אחרי משאל העם - יש כבר דד-ליין נוסף וברור מאוד לקריסת יוון
כעת זה כבר ברור. אזרחי יוון אמרו "לא" בקול חד וברור להצעת הנושים האירופים. עכשיו השאלה היא מה הלאה? הראשון שיצטרך להגיב הוא כנראה הבנק המרכזי האירופי. הפעולה הראשונה של ממשלת יוון ברגע שהתבררו תוצאות המשאל (ועוד לפני התוצאות הסופיות) הייתה פניה בהולה לבנק המרכזי האירופי שישחרר את הברז ויאפשר את פתיחת הבנקים ביוון. במילים אחרות, יו"ר הבנק המרכזי האירופי דראגי יצטרך להחליט אם הוא קופץ לזירה הפוליטית ומזרים חמצן לכלכלה היוונית הקורסת - או שהוא מחכה למרקל והולנד.
כבר מחר (יום ב') יפגשו השניים (מרקל והולנד) בפריס בכדי לתכנן את המהלך הבא. טרם המשאל הבהירו מארל, הולנד ושאר מנהיגי אירופה כי אם אזרחי יוון יצביעו "לא" במשאל העם - המשמעות היא יציאה מהגוש האירופי. ציפראס מצידו חזר וטען בפני אזרחי יוון כי המנהיגים האירופים מבלפים - ולמעשה בחירה ב"לא" רק תביא לשיפור עמדות במו"מ לקבלת סיוע. נראה שאזרחי יוון קנו את האמירה של ציפראס, עכשיו נשאר לראות אם הוא באמת מסוגל לסגור הסכם בתנאים טובים יותר. אנחנו סקפטיים, מאוד.
למה ספקטיים? אחד זה בגלל שמה שלא הושג במשך 5 חודשים של מו"מ מתיש ובלתי נגמר, ספק אם יושג לפתע כעת. ושתיים זה בגלל שהאירופים לא יכולים לזוז במ"מ מהעמדות שלהם, כל תזוזה תיפגע אנושות ביכולת העמידה של מנהיגי הגוש מול כלכלות בעייתיות וגדולות הרבה יותר - כמו ספרד או איטליה. ב-20 בדצמבר ספרד הולכת לבחירות כלליות, אם מפלגת ה'סיריזיה' תצליח לגרד הישג מול הנושים, מפלגת 'פודמוס' הספרדית (המקבילה של 'סיריזיה' בספרד) תצבור כוח אדיר. מרקל והולנד ימנעו זאת בכל תוקף.
בדויטשה בנק כתבו לאחרונה לגבי התרחישים הצפויים כי במקרה של "לא", אז ככל שהפער יהיה גדול יותר - כל עולה הסבירות ליציאה של יוון מהגוש. בג'י פי מורגן אומרים הלילה כי התרחיש של יציאה יוונית מגוש האירו הוא כרגע התרחיש הסביר ביותר.
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- יורונקסט בדרך לרכישת הבורסה באתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכבר יש דד-ליין. תרשמו את ה-20 ביולי, יום שני בעוד שבועיים ויום. עד לתאריך זה צריכה יוון להחזיר חוב אג"חי בהיקף של 3.5 מיליארד אירו, הפעם לאיחוד האירופי. כמובן שליוון אין את הכסף. אי עמידה בהחזר החוב יביא בסבירות גבוהה את ה-ECB לסגור סופית את הברז. ובכדי לפתוח את הבנקים במצב שכזה, יוון תהיה חייבת להדפיס מטבע חדש. זה אומר סוף דרכה בגוש האירו, או במילים אחרות - grexit.
לגבי תגובת הבורסות, מדובר באירוע שלילי ולכן המסכים צפויים להיות אדומים (והאירו צפוי לחטוף). עם זאת, כל עוד האירוע הוא אירוע יווני, זה נסבל והאירופים יוכלו להכיל את זה. החשש הוא מהידבקות של מדינות כמו ספרד, איטליה או פורטוגל - בהן ההתאוששות הכלכלית היא מאוד שבירה. מחר ובתקופה הקרובה נכון יהיה לשים לב לתשואות האג"חים של מדינות אלו.
