האיש השמן והאיש הרזה? בתקופת נתניהו המגזר הציבורי צמח ל-55% מהמגזר העסקי

"אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית"
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה אוריאל לין משק

ראש הממשלה בנימין נתניהו רושם שיא שלילי ביחס שבין מספר העובדים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי, כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. מהבדיקה עולה כי בתקופת הכהונה השלישית של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, בשנים 2013-2014, שיעור המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק הוא עובד המגזר הציבורי. מבדיקת האיגוד עולה כי מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנרשם תחת כהונתם של ראשי הממשלה השונים ב- 15 השנים האחרונות.

השיעור הנמוך ביותר שנמדד עמד על 42%, בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה (1996-1998) ובתקופת אהוד אולמרט (2006-2008). משנת 2009 ועד לכהונתו השנייה של נתניהו הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים, אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו נרשמה קפיצה  דרמטית באחוזי השיעור, ל- 46% ו- 55% בהתאמה.

מהבדיקה עולה עוד כי השיעור הנמוך ביותר של המגזר הציבורי מכלל המועסקים במשק היה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו ועמד על 29%, ואילו בתקופת כהונתו השלישית של נתניהו כראש ממשלה השיעור היה הגבוה ביותר מבין התקופות הנסקרות ועמד על 35%. בתקופות שאר ראשי הממשלה שנסקרו השיעור היה דומה ועמד על כ- 30%.

 

מהנתונים עולה בנוסף כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 , רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה (פרט לשנת 2012, בה נוספו כל החיילים למדידה). מדובר בגידול של עשרות אלפי עובדים מדי שנה. כך בשנת 2013 נרשם גידול של כ- 50 אלף עובדים ובשנת 2014 נרשם גידול של כ- 45.5 אלף מועסקים. 

 

על כן, באיגוד לשכות המסחר מציעים לכלול במסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות על הסכם השכר, מהלך דרמטי לשינוי מגמת הגידול המתמיד של העובדים במגזר הציבורי, המבוסס על שני עקרונות:

 

העיקרון הראשון, קביעת קריטריון חד על פיו במשך חמש שנים כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. לא מדובר בתוכנית לעידוד פרישה הכרוכה בהוצאות תקציביות אלא בפרישה טבעית של עובדים, בין אם יציאה לפנסיה ובין אם מבחירה מרצונו החופשי של העובד.

 

העיקרון השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה, אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני". 

 

"מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות והוא גדל בהתמדה הרבה יותר מאשר המגזר העסקי. מדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי, שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה, בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עמי 02/11/2015 14:13
    הגב לתגובה זו
    ב2012 נוספו כל החיילים...למגזר הציבורי. זאת אומרת שלולא זאת האחוזים היו קטנים יותר... חייל זה כמו עובד ציבור ומדובר במאות אלפים...
  • 6.
    אלי 01/11/2015 15:08
    הגב לתגובה זו
    העובדים הסוצילים השוטרים ועוד, במקומם יש להגדיל את מספר עובדי הקבלן להביא עובדים זרים ועוד ואז יבוא לציון גואל.
  • 5.
    007 01/11/2015 12:42
    הגב לתגובה זו
    למי ששכח את העיקר - סוף-סוף חל שיפור בטיב חלק מהשרותים לאזרח הניתנים ע"י המגזר הציבורי בניגוד לעבר הלא רחוק.
  • 4.
    אנחנו בכיוון.חחי+המגזר הציבורי=קטסטרופה (ל"ת)
    יוון 01/11/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברצלונה 01/11/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    אוריאל לין הוא ארכיטקט כלכלי שדואג שהשקל יהיה חזק - הייבוא יהיה זול - והייצוא שילך לעזאזל מציע למנות אותו כשר אוצר בארץ הכוזרים
  • 2.
    בולשיט כלכלי !!! 01/11/2015 12:10
    הגב לתגובה זו
    כלומר האבטלה היום ללא המשרות הללו היתה עומדת על 17% זה בסופו של דבר יתפוצץ, שהרי זה כמו בעל מכולת שמגדיל את ההוצאות ללא גידול בסך המכירות וברווח וחי מהמלאים של עצמו . כמה אפשר לנפח את מחירי הנדלן ? ???
  • 1.
    סכנה ממשית!!!! לאיש שאמר שירזה את האיש השמן (ל"ת)
    ככ 01/11/2015 11:59
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה שברה שיאים - וול סטריט מזנקת ב-2%

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

וול סטריט עולה - הנאסד"ק מטפס ב-2%, השבבים בשיא, אנבידיה עולה ב-4.2%.  טאואר הדואלית זינקה 13.5% על רקע דוחות טובים, מנגד קמטק ירדה 6% על רקע צמיחה חלשה יחסית ברבעון הבא (הרחבה בהמשך).

מניות הביטוח המשיכו לזנק, המדדים המרכזים עלו מעל 1% ושברו שיאים.  

מדד ת"א 35 


קמטק - חברת בדיקות השבבים ממגדל העמק הדואלית קמטק -5.95%   מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, ומציגה תוצאות שעקפו בקצת את הציפיות של השוק אבל התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת היא צופה הכנסות של 127 מיליון אחרי שברבעון השלישי צפתה ל-126 מיליון. ברמת התוצאות החברה עקפה בקצת את תחזיות האנליסטים, הן בהכנסות והן ברווח למניה, והציגה קצב פעילות שמתקרב לרף של חצי מיליארד דולר במונחים שנתיים. הכנסות קמטק הסתכמו ברבעון ב-126 מיליון דולר, לעומת ציפיות השוק ל-125.2 מיליון דולר, ובכך רשמה עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (112.3 מיליון דולר). הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הגיע ל-40.9 מיליון דולר, שהם 0.82 דולר למניה בדילול מלא, לעומת תחזית ממוצעת של 0.80 דולר למניה ולמול רווח של 0.75 דולר למניה ברבעון השלישי של 2024 - קקמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה 

טאואר - טאואר 13.62%    יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית

כתבנו לא מעט על הגאות בסקטור השבבים. מניות השבבים הישראליות עלו בחדות מתחילת השנה למכפילים שמציבים אותן קרוב לפסגת החברות המובילות בעולם; בדקנו כיצד נראות נובה, קמטק וטאואר לעומת הענקיות האמריקאיות - האם מניות השבבים הישראליות יקרות?

קמהדע - קמהדע 5.14%  מדווחת על הכנסות של 47 מיליון דולר ברבעון השלישי, עלייה של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ה-EBITDA  המתואם הסתכם ב-11.7 מיליון דולר, עלייה של 34% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו ב-135.8 מיליון דולר, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; ה-EBITDA היה 34.2 מיליון דולר, עלייה של 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד התחזית לכל השנה ללא שינוי - הכנסות של 178-182 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 40-44 מיליון דולר - קמהדע מאשרת את התחזית לשנה כולה; דוח טוב לרבעון השלישי