תעשיית קרנות הנאמנות רשמה תשואה שלילית ממוצעת של 1% בספטמבר; מה קרה מתחילת השנה?

תשואות שליליות בחודש ספטמבר, אך מתחילת השנה הקרנות עדיין בעלייה. איזה סקטור בלט לטובה?
גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

אמנם בחודש ספטמבר לא התקיימו ימי מסחר רבים בשל תקופת החגים, אך אין הדבר מנע מתעשיית קרנות הנאמנות להמשיך לציג תשואות שליליות, על רקע החשש מהאטה בצמיחה העולמית. קנות הנאמנות רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 1% בסיכום חודש ספטמבר, כאשר המגמה השלילית בלטה עוד יותר בקרנות המנייתיות.

 

נדגיש כי הנתנים מדברים על החודש החולף, ספטמבר, ומאז המשקיעים נהנים משוקי מניות בעלייה, במיוחד בשבוע האחרון.

אם כן, לאחר שבחודש אוגוסט רשמו קרנות המניות בישראל, תשואה שלילית של כ-4.4%, אלו המשיכו במגמה השלילית גם בחודש ספטמבר עם ירידות של כ-4.5%, כך לפי בית ההשקעות מיטב-דש.

 

המימושים בחודש החולף באג"ח הממשלתי והקונצרני הובילו לירידות שערים גם בקרנות האג"ח, שנעו בין קרנות שקליות שהניבו למשקיעים את התשואה השלילית הנמוכה ביותר (0.1%) לבין קרנות אג"ח כללי שהניבו למשקיעים את התשואה השלילית הגבוהה ביותר (0.9%).

 

מעניין לראות את השגת התשואה עם הגדלת החשיפה למניות: קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה מנייתית הניבו למשקיעים החודש תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%. חשיפה של עד 10% מניות הביאה לתשואה ממוצעת שלילית גבוהה יותר שעמדה על 0.75%. משקיעים שהלכו צעד אחד קדימה ברמת הסיכון ובחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות, רשמו תשואה ממוצעת שלילית עמוקה יותר המסתכמת ב-1.1%. 

קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש תשואה ממוצעת שלילית של 0.6% בהובלת קרנות ה-HIGH YIELD שירדו בספטמבר 0.6%. קרנות אג"ח קונצרני ללא מניות וכאלה עם עד 10% מניות, רשמו תשואה שלילית דומה של 0.6% בספטמבר. 

אגרות החוב הממשלתיות שסיפקו באוגוסט "חוף מבטחים" לירידות באפיקי הסיכון, הצטרפו בחודש החולף לירידות. מדד אג"ח ממשלתי כללי רשם החודש תשואה שלילית של כ-0.6%. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 0.8% קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של למניות הניבו למשקיעים תשואה ממוצעת  שלילית העומדת על 0.9%. 

סיכום תשואות מאז תחילת השנה

התשואה הממוצעת בתעשיית קרנות הנאמנות מתחילת 2015 עומדת על 0.65%. קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה עליות של 5.3% בהובלת קרנות מניות נדל"ן וקרנות מניות יתר שזינקו ב-15.6% וב-16.1% בהתאמה. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לעומת זאת, קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו השנה תשואה שלילית של 4.9%. מחד, הקרנות שהניבו למשקיעים תשואה חיובית היו קרנות מניות אירופה שעלו ב-0.7%. מנגד, הקרנות שהניבו למשקיעים את התשואה השלילית ביותר הן קרנות מניות שווקים מתעוררים שצנחו מתחילת השנה ביותר16.5%. 

קרנות אג"ח כללי רשמו השנה תשואה חיובית של 0.9%, כאשר קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות הניבו למשקיעים תשואה של 1%. משקיעים שהלכו צעד קדימה והשקיעו בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד כ-10% מניות, עלו ב-1.1%. 

האפיק הקונצרני הניב למשקיעים את התשואה הגבוהה ביותר השנה מבין קרנות האג"ח- קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות עלו השנה ב-1.2%, וקרנות ה-HIGH YIELD  רשמו מתחילת השנה תשואה נאה של 4.2%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.