2012 נוספו כל החיילים...למגזר הציבורי. זאת אומרת שלולא זאת האחוזים היו קטנים יותר... חייל זה כמו עובד ציבור ומדובר במאות אלפים...
- 6.אלי 01/11/2015 15:08הגב לתגובה זוהעובדים הסוצילים השוטרים ועוד, במקומם יש להגדיל את מספר עובדי הקבלן להביא עובדים זרים ועוד ואז יבוא לציון גואל.
- 5.007 01/11/2015 12:42הגב לתגובה זולמי ששכח את העיקר - סוף-סוף חל שיפור בטיב חלק מהשרותים לאזרח הניתנים ע"י המגזר הציבורי בניגוד לעבר הלא רחוק.
- 4.אנחנו בכיוון.חחי+המגזר הציבורי=קטסטרופה (ל"ת)יוון 01/11/2015 12:41הגב לתגובה זו
- 3.ברצלונה 01/11/2015 12:33הגב לתגובה זואוריאל לין הוא ארכיטקט כלכלי שדואג שהשקל יהיה חזק - הייבוא יהיה זול - והייצוא שילך לעזאזל מציע למנות אותו כשר אוצר בארץ הכוזרים
- 2.בולשיט כלכלי !!! 01/11/2015 12:10הגב לתגובה זוכלומר האבטלה היום ללא המשרות הללו היתה עומדת על 17% זה בסופו של דבר יתפוצץ, שהרי זה כמו בעל מכולת שמגדיל את ההוצאות ללא גידול בסך המכירות וברווח וחי מהמלאים של עצמו . כמה אפשר לנפח את מחירי הנדלן ? ???
- 1.סכנה ממשית!!!! לאיש שאמר שירזה את האיש השמן (ל"ת)ככ 01/11/2015 11:59הגב לתגובה זו
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
