הציבור בורח מהבורסה: מתחילת החודש נפדו כ-1.2 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות
שוק המניות בעולם נמצא בצומת של אי ודאות, והציבור בישראל מעדיף לא להיות בו. על רקע המתיחות סביב יוון והירידות החדות בסין, על פי הערכות של בית ההשקעות מיטב-דש,
נפדו מתחילת החודש כ-1.2 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות. זאת, בהמשך לכמות הפדיונות האדירה בסך 4.3 מיליארד שקל בחודש יוני. יש לשים לב, שהנתון החדש מדבר על פדיונות מתחילת החודש בלבד (7 ימי מסחר), כך שניתן לומר שמגמת הפדיונות נמשכת.
מובילות את הפדיונות - קרנות האג"ח מדינה וצמוד מדד (586 מיליון שקל) וקרנות האג"ח הכללי (365 מיליון שקל). זאת, לאחר פדיונות של 2.9 מיליארד שקל בחודש יוני כולו בקרנות האג"ח.
מהקרנות המנייתיות נפדו 73 מיליון שקל, בשל פדיונות של קרנות מניות חו"ל. קרנות מנייתיות בארץ דווקא גייסו 10 מיליון שקל. בחודש יוני נרשמו גיוסים של 125 מיליון שקל במנייתיות. נציין כי גם הקרנות הכספיות מציגות פדיונות גבוהים, כשמעל ל-150 מיליון שקל נפדו מהן.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי מתחילת חודש יולי המסחר התאפיין דווקא במגמה חיובית, אך בתנודתיות גבוהה מאוד על רקע המשבר ביוון והירידות החדות במדדי המניות בסין. למרות ההשפעות הגלובליות, בישראל נרשמו דווקא עליות שערים במדדי המניות ואגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה של עד כ-0.6%. בשוק האג"ח, עלו מדדי התל-בונד ב-30 הימים האחרונים במעל ל-0.6%.
- 3.חכם חנוכה 13/07/2015 09:43הגב לתגובה זוככה אני קונה נמוך ומוכר גבוה!
- 2.גדעון 12/07/2015 14:27הגב לתגובה זומה קניתם על פי המלצה של גורביץ ? אתם פשוט לא שפויים. הוא עצמו לא פועל על פי ההמלצות שלו. תפקידו לכתוב ותפקידכם להפעיל שיקול דעת. במקצוע שלו הוא יודע להסביר אחרי שדברים קורים ולא לצפות מה יהיה. כמה אנשים יפסידו כדי להבין זאת.
- 1.מנחם 12/07/2015 13:11הגב לתגובה זותיקח קצת אחריות,ניתחת את טאואר ב13/3,במאי ביוני ועכשיו ביולי,במרץ קבעת שהיא חזקה וזו הזדמנות קנייה,בניתוחים שבאו אח"כ התחלת לכבס מילים ולומר שהיא אחרי מהלך עליות גדול בשנה האחרונה והיא צריכה מימוש וצריך סבלנות.מדוע אתה לא מודה בטעות,מדוע במרץ המלצת עליה בשערי 70-72,אני וחברים רבים שלי קנינו בשערים הללו בעקבות הניתוחים שלך ומופסדים עכשיו עד 40% מהשקעותינו.כולם טועים וזה אנושי אך קח אחריות,תאמר טעיתי,את הכסף שנשרף אף אחד לא יחזיר.
- מישהו 12/07/2015 13:42הגב לתגובה זומצטרף לאמירה על אי לקיחת אחריות..הוא אומר דברים בלי שום אחריות..מניית אלקו ופמס המליץ בחום אחרי שבוע דחה אותם..כאילו שמדובר בשני אנשים שונים אייל וגורביץתהיה גבר ותגיד טעיתי אתה משקר לאנשים במצח נחושה
- johndo 19/07/2015 02:40גורביץ לא טועה אתם טועים הוא תמיד יקנה בהיסטריה וימכור בפאניקה עד שזה יצליח ובמצב השווקים היום צריך אומץ ולעשות הפוך ובכל הנכסים !
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