כתבה קשורה:
- 13.תמיד המלווה לא יושן 06/07/2015 06:34הגב לתגובה זומי המציא עניין הלוואות משכנתאות וכל חרטא הזו
- 12.רוני 06/07/2015 03:01הגב לתגובה זוצלחת שבורה....
- 11.גרייס 06/07/2015 00:39הגב לתגובה זואז לא פלא שאמרו לא ברור. מפליא שמרקל והמוסדות ממשיכים באותה השיטה גם לאחר שהוכח שהיא לא עובדת....
- מני 06/07/2015 11:23הגב לתגובה זוכלכלת יוון היא כלכלה ברמה של גנון ליד כלכלות אירופיות ברמה של אוניברסיטה. היוונים לא השכילו ליצור מנועי צמיחה וליעל את שוק העבודה שלהם. ביוון ממשיכים לגדל זיתים ולצאת לגמלאות בגיל 55. מול כלכלות ענק אירופיות שבהן יש הייטק, תעשיה כבדה, מסחר. 5 שנים האחרונות של יוון שהן המשך שלעשרות שנים שהם לא מזיזים את עצמם לשום מקום. מתנהגים כמו תינוקות. אבל מקום נחמד לטייל
- 10.אלי 06/07/2015 00:22הגב לתגובה זוהפיראטים של הזמן החדש, הם פשוט שדדו את אירופה.
- 9.שגיא 05/07/2015 22:46הגב לתגובה זואבל איטליה וספרד ירוויחו הם יקבלו תמיכה גדולה לאג"ח ע"ח יוון שתצא.
- 125 מליארד. (ל"ת)רונן 05/07/2015 23:12הגב לתגובה זו
- 8.יתכן שיוון תוכל לתקן את כלכלתה בחוץ אבל זה לא מובטח כלל (ל"ת)יוון מדינה מקסימה 05/07/2015 22:40הגב לתגובה זו
- 7.רון 05/07/2015 22:31הגב לתגובה זותודה
- 6.מוטי 05/07/2015 22:26הגב לתגובה זובתמורה נקבל גישה חופשית לרודוס
- 5.הבורסות צוללות 05/07/2015 22:24הגב לתגובה זואין מה לברבר יותר. ניתוח המצב הוא ברור ונכון. היוונים לא יחזירו גרוש בטווח הנראה בעין- כי אין להם!!! נשארה רק אופציה אחת: יציאה מגוש האירו, הקפאת חובות והדפסת דרכמות. .....והבורסות צוללות!!!!
- 4.ירון 05/07/2015 21:46הגב לתגובה זוככה זה שנמצאים כל היום בטברנות ומאמינים לבעלי אגו נפוח
- 3.שמטוב 05/07/2015 21:44הגב לתגובה זויוון יכולה להציע לרוסיה בסיס יבשתי וימי תמורת סיוע ודלק זול.
- אפשר לחשוב רוסיה תעזור לה?!..גם היא גמורה... (ל"ת)tpar 05/07/2015 23:03הגב לתגובה זו
- רוסיה מחפשת מי יעזור לה (ל"ת)יעקב 05/07/2015 22:21הגב לתגובה זו
- צדק 05/07/2015 22:07הגב לתגובה זורוסיה הגיע כמעט למצב קריסה, עוד טיפה והיא במצב אנוש. כמעט כל דבר עלה פי 2 ברוסיה, כאשר שכר ירד ב10-60%. איזה אזרח רוסי יתאהב בלעזור ליווני בזבזן? (רוסיה אגב תמיד הייתה חסכנית ותושביה גם, ויחס חוב תוצר תמיד היה סביר+, בין הנמוכים בעולם)
- 2.דודו 05/07/2015 21:42הגב לתגובה זוסוף סוף אפשריהיה לזרוק דרכמות
- 1.חדלת פרעון כבר אמרנו.אמרנו אין הפתעות (ל"ת)רמי 05/07/2015 21:40הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?