"ההחזרים על השקעות בעשור הקרוב יהיו נמוכים מאי פעם" - מה יוביל למהפך?
"צפי ההחזרים על אפיקי השקעות מועדפים לעשור הקרוב נמוך יותר באופן גורף מאי פעם -אבל 'הלם חדשנות' לשוק יוכל לשנות רדיקלית את תמונת המצב", כך אמר כריסטוף דונאיי, אסטרטג ראשי בענקית הבנקאות השוויצרית 'פיקטה ניהול הון'.
בשיטת חישוב ייחודית לפיקטה, המבוססת על המסקנה כי החזרים ארוכי טווח מושפעים בעיקר מגדילת התוצר הלאומי הגולמי ואינפלציה, נותחו שיעורי ההחזרים בשני תרחישים: האחד - המשך החזרים נמוכים שיביא לנורמליזציה של הצמיחה הכלכלית בשוק ולאינפלציה והשני - באם זוכה השוק ל"הלם חדשנות" כפי שנראה בזמנו בעולם ההי טק, שיאיץ הצמיחה.
צפי החזרים לכמעט כל אפיקי ההשקעות המועדפים הינם נמוכים מאי פעם בעבר - וברוב המקרים באופן משמעותי. זה משקף את "מתיחת" ערך השווי.
לפי פיקטה, צפי ההחזרים מקרנות השקעה נראה יותר חיובי, עם 10.3% שנתי בממוצע (במונחים נומינלים) בארה"ב, ו-10.1% באירופה. "אבל יש לקחת בחשבון כי זה משקף את הפעילות "בשולי הטרנד" במדדים הן האמריקנים והן האירופים בשנה האחרונה. המגמה החיובית בצפי ההחזרים אף חזקה יותר בקרנות ההשקעה הפרטיות עם 13%, אך צריך לשקול את ההחזרים שם בזהירות כנגד הקפאה".
דוניי טוען כי בסביבה של צפי החזרים נמוך יחסית בכל האפיקים המועדפים כמעט, פורטפוליו מסורתי של 60/40 (60% קרנות השקעה, 40% אג"ח ממשלתי) יחזיר 6.9% שנתי בלבד וגם זה רק עם משקללים "הלם חדשנות" שיכה את השוק. "בלעדיו, ההחזר הוא של 4.2% - וזאת בהשוואה ל-10.9% בין 1981-2012. על מנת לחזור ולהפיק את ההחזרים הגבוהים יצטרכו המשקיעים לקחת על עצמם סיכונים גבוהים - לא יהיו יותר 'ארוחות חינם'. חדשנות תוכל להאיץ צמיחה ולהגדיל החזרים".
- מיומנו של יועץ השקעות - טעויות שמשקיעים עושים
- יש לי כסף פנוי - להשקיע או להחזיר משכנתא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזרים נמוכים משקפים חלקית גם צפי לצמיחה כלכלית "זחלנית". ניתוחים מסויימים אף צופים כי בשווקים המפותחים צפויה 'דריכה במקום' עתידית, אבל אנחנו יותר סקפטיים. גם בהתבסס על משבר 2008-2009, בו הוכח תפקידם של פקטורים מעגליים לצמיחה חלשה - תרחיש אחר, המתבסס על "זריקת חדשנות" לשווקים, הוא לנורמליזציה של צמיחה כלכלית באופן הדרגתי (GDP סביבות 2.5% ואינפלציה של 2% בארה"ב)".
לסיכום, דוניי אומר כי גל חדשנות עלול להביא עימו טרנפורמציה קיצונית בכל התחומים – "כזו שאף עלולה לסתור את תרחיש הגדילה הבסיסי שלנו. התרחיש הקיצוני הוא שעם הלם החדשנות לשוק תגיע גם דחיפה גדולה לגדילה, לדוגמא, קצב הצמיחה בארה"ב ינסוק ל-4%.
- 1.פיני 08/10/2015 20:57הגב לתגובה זואם הכל היה נכון כל הכלכלנים היו מילארדרים.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?